הרב"טית שמאתרת מרחב מוגן

ביום שני התקיים תרגיל פיקוד העורף, בשיתוף משרד החינוך והרשויות המקומיות בכלל מוסדות החינוך בארץ, תרגיל שאותו הובילה בין היתר רב"ט נועה אילון מאשדוד.
צוות האתר | יום שלישי - 24/02/15 - 11:15

כחלק מפעילות מחלקת האוכלוסייה בפיקוד העורף, נעשים מאמצים רבים להנחות את האוכלוסייה ולסייע להם בכל הדרוש, על מנת שיוכלו להתמגן בצורה הטובה והבטוחה ביותר. מדריכת האוכלוסייה לשעת חירום (מאלש"חית) עוסקת בזמן שגרה בהדרכת מגוון אוכלוסיות שונות בנושאי מיגון, ערכות מגן והתנהגות בזמן מצבי חירום. בשעת חירום אמונה המאלש"חית על מתן סיוע לאזרחים. על צוות המדריכות האלה נמנית רב"ט נועה אילון מאשדוד, שמגיעה ממשפחה בעלת עבר צבאי. שני הוריה שירתו בחיל המודיעין, כמו גם אחיה הבכור המשמש כיום כקצין בחיל.

נועה בחרה לחרוג מהדפוס המשפחתי ובחרה בשירות צבאי שונה וייחודי. נועה, בת 18 וחצי, למדה במקיף ח' במגמת מזרחנות ומחשבים, התגייסה באוגוסט ומשרתת במחוז מרכז. בדרך כלל לימודי מזרחנות מעידים על שאיפה להתגייס לחיל המודיעין, ואכן זו הייתה בהתחלה שאיפתה של נועה. "שברתי מסורת", היא אומרת, "רציתי להתגייס לחיל המודיעין, אבל כמו שאומרים 'הכול לטובה'. אני נהנית, מעריכה ומבינה את החשיבות של התפקיד. אני יודעת שאני נותנת לאזרחים מידע שיכול להציל את חייהם. המשפחה שלי תומכת ושמחה שאני משרתת בתפקיד שעושה לי טוב ואני ממצה את עצמי. רציתי להיות מדריכה, וכנראה שלתפקיד הזה הייתי צריכה להגיע. הצבא ידע לעשות את השיקולים לאן אני הכי מתאימה".

אי אפשר לטעות בחשיבות של הדרכה לשעות חירום. זהו שירות משמעותי, מלמד ותורם, שמתאים למי שאוהבת לעמוד מול קהל, ומוכנה להתמודד עם סוגים שונים של אוכלוסיה. רב"ט אילון ושותפיה לתפקיד מגיעים בכל שבוע לבית ספר אחר ומדריכים בו את תלמידי כיתות ה' להתמודדות עם מצבי חירום כאלה ואחרים. זהו פרויקט עיקרי של המאלש"חיות, המגיעות אל בתי הספר השונים בישראל. בכל שבוע מגיעה נועה אל בית ספר אחר, ובמהלך השבוע היא נפגשת עם שכבת כיתות ה', מיום ראשון עד חמישי, שעתיים ביום עם כל כיתה, כך שכל תלמיד עובר הדרכה בת עשר שעות.

 

"התחושה שמלווה אותך היא פשוט מדהימה, לדעת שאת נותנת לעורף את הכלים להתמודדות במצבי חירום היא תחושת שליחות", מספרת נועה, "ילדים מכיתה ו' סיפרו לי שההדרכה שעברו בשנה שעברה עזרה להם לדעת מה לעשות ב'צוק איתן', איך להתנהג. הם הבינו את המשמעות. התכנית קיימת בכל הארץ, והשבוע אני נמצאת בשעלבים. אין לי אפילו תחבורה ציבורית לשם… אנחנו מנסים להגיע לכל המקומות בארץ בלי יוצא מהכלל".

אחר הצהריים מדריכה נועה מגוון רחב של אוכלוסיות: במקומות עבודה, במפעלים, בחברות, בהוסטלים או בבתי אבות, כל מקום והמאפיינים שלו. "יצא לי אפילו להדריך צוות של פארק מים", היא אומרת. "יש כאלה שנלחצים כשאני נכנסת להדריך, אבל התפקיד שלי להדריך בזמן שגרה לקראת מצבי חירום שונים שעלולים להתרחש. מטעויות העבר למדו כי מצבי חירום מגיעים במפתיע, הפתרון היחיד כדי להתמודד עם מצבי חירום זה תרגול בזמן שגרה".

