נתחיל דווקא מהדקה ה-20. דידיה קוגבינה, חלוץ מ.ס אשדוד, הגיע למצב של אחד על אחד, מול שוער הרצליה, אבי אבגי (טוב), אבגי עצר את הכדור שלו ומנע שער בטוח לאשדוד וגם את הגדלת התוצאה ל-0:2 לאשדוד, 5 דקות לאחר שמ.ס עלתה ליתרון. אם קוגבינה היה כובש המשחק היה גמור. נקודה. סליחה 3 נקודות.
הפתיחה היתה מצוינת מבחינת אשדוד. בדקה ה-15, מיכאל אוחנה (איזה שחקן), עבר בהגנת הרצליה את מי שרצה, מסר כדור לעידן דוד, שבבעיטה מצוינת, העלה את אשדוד ל-0:1 וחזר לכבוש.
אלה היו הדקות של אשדוד שלחצה. זה היה נראה שהשער השני הוא עניין של זמן. אז הגיעה ההחמצה הנוראית של קוגבינה ועוד החמצה של דוד(31) והרצליה הצליחה לרדת למחצית רק במינוס 1. זה נתן לה כח, כך הסתבר, למחצית השנייה.
בדקה ה-55 נזכרנו כולנו בהחמצה הגדולה עליה סיפרנו בפתיחה. הזר של הרצליה, מרסלו קרביליו, שבלט בקבוצה, יחד עם זר נוסף, קווין טאנו , נגח כדור שלא ברור בכלל אם עבר את הקו, כשטום בן זקן הרחיק אותו בנגיחה מקו השער. ההרגשה היתה שעידן לייבה השופט (שעד אז לא טעה), עשה עוול לאשדוד.
לא הספקנו להתווכח בנינו על השער והרצליה נותרה ב10 שחקנים. דקה לאחר השער ,איתי עוזרי, פגע באוחנה, ראה את הצהוב השני והורחק. אשדוד לחצה לכבוש את השני, אבל הגנת הרצליה שהצטופפה והגשם שירד לכל אורך המשחק והיה גורם משפיע, שיבש לא פעם את משחקה של אשדוד, במיוחד ליד השער של האורחת.
בדקה ה73 כולם כבר קפצו. ניב זריהן, שנכנס כמחליף המשיך כדור בנגיעה. זה נראה כבר בדרך לשער, אבל איבגי ביציאה מעולה מנע את ה-1:2 ואת הניצחון שאשדוד כל כך רצתה.
אנשי הרצליה צעקו "יש" בסיום המשחק. ללמדכם כמה תוצאת התיקו בחוץ מול אשדוד היתה עבורם כמו ניצחון. אשדוד כבר 3 משחקים בלי ניצחון והאכזבה מתוצאת התיקו, לעומת השמחה של הרצליה, היתה בולטת. במחזור הבא צפוי אור אינברום המורחק, (חסרונו הורגש) לחזור. אין ספק ששובו יוסיף.
