זהבה סגל, מנהלת מחלקת חינוך מבוגרים (62), נשואה ואם לשני בנים, הגיעה לגיל פרישה אחרי 41 שנות עשייה ציבורית. בדרכה השקטה והאופטימית היא השפיעה על חייהם של עשרות אלפים מתושבי העיר, ואתם אפילו לא ידעתם.
זהבה צמחה עם העיר. היא הגיעה אל אשדוד כילדה, ומאז נעוריה בלטה בכושר המנהיגות שלה, בכריזמה המיוחדת ובאנרגיות הבלתי נדלות שזורמות ממנה. כילדה הקימה את תנועת הנוער מכבי צעיר באשדוד, ובגיל 16 ייצגה זהבה את מרחב הדרום במשלחת נוער לחו"ל. שנים מאוחר יותר, בגיל 33, היא ייצגה את עיריית אשדוד כראש משלחת נוער לגרמניה.
"תמיד ידעתי שאני רוצה להיות מורה", מספרת זהבה, "התחלתי את דרכי כמורה בבית ספר יסודי 'שקמים', לימדתי חמש שנים עד שבעלי סיים את לימודיו והתחיל לעבוד. הייתי אימא לשני בנים, ובעלי הציע שאשאר בבית ואגדל את הילדים. אחרי שלושה חודשים הוא הבין שזה לא יעבוד… חזרתי ללמד באולפנים דרך העירייה. בשנת 81' הקמתי עם מנהלת המחלקה דאז יפה פאר את תהיל"ה, זה פרויקט שנתן מענה למיעוטי השכלה, רובן נשים שהיו מעורות בחיי החברה והקהילה בעיר המתפתחת, ולאחר שילדיהן גדלו, באו לרכוש השכלה. כשפתחנו את הפרויקט הגיעו 300 נשים למתנ"ס ד' מכל רחבי העיר שלא ידעו להחזיק עיפרון. הפרויקט קידם נשים, העניק להן ביטחון עצמי, ובשנת 82' זכינו בפרס ארצי כמרכז תהיל"ה מצטיין".
בשנת 1989, עם פתיחת השערים מברית-המועצות ולקראת גל העולים הענק, נפתחו באשדוד כ-80 כיתות אולפן, שהתפרסו על פני כל העיר. על הקמת מערך המורים, הכשרתם ושיתוף הפעולה בין כל האולפנים, זכתה זהבה לציון לשבח מידי מרים בן פורת שהייתה אז מבקרת המדינה. "נקראתי לקבל את סיכת הכנסת", נזכרת זהבה, "וכל המורות הוזמנו לבית הנשיא ויצמן לפגישה עם אשתו ראומה".
כ-30,000 עולים עברו באולפנים כאשר זהבה דואגת לצורכיהם בלימוד השפה, שיפורה, הכרת התרבות הישראלית, שיפור תנאי למידה, עריכת מסיבות חג והרצאות כדי לקרב את העולים למורשת ישראל, העברת מידע ועזרה לעולים חדשים. לפני כ-17 נחנך המרכז להשכלת מבוגרים, שהוא מבנה ייחודי לעיר אשדוד, וכולל בתוכו כיתות אולפן, אולפני המשך ופעילויות של הקתדרה העממית "אופק", שאף אותה הקימה זהבה. הקתדרה מציעה קורסי העשרה ברמה אקדמית, סיורים לימודיים, לימודי שפות, מפגשים תרבותיים וחווייתיים על ידי שיתופי פעולה בין גורמים שונים בעיר כמו מוזיאונים ומתנ"סים. בכל שנה מעל אלף איש נרשמים לקורסים שמציעה הקתדרה ומרחיבים השכלה ודעת, ומשמשים כשגרירים של אשדוד על כל הפעילות הלימודית וחברתית שהם חווים. לפני כעשור קיבלה זהבה ציון לשבח במסגרת פרויקט "נשים פורצות דרך בשלטון מקומי".
לאן פנייך מועדות עכשיו?
"הגיע הזמן לשנות כיוון וליהנות מהפירות שקצרתי", אומרת זהבה. "41 שנה אני עובדת ברצף ללא שנת חופשה, עם תחושה של בנייה ושליחות. ראיתי את הייעוד שלי להביא שמחה, לגרום לאנשים לרצות ללמוד ולהתפתח, להעצים אותם, לשנות, להעלות את הדימוי העצמי, השקעתי בקירוב לבבות, תמיד ניסיתי לשלב בין עולה, ותיק, צעיר, מבוגר, ניסיתי לחבר בין אנשים על ידי פעולות משותפות. חלק נכבד מכך היה על חשבון המשפחה, ולמרות שבעלי אפשר ונתן ויכולתי לעשות ככל העולה על רוחי, הוא היום הכי מאושר עלי אדמות שאני בבית. הבטחתי לילדים שאשתדל להיות סבתא יותר טובה, ושאנוח קצת מהעשייה".
מי שרגיל לפעול מתקשה להפסיק לגמרי את העשייה, ואכן בימים אלה זהבה ממשיכה לתרום לתרבות הפנאי של הפנסיונרים באמצעות סדרת מפגשים בשם "חמישי זהב", שהיא עורכת בשיתוף אבי חן ובית יד לבנים. "לא אפסיק לדאוג לפעילות תרבותית איכותית לתושב הגמלאי", היא מחייכת.
"הגיע הזמן לשנות כיוון וליהנות מהפירות שקצרתי. 41 שנה אני עובדת ברצף ללא שנת חופשה, עם תחושה של בנייה ושליחות. ראיתי את הייעוד שלי להביא שמחה, לגרום לאנשים לרצות ללמוד ולהתפתח, להעצים אותם, לשנות, להעלות את הדימוי העצמי, השקעתי בקירוב לבבות, תמיד ניסיתי לשלב בין עולה, ותיק, צעיר, מבוגר, ניסיתי לחבר בין אנשים על ידי פעולות משותפות"
בשנת 1989, עם פתיחת השערים מברית-המועצות ולקראת גל העולים הענק, נפתחו באשדוד כ-80 כיתות אולפן, שהתפרסו על פני כל העיר. על הקמת מערך המורים, הכשרתם ושיתוף הפעולה בין כל האולפנים, זכתה זהבה לציון לשבח מידי מרים בן פורת שהייתה אז מבקרת המדינה. "נקראתי לקבל את סיכת הכנסת", נזכרת זהבה, "וכל המורות הוזמנו לבית הנשיא ויצמן לפגישה עם אשתו ראומה"
