העליות החדות במחירים, שצפויות להימשך גם בשבועות הקרובים, לא רק יוצרות דאגה – הן גורמות לשבר של ממש אצל משפחות במצוקה. מה שקרה בשנה האחרונה של המלחמה, וגל העליות בינואר זה מהלך שמשפיע ישירות על היכולת של משפחות להאכיל את ילדיהם ולספק להם את הצרכים הבסיסיים. מי שמשלם את המחיר הכבד ביותר הם בדיוק אלה שמתקשים כבר עכשיו להחזיק מעמד.
אחת מהמשפחות ששוחחנו איתן היא משפחת כהן (שם בדוי) מאשדוד. הבעל עובד במפעל, והאישה לא מצליחה לעבוד בגלל בעיות בריאותיות. יש להם שלושה ילדים, לא פעם הם עומדים מול הקופה בסופר ומרגישים את הלב שותת כשצריכים להחליט אם לקנות את הדברים הבסיסיים שיבטיחו שהילדים ייהנו מארוחה, או להשאיר אותם מאחור, כדי להימנע מלהיכנס למינוס.
איך אתם מחליטים מה לקנות ומה לא?
"זו שאלה קשה. לפעמים אנחנו עומדים מול הקופה עם ירקות, חלב, ביצים ולחם, ושואלים את עצמנו – אם ניקח את החלב, איך נוכל לקנות את העוף או את הדגים לילדים? כבר קרה שלא קנינו דגים או עוף והילדים היו צריכים להסתפק בחומוס ולחם. כל הזמן יש את התחושה הזו של 'לא מספיק'. מחירי הפירות והירקות לא נתפסים. 17 שקל לקופסא קטנה של תותים, בקיץ מכרו ענבים ב-30 שקל! מעולם לא היה ככה לפני. פעם אחת, הילדים ביקשו מעדנים הצצתי במחיר ואמרתי להם להחזיר את זה. הרגשתי כל כך רע, הם לא הבינו למה. קשה להסביר לילדים שלאבא ואמא אין מספיק כסף לקניות בסופר".
משפחת בלומברג מאשדוד נמצאת גם היא באותו מצב. שני ההורים עובדים, אבל למרות זאת הם לא מצליחים לגמור את החודש. "לפני כמה ימים, הייתי בסופר עם הילדים. הם רצו חטיפים, לא משהו מיוחד. אבל המצב היה כזה שידעתי שאם אני קונה להם את זה, אני לא אצליח לקנות ירקות לארוחה. אז עשיתי את מה שאני תמיד עושה – אמרתי להם שלא נוכל לקנות את זה עכשיו. זה שובר לי את הלב כל פעם מחדש".
איך זה משפיע עליכם כשאתם לא מצליחים לקנות לילדים את מה שהם מבקשים?
"זה נורא. זה לא רק הכאב של לראות אותם לא מבינים, זה גם התחושה שאתה לא מספיק טוב בתור הורה. אנחנו לא מצליחים לספק להם את הבסיס, את הדברים שהם צריכים – ומי מאיתנו רוצה לראות את הילד שלו מבקש משהו שהוא לא יכול לספק לו? אנחנו ההורים מבוגרים ולמדנו להתמודד עם זה. אבל עם ילדים.. זה ממש חור בלב, אכזבה כמפרנסים וכהורים".
המצב אצל משפחות אחרות הוא לא שונה. רבים מהם מספרים כיצד הם שוקלים את הקניות המינימליות, כל פריט במרכז השיקול – מה לקנות כדי להחזיק מעמד? על מה לוותר כדי למנוע מצב שבו אין כסף לשלם על הכל?
"לפני חודש, אחרי שסיימנו את קניות הסופר, הילדים ביקשו שנקנה פלאפל. עשיתי חישוב שמנת פלאפל עולה בערך 20 שקל, נוסיף לזה שתייה זה 28 ובקלות עברנו את המאה שקל. כסף שאני מעדיף לעשות איתו קניות בסופר, אז לא קנינו.. ככה זה. סופרים כל שקל".
הסיפור של המשפחות האלו הוא לא ייחודי. הוא חלק מהמציאות הכואבת שמרבית המשפחות בישראל חיות אותה כל יום. כשלא ניתן לקנות את המצרכים הבסיסיים, כמו חלב, ירקות, או עוף לילדים – זה לא רק עניין של כסף. זה עניין של מהות ההורות והיכולת להעניק לילדים את מה שהם זקוקים לו, אפילו אם זה משהו קטן כמו חטיף או מעדן.
המציאות הזו לא מרפה, ומי יודע כמה עוד משפחות יפלו לתוך הלחץ הזה, ועד מתי נוכל להסתכל מעבר למחירים ונדע איך לעזור להם?
