קרין יוסבשוילי לא הייתה מתנגדת שיהיו 25 שעות ביממה…

אחת הצעירות האשדודיות, שאין ספק שנשמע עליה בעתיד, ולא רק ברמה המקומית, היא קרין יוסבשוילי, יו"ר מועצת הנוער העירונית
צוות האתר | יום שלישי - 17/02/15 - 12:20

לקרין יוסבשוילי ימלאו 18 בעוד חודש. היא תלמידת י"ב במקיף ד', במגמות מדעי החברה ואמנות, מכהנת כיושבת ראש מועצת התלמידים והנוער העירונית זו השנה השנייה, וחברה במועצה מזה ארבע שנים, שמתוכן שנה אחת הייתה דוברת המועצה. בנוסף, היא חברה בארגון החברתי "ליד", המטפח את דור המנהיגים הבא של ישראל. לפני כחודש חולק פרס שר החינוך לנוער מתנדב ע"ש אלעד ריבן ז"ל המוענק ל-11 תלמידים שהצטיינו בפעילות ערכית וחברתית. הפרס נועד להעלות את נושא ההתנדבות על סדר היום הציבורי ולהרחיב את היקף ההתנדבות והמעורבות החברתית של בני הנוער בישראל.

בין 11 מקבלי הפרס הייתה קרין. "קרין מובילה פרויקטים חינוכיים רבים למען הנוער בעיר, ומקדמת פעילויות רבות בתפקידה במועצת הנוער", נכתב בחוברת שהוציא משרד החינוך לרגל הענקת הפרס. "קרין מציבה לעצמה יעדים, ובזכות יכולותיה היא מצליחה להגשים את היעדים ואת המטרות שהציבה לעצמה. לקרין ניסיון רב בעבודה עם נוער, היא מובילה ואחראית לכל פרט ומקובלת על חברי הצוות. אין ספק שקרין ניחנה ביכולות מנהיגות. כישורי השפה שלה תורמים להצלחתה, וכן נכונותה לקבל על עצמה תפקידים חברתיים ומסירותה הרבה לכל תפקיד".

מועצת הנוער העירונית היא גוף שמאגד נציגי נוער אל מול גורמים של מקבלי החלטות במשרד החינוך, במינהל חברה ונוער ובעירייה. מתייחסים אליכם ברצינות בכלל?
"כשנבחרתי לראשונה, הייתי יושבת הראש הצעירה שנבחרה אי פעם בעיר. הייתי בת 15 וחצי, כאשר לפניי היו יושבי ראש בני 17-18. הנוער תמך בי ולכן נבחרתי ברוב קולות מתוך ארבעה מועמדים, אבל המבוגרים הרימו גבה, ואמרו שאני צעירה מדי, עוד לא מבינה, חששו שהדעה שלי עדיין לא מגובשת. ובאמת בהתחלה, הייתי בישיבה והערתי משהו, ואחד מהמבוגרים אמר לי: 'טוב, כשתגדלי נדבר. מה את מבינה, אני יודע יותר טוב ממך'. עניתי לו: 'קודם כל, בוא נדבר בכבוד. אני בטוח לא מנוסה כמוך, אבל אותי לימדו להקשיב לכל דעה של כל אדם גם אם הוא צעיר או פחות מבין'. לאט לאט הרשמתי יותר ויותר אנשים, דלתות נפתחו בפנינו, קיבלתי תמיכה, הנוער שמע עלינו יותר ויותר דרך פרויקטים. אחד מהם, למשל היה יריד התעסוקה הראשון לנוער. 1,200 בני נוער הגיעו לקניון לב אשדוד ליריד.

פריצת דרך שנייה היה פסטיבל 'בא בזולה' שהיה חלק מאירועי הקיץ, ועוד כל מיני פרויקטים קטנים של שיפור תדמית הנוער. נכנסנו לוועדות בעירייה, הוצאנו ידיעות לעיתונות שיראו שאנחנו ההיפך ממה שמצפים. במקום לכתוב כל הזמן על נוער בעייתי ששותה בפארקים, יש הזדמנות להראות צד אחר. בשנה השנייה הייתי כבר מעורה יותר, הייתי צריכה למצוא דרך להתעלות ולא להנמיך סטנדרטים. החלטתי להתרכז באיכות המועצה. צירפנו המון בני נוער מארגונים שלא היו משולבים קודם, כמו למשל ארגון 'רשת' לנוער עם מוגבלויות, 'איגי' תנועה לנוער גאה. הבאנו אותם לפורום המועצה, והם הפכו לנציגים. מבחינתי זו עליית מדרגה. המון מדברים על 'האחר הוא אני', אבל לא ראיתי את הסיסמה הזו מיושמת הרבה בשטח. לדעתי זה הדגל. העובדה שנציג מ'רשת', נער עם מוגבלות על רצף האוטיזם, עיצב את החולצות של המועצה, לקח יוזמה ובתיאום עם אנשים הוביל את המהלך, זה הסיפוק הכי גדול".

כשהתחילה את לימודיה בכיתה י"א, התקבלה קרין לארגון "ליד", ארגון חברתי איכותי המפתח כישורי חברה ומנהיגות, אהבה לארץ ותחושת שייכות, ובא לפתח את דור ההנהגה הבא. מדי שנה מתקבלים 100 בני נוער מתוך אלפי מתמיינים. החניכים עוברים תהליך בן שנתיים, הכולל כנסים, מפגשי צוות, לימודי עבודת צוות, עמידה מול קהל ויזמות. "במסגרת הארגון צריך להקים פרויקט מהשלב הרעיוני-חזוני ועד היישום והביצוע", מספרת קרין. "החלטתי לעשות פרויקט עם אוכלוסייה של נוער בסיכון. אני מאמינה שכולנו בסיכון. זאת המאה ה-21, וכל אחד מאיתנו נמצא בסיכון כזה או אחר – משפחתי, כלכלי, לחץ חברתי. לא צריך לתת הגדרות לאנשים, סטיגמות מעצבנות אותי, ורציתי לבנות משהו שיעצים את הנוער הזה, שלא יחשבו שהם כישלון. נכנסתי לפנימית 'נווה גלים', וגיבשנו קבוצה של בני 13-17 שתפעל כצוות, תתנדב היכן שיש צורך אחת לשבוע, במטרה שהם יובילו בעצמם את ההתנדבות, וכך להעלות את תחושת המסוגלות לבנות משהו יחד".

לאן מועדות פנייך לאחר סיום הלימודים?
"לשנת שירות בפנימיית 'נווה חנה', שמוגדרת לילדים ונוער בסיכון ונמצאת בקרית גת. אהיה שם בקומונה עם בני נוער מארגון 'ליד'. זה יהיה מאוד מאתגר. אחר כך שירות צבאי, בשאיפה להשתלב בחיל החינוך ולהגיע לחוות השומר. זה בסיס קשה, יש שם חבר'ה שזו ההזדמנות האחרונה שלהם לחזור למסלול. הם עוברים תהליך של בניית חייהם מחדש. אחרי הצבא הייתי רוצה ללמוד חינוך בלתי פורמאלי, להיות מנחה קבוצות, אולי להיות מנחה בליד, שזה ארגון שאני מעריכה, אולי מפקחת בתחום יוזמות בחינוך. אני רוצה ליצור דברים חדשים, ולא להיכנס לתוך מסגרת קיימת ומקובעת".

 

אין לך שאיפות פוליטיות?
"הייתי רוצה להשפיע, אבל פוליטיקה כמו שאני רואה אותה עכשיו, זה דיבורים בעיקר. אנשים נכנסים בזכות הקול הרם וכושר השכנוע ושם זה נגמר. יש המון התנצחויות, סכסוכים, ואני לא יודעת אם בתור קרין הייתי רוצה להיכנס לזה. אני רוצה לעשות ולא להתלכלך, אבל אולי אחרי הצבא זה ישתנה".
בחברה שלנו, שמנסה להיות מתקדמת אך נשארה די מקובעת בכל מה שקשור לתפקיד האישה, הרבה פעמים נערות שהיו תלמידות מצטיינות בתיכון, אינן מממשות את הפוטנציאל שלהם במלואו לאחר שהן מקימות בית. את קרין זה לא יעצור. "מה שגורם לי לזוז באי נוחות זה היחס לאישה בחברה מסורתית לא מודרנית", היא אומרת. "אני רואה בהרבה משפחות אישה שיושבת בבית בתפקיד ברור ומוגדר, לא הולכת ללמוד, לא עושה שום דבר עם החיים, רק מגדלת ילדים כעקרת בית. יש הרבה שנמצאות שם וזה בסדר מבחינתן, ויש כאלה שזה לא בסדר אבל הן לא עושות כלום כדי לשנות את המצב, וזה יותר בעייתי. באופן אישי זה מפריע לי כאישה. אני לא רואה את עצמי נותנת לסיפור הזה לעצור אותי כשאתבגר".

את מרגישה את הפער בהתייחסות החברה לגבר ולאישה?
"אני לא מייחסת לזה חשיבות. מבחינתי אין פער, ואני מתנהגת ככה, ואני חושבת שמי שמתנהג כאילו זה לא באמת 'אישיו', גם אחרים יתייחסו לזה באותו אופן".
"הייתי רוצה להשפיע, אבל פוליטיקה כמו שאני רואה אותה עכשיו, זה דיבורים בעיקר. אנשים נכנסים בזכות הקול הרם וכושר השכנוע ושם זה נגמר. יש המון התנצחויות, סכסוכים, ואני לא יודעת אם בתור קרין הייתי רוצה להיכנס לזה. אני רוצה לעשות ולא להתלכלך, אבל אולי אחרי הצבא זה ישתנה"

"המון מדברים על 'האחר הוא אני', אבל לא ראיתי את הסיסמה הזו מיושמת הרבה בשטח. לדעתי זה הדגל. העובדה שנציג מ'רשת', נער עם מוגבלות על רצף האוטיזם, עיצב את החולצות של המועצה, לקח יוזמה ובתיאום עם אנשים הוביל את המהלך, זה הסיפוק הכי גדול"



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: [email protected]