מה כוללת ההדרכה?
"אני מספרת להם מה זה מצב חירום, מה יכול לפקוד את ישראל: שריפה, רעידת אדמה, ירי רקטות וטילים. התכנית מכוונת תחילה לאיומים הקיימים בסביבתו הפרטית של התלמיד, בביתו, בדרך אל בית הספר ולאט לאט נוגעת בנושאים יותר רחבים כמו דרכי ההתגוננות בעת אירועי ירי טילים, בחירת המרחב המוגן, רעידת אדמה. כמובן שלכיתות ה' ולמבוגרים הנוסח שונה. התכנית נבנתה בהתאם ליכולות הרגשיות והקוגניטיביות של כל קבוצת גיל, תוך שימוש במסרי העצמה והתמודדות. יש לנו סיפורים של ילדים מהארץ ומן העולם אשר התמודדו בהצלחה עם מצב חירום, הצילו עצמם ואף אחרים. התכנית נלמדת באופן חוויתי והיא כוללת קטעי וידאו, לומדות, קטעי שמע, איורים, פעילויות משחקיות ועוד".

 

למי שתוהה מדוע להכין ילדים לשעת חירום, מסבירים כי ילדים בגילאים שונים נדרשים לתפקד במצב חירום, ומגיל מסוים מסוגלים להפנים התנהגויות נדרשות ואפקטיביות למצבי חירום. הידע עשוי להפחית את רמת החרדה הצפויה בעת אירוע חירום, והם מהווים "שגרירים" וסוכני שינוי במשפחותיהם באשר למוכנות נדרשת והטמעת התנהגות רצויה בזמן חירום. כדי לבנות חברה עם "תרבות של מוכנות" יש לפעול במערכת החינוך ולהתחיל בפעילות זו מגיל צעיר.

מה מיוחד בתכנית המורחבת לכיתות ה'?
"ילדים בכיתות ה' עדיין משתפים את ההורים, אבל גם החשיבה שלהם כבר התפתחה, ונמצא כי זהו הגיל מתאים".

מקשיבים לך?
"בוודאי. התכנית ערוכה לזה. בהתחלה הם מתלהבים מחיילת שנכנסת לבית הספר, וקצת מוציאה אותם מהשגרה, ואנחנו מתאימים את חומר שמעבירים לגילאים שמדריכים. אנחנו כל הזמן מקבלים מערכים חדשים כדי שנתאים עצמנו לסוגי האוכלוסיות".

כשהאדמה רועדת

בכל שנה מקיים פיקוד העורף תרגיל ארצי. בשנה בעברה עסק התרגיל בירי רקטות. השנה תרגלו תרחיש של רעידת אדמה. "התכוננו מראש, וגרמנו לבתי ספר להיות ערוכים לרעידת אדמה. הם היו צריכים לערוך תרגיל הכנה לפני התרגיל הארצי שהתקיים ביום שני. נתנו להם הנחיות לקראת התרגיל, ובתרגיל עצמו היינו הבקרים, ראינו מה הם עושים ואיך הם מתפקדים. פיקחתי מהצד איך מתפעלים את האירוע, האם יש שלטים שמובילים למקומות מפגש בין אם זה מגרש או חצר בית ספר, היו המון קטגוריות שנתתי להן ציונים, והעברתי משוב למנהלת בית הספר ולקב"טית איך התבצע התרגיל. באחד מבתי הספר נערך תרגול עיקרי. הביאו לשם הריסות, צוות חילוץ והצלה, כל מה שצריך כדי לדמות מה קורה אחרי רעידת אדמה".

"אני רואה בתפקיד שליחות גדולה", מסכמת נועה, "זה גורם לי לסיפוק אדיר לדעת שאני עושה משהו שבעת חירום אנשים נזכרים בך, ומצילים את חייהם. זה שווה הכול".

"יש כאלה שנלחצים כשאני נכנסת להדריך, אבל התפקיד שלי להדריך בזמן שגרה לקראת מצבי חירום שונים שעלולים להתרחש. מטעויות העבר למדו כי מצבי חירום מגיעים במפתיע, הפתרון היחיד כדי להתמודד עם מצבי חירום זה תרגול בזמן שגרה"

"התחושה שמלווה אותך היא פשוט מדהימה, לדעת שאת נותנת לעורף את הכלים להתמודדות במצבי חירום היא תחושת שליחות"