אלון חזן מדבר. לראשונה לאחר זמן רב, מאז עזב את תפקידו בנבחרת ישראל, כמאמן הנבחרת, הוא לא דיבר. בחג הוא ערך ריאיון לידיעות אחרונות ווינט. בריאיון הוא מתייחס גם למה שעבר בנבחרת וגם לתפקיד החדש באשדוד כמנהל מקצועי ונציג הבעלים.
שיחה של דקה וחצי – כך הסתיים רומן של 15 שנה בין אלון חזן להתאחדות לכדורגל. מאז סיים את תפקידו כמאמן הלאומי לפני יותר מחצי שנה, הוא גזר על עצמו שתיקה מוחלטת. לא הסכים אפילו להיות מצוטט בהודעה הרשמית על עזיבתו ולא סיכם את הקדנציה הקצרה בת השנתיים. בכל הזמן הזה חזן אגר בבטן את האכזבה מההתנהלות כלפיו ובכלל, ועכשיו הוא מחליט לתת את הגרסה שלו לקמפיין הסוער ולסגור כמה חשבונות עם מי שלטענתו עשו הכל כדי לשים רגליים לו ולמנהל המקצועי יוסי בניון, שעזב יחד איתו.
"אם היו בונים בניין בדרך שבה מתקבלות החלטות בהתאחדות שלנו, הוא היה נעצר בקומה הראשונה לכל החיים", תוקף חזן. "דרך היא רק סיסמה בהתאחדות. כשאתה כבר משיג תוצאה יפה, אומרים: 'איזה יופי הדרך'. אבל אם התוצאה פחות טובה מבטלים את הדרך לגמרי", הוא ממשיך ופורק את אשר על ליבו.
חזן (57) קיבל את הקידום הגדול אחרי שאימן בהצלחה רבה את הנבחרת הצעירה וסלל את דרכה להצלחות מסחררות (ממשיך דרכו גיא לוזון השלים איתה את העלייה ליורו, הגיע לחצי הגמר ומשם לאולימפיאדה). ההתחלה בבוגרת דווקא נראתה מבטיחה, כאשר הכחולים־לבנים סיימו את בית ליגת האומות במקום הראשון ועלו לדרג א'. ההמשך כבר היה פחות מוצלח: מקום שלישי בקמפיין המוקדמות בבית הכי נוח שישראל יכולה הייתה לקבל, ומפח נפש בחצי גמר פלייאוף העלייה ליורו עם תבוסה 4:1 לאיסלנד.
"הנסיבות הקיצוניות לא עניינו אף אחד", מאשים חזן. "בהתאחדות העדיפו לצבוע את הדברים בצבעים של כישלון, כדי שיהיה יותר קל לעשות את המהלך. אף אחד לא התחשב בעובדה שזה היה תוך כדי מלחמה. 7 באוקטובר היה מאוד כבד עלינו. אי־אפשר לעשות את הניתוק, ואני מוריד את הכובע בפני השחקנים שלי שעשו כל מה שאפשר בתקופה מטורפת. אם זהבי מבקיע את הפנדל בדקה ה־80 מול איסלנד, אי־אפשר לדעת איך זה נגמר, ואז אולי אתה המאמן הכי גדול בעולם. אבל הכי קל לקחת את זה ל'בום' – להסתכל על ה־4:1 ולצעוק 'כישלון'. גם בניון לא בא טוב בעיניים לחלק מהאנשים בגלל הדומיננטיות שלו".
עד כדי כך אתה מרגיש מאוכזב?
"כשאין לך יותר מדי ציפיות מאנשים אז אין מה להיות מאוכזב. אני יכול להתאכזב רק מאנשים שאני אוהב ומעריך".
מה קורה אחרי שאתה מסיים את המשחק נגד איסלנד?
"בכדורגל הישראלי, כשאתה רוצה לדעת משהו, גם אם אתה בעל תפקיד רשמי, תחפש את השמועות שרצות בכל מקום ויצאו כאילו מוכתבות, ואז אתה יכול להבין לאן הדברים הולכים. בניון אמר לי שכל מיני גורמים בהתאחדות מתחילים להשמיע את קולם באנונימיות. הם עשו את זה עוד לפני איסלנד".
אם ידעת מראש מה יהיה, למה בכלל הלכת לפגישה עם יו"ר ההתאחדות שינו זוארץ ולא נהגת כמו בניון, שהודיע כי לא יגיע אליה?
"עבדתי בהתאחדות 15 שנה, ואם שינו מבקש שאגיע, אני מגיע. אני מכבד אותו. יוסי הבין שמזמינים אותו להתאחדות לטובת הצגה שהוא לא מוכן להשתתף בה. שמעתי את מה שהיה לשינו להגיד, כיבדתי את המקום שאני עובד בו".
השיחה נמשכה דקה וחצי. מה היה בה? "שינו אמר את הצד של ההתאחדות, שאל אם יש לי מה לומר, ואני בחרתי לא להגיד כלום. לא חשבתי שיש לי מה להמליץ, כי ברגע שאומרים למישהו שהוא הולך הביתה, גם אם תגיד את הדברים הכי נכונים, יגידו לך 'כן, אוקיי' ואתה כבר לא חלק מהם".
יתכן שאחד השיקולים לכך שאתה ובניון לא תמשיכו היה שהיו"ר הקודם אורן חסון היה זה שמינה אתכם?
"אולי. לא רוצה להיכנס למקומות האלה. אם מישהו עושה את החשבונות האלה, שיהיה בריא".
נפגעת כששמעת קולגות שלך מבקרים אותך בארסיות?
"אין לי בעיה עם פרשנות נשכנית, רק שתהיה עניינית. זה נובע הרבה מתסכול של קולגות שלא הגיעו למקומות שאני ויוסי הגענו אליהם. היה להם נוח לשפוך עלינו רעל".
מדד הדציבלים סביב הנבחרת בשנתיים שלכם היה גבוה מאוד
. "כשבניון, השחקן הכי גדול שהיה פה, לא מרצה אנשים מסוימים ויש לו עמוד שדרה, אז יש להם מוטיבציה להיכנס בו. אצלנו מכל דבר עשו פיל. תראה מה עשו מסיפור זהבי. אם היו נותנים לזה קצת שקט, אפשר היה למצוא את הדרך לרדת מהעץ. אנשים חיפשו להתערב ולתת הבטחות כאלו ואחרות לערן שהם יפתרו את הבעיה, אבל הם רק ליבו את האש".
יש משהו שאתה מצטער עליו בפרשת החדר?
"ממש לא. כשערן היה פצוע במכבי ת"א ולא בעניינים, דאגתי לשלוח לו הודעות ולדבר איתו – להרים לו את המורל ולפרגן. אני לא מתנהל אף פעם באופן אישי. המציאו שלא רוצים אותו מטעמים מקצועיים. ביקשתי מערן שיגיע ונפתור את זה, שאי־אפשר לשנות את המדיניות שלנו לגבי החדר. הסברתי לו שנמצא פתרון, אבל הוא אמר לי שהוא לא מגיע. מאוד הופתעתי, התאכזבתי בשבילו. חשבתי שהוא חייב להיות איתנו ולנסות לעשות את הדבר הכי משמעותי בקריירה שלו. בסופו של דבר החיים הם גלגל. יכול להיות שערן יהיה מנכ"ל, מנהל מקצועי או מאמן ואז הוא ייתקל בסיטואציות האלה. כואב לי עליו, כי הוא יפגוש את זה מתישהו".
בקיץ הפכת למנהל המקצועי של אשדוד.
"אני עוזר לג'קי בן־זקן, שהוא חבר ילדות שלי, לבנות את המועדון. מנסה לתת לאלי לוי את הכלים להיות אחד המאמנים המובילים בכדורגל הישראלי. בכנות, ברמת המגרש שיש באשדוד, מי שמגיע לכאן צריך לקבל פרס ישראל. אלו לא תנאים מינימליים לשחקנים ולאוהדים. עם בניית האצטדיון החדש אני מאמין שנעשה את קפיצת המדרגה".
רגע אחרי יום כיפור, תובנה לחיים פה?
"כל אחד מאיתנו מתעסק בבעיות של אחרים, לא עוצרים להסתכל מה קורה בתוך עצמנו. לפעמים אני שומע אנשים אומרים שהיו עוזבים את הארץ בטיסה הראשונה. תלמדו להעריך את המדינה. ההישגים הצבאיים האחרונים נתנו לנו קצת אוויר. האריה חזר לשאוג. אבל זה לא ייגמר עד שכל החטופים יחזרו הביתה".
לכתבה המלאה:
