מי משכינת השלום הגדולה באזור? נכון, ארה"ב. מי מוכרת הנשק הגדולה ביותר בעולם? נכון, ארה"ב. אז שלא יעבדו עליכם או משהו כזה, אין לה עניין שזה ייגמר.

בשבוע החולף נסע נתניהו לארה"ב, בכדי לדבר עם אובמה, לבקש סיוע גדול יותר אחרי ההסכם עם איראן. אובמה סירב. לחכם סידי זה הספיק. מישהו צריך להגיד את האמת, אובמה הוא הנזק הגדול ביותר לארה"ב, אני לא טועה, לארה"ב ואח"כ למדינות המפרץ ובסוף גם לנו. מיד אסביר. בנובמבר הבא הוא אמור לעזוב, ויפה שעה אחת קודם. הוא שינה את המזרח התיכון והוא אחראי הישיר, אם לא בכוונה (רק מחוסר הבנה בסיסי של האזור וזה גרוע יותר), לגדילתה של המפלצת שנקראת דעא"ש.

איך דאע"ש? פשוט מאוד. האמריקאים הפילו את סדאם חוסיין בעיראק (בגלל הנפט). אומנם היה זה בוש הבן, אבל כל עוד ארה"ב הייתה שם, עם הצבא, הכל היה עדיין בשליטה. אובמה הגיע, הסתלק מעיראק ונתן פתח לקבוצות טרור דוגמת דעא"ש להשתלט. נכון, גם הסעודים (שהם סונים) מימנו את דעא"ש, אבל זה להילחם באיראן (שיעים)… נכון, אותה איראן שאובמה בהסכם חסר אחריות, בו איראן תגיע לאטום, תאיים על כל מדינות המפרץ ובראשן סעודיה. אגב, ההסכם ישנה את כל מאזן האימה בארה"ב, ויפגע כמובן בידידות ארה"ב, דוגמת סעודיה וישראל.

אובמה כבר התגלה כאחד שרוצה להיכנס להיסטוריה בכח, כמי שהביא להסכמי שלום עם מדינות אויבות כמו קובה ואיראן, גם אם זה פוגע בידידיו. ראו מוברק, ידידו הקרוב של אובמה, שאובמה הגיש את ראשו למפגינים במצרים. מזלנו שעבד אל פתח א-סיסי מונה לנשיא מצרים. אם לא החמאס עוד היה חוגג, כמו בתקופת מורסי מהאחים המוסלמים, בהברחות נשק וטילים גלויות ממצרים לעזה ומשם לראש שלנו. בעוד שבהסכם עם קובה אין סכנה לאף אחד, בהסכם עם איראן הוא מסכן את המזה"ת ואת ארה"ב. כי איראן עם גרעין עוד עלולה לאיים בעתיד… על ארה"ב. ראו אל קעידה (אותה האמריקאים מימנו להילחם ברוסים באפגניסטן בתחילת שנות השמונים), ששלחה מחבלים להתפוצץ במגדלי התאומים.

איראן עם גרעין מסכנת תחילה את מדינות המפרץ הפרסי שמלא בנפט וגז. זה את אובמה לא מעניין. הסעודים מבינים שהם לבדם והיום מאחורי הקלעים מתפתחת מערכת יחסים עם ישראל. ראש הממשלה נתניהו אפילו אמר זאת בצורה חצי גלויה באחד מנאומיו, בהם אמר שיש לישראל יחסים עם מדינות ערב, חלקן גלוי וחלקן לא.

הסכסוך הישראלי פלסטינאי, מעניין את מדינות ערב באזור כקליפת השום. זו רק דרך נוספת לנגח את ישראל. הבעיה האמיתית של מדינות ערב היא איראן, שהיא ראש הנחש. איראן מעבירה נשק לאסד שטובח בעמו, אבל אירופה שותקת כי זה נראה סכסוך ערבי פנימי (300 אלף אזרחים שלו הוא חיסל!). אותה אירופה עם המוסר הכפול שעל כל חסה בשטחים (המבוגרים זוכרים את הבדיחה) הם מסמנים כמוצר משטח כבוש, אבל על 300 אלף אזרחים מתוכם ילדים ונשים חפים משפע, שאסד שחט בסוריה, הם סותמים. משם עובר הנשק לחיזבאללה ולחמאס. ומה עשתה ידידתנו הגדולה ארה"ב? הסכם שנותן לאיראן גרעין.

בימים אלו נתניהו מנסה לשכנע את ארה"ב לתת לישראל תקציב של למעלה מ-3 מיליארד דולרים, הסיוע שארה"ב נותנת. אובמה כבר הודיע שזה לא יקרה. גם ככה אובמה לא אוהב את נתניהו (שנאם נגד ההסכם עם איראן בקונגרס לפני הבחירות) ועל הדרך מוכר (אין מילה אחרת) את ישראל.

רק כמה מילים בקצרה בעניין. אובמה הוא דמוקרט (שמאל), נתניהו הוא ימין, כמו הרפובליקנים בארה"ב (שהם הימין של ארה"ב). כל עוד בארה"ב יש נשיא שמאל ואצלנו ראש ממשלה ימין וההיפך, זה לא יעבוד. כשהנשיא וראש הממשלה אצלנו מאותה התפיסה הפוליטית, זה עובד (בוש ושרון, קלינטון ורבין). אובמה מבחינתו צריך ללכת, נובמבר 2016, זה לא עוד הרבה, אלא אם כן הוא ימשיך לעשות נזק.
(משה סידי , מרצה לסכסוך הישראלי ערבי)

שבת שלום!