ביום 8.10.23 יום אחרי הטבח הנורא בשמחת תורה, גמלה בליבו של ניב איוס ההחלטה לצאת לגדוד שלו כדי לעזור במאמץ המלחמתי. ניב שגר ביחד עם אשתו ליאור ביישוב ניצן, היה בשבת אצל חמיו וחמותו באשדוד וכשהחלה המלחמה ב-7.10 הוא עלה