פרשת השבוע – פרשת ויקהל

"ויקהל משה" – כוחו של עם שמתאחד למען מטרה קדושה - מאת אריה קהלת

פרשת ויקהל פותחת במילים: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל". משה רבנו, לאחר מעשה העגל, בוחר להתחיל מחדש – והצעד הראשון הוא לא בניית המשכן, אלא כינוס העם.

המדרש אומר: "גדול השלום – שהמשכן לא נבנה אלא מתוך קהילה". הקב"ה מוותר על כל פרט, כל תוכנית, כל זהב וכסף – אם אין חיבור בין האנשים.

המילים "ויקהל משה" מהדהדות בדור שלנו – דור של רשתות, קבוצות, וואטסאפים, אבל לפעמים בלי לב אחד. התורה מלמדת אותנו שהקדושה מתחילה לא בפרטים – אלא באחדות. רק כשיש "עדת בני ישראל" – יכולה להיות שכינה.

הציווי על השבת בא מיד אחרי: "ששת ימים תֵעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קודש". למה דווקא כאן? כי גם כשאנחנו עסוקים בעשייה ובבניין – צריך לדעת לעצור, להתחבר פנימה, לא ליפול לעשייה בלי נשמה. השבת מאזנת את כל העשייה.

ואז – מתחילה ההתנדבות. "ויאמר משה… קחו מאיתכם תרומה". לא צו, לא חיוב. כל אחד ואחת – מהלב. אין כפייה, יש נתינה. כל עם ישראל – נשים, גברים, חכמים, פשוטים – כולם נרתמים.

וכשיש אחדות, כשהלבבות פועמים יחד – אפילו הזהב הופך קדוש.

לקראת פסח, זו גם שבת פרה – מזכירה לנו את הצורך להיטהר, להתכונן. לא רק פיזית, אלא פנימית. מי שרוצה לצאת לחירות – צריך להתאחד, להתכוונן, ולהיטהר.

שנזכה לבנות גם אנחנו את ה"משכן" שלנו – בית של אמונה, של שלום, ושל חיבור אמיתי.

שבת שלום ואחדות,
אריה קהלת.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך