אומר האלשיך הקדוש: בהתחלה יהודה היה סבור כי הם נענשים על עוון מכירת יוסף אחיהם הקטן, וכמו שהם מכרו את יוסף לעבד כך גם הם נענשים בעבדות, ולכן אמר "האלוק-ם מצא את עוון עבדיך" אבל כשראה שהם משוחררים ורק בנימין צריך להישאר להיות עבד, נוכח לדעת שאין זו גזירת שמים לכפר על עוונם, שהרי בנימין לא היה שותף כלל במכירת יוסף, אלא מדובר בעלילת דם. ואם כן זאת מלחמת קודש כנגד הטומאה, ולכן יהודה התכונן למלחמה על כלל מצרים
יהודה עולה להתקפה מול שליט מצרים ללא פחד ואימה, מדבר בטון תקיף וחזק מצד אחד, ומצד שני שומר על כבודו של המלך ומדבר אליו בגוף שלישי. יהודה מסביר לשליט על חשיבותו של האח הקטן בנימין, ואת סיפור חייו הקשה של ילד יתום מאמא שאחיו מת ואין לאבא שלנו בעולם אלא אותו, ובלעדיו אבא שלנו ימות! יוסף שומע את דברי האהבה הזאת כלפי בנימין אחיו הקטן, ומבין שהאחים עשו תשובה על מעשיהם בעבר, יוסף ששנים ארוכות חי בבדידות ורחוק מהמשפחה וציפה וייחל למפגש עם משפחתו מתרגש מאוד ומתוודע אל האחים. רגע מאוד מרגש בתורה הקדושה שלנו.
מסיפורו של יוסף רואים איזה גלגולים אדם צריך לעבור כי הגיע הזמן שלו לעלות לגדולה.
"ותחי רוח יעקב אביהם"
חז"ל הקדושים אומרים כשאדם בצער גם אם הוא צדיק גדול אין שורה עליו רוח הקודש, רק כשאר אדם בשמחה. ולכן יעקב אבינו רק כאשר הבין שבנו הקטן יוסף בחיים, שמח וחזרה אליו רוח הקודש. ראינו זאת גם אצל אלישע הנביא כאשר באו אליו מלך יהודה יהושפט שהיה צדיק, מלך אדום, ומלך ישראל יהורם שהיה רשע (אחרי שלמה המלך המלכות התחלקה לאזור ירושלים והסביבה ונקראה ממלכת יהודה, וכלל הארץ ממלכת ישראל) שלושתם התחברו כדי להלחם במלך מואב. אלישע הנביא הסכים לעזור רק בגלל יהושפט שהיה מלך צדיק אך ביקש שיביאו לפניו תזמורת וכאשר התחילו לנגן חזרה אליו הנבואה "והיה כנגן המנגן ותהי עליו יד ה' " וניבא להם הצלחה גדולה ואכן כך קרה.
שמחה זה לא דבר קל אך זאת הדרך הכי טובה להתחבר ולהיות קרוב לה' יתברך.
זכות דברי התורה יעמדו להצלחת ושמירת כלל ישראל וכל החיילים היקרים שלנו ולהשבת החטופים לביתם במהרה אמן!!
שבת שלום ומבורך חודש טוב עם ישראל היקר.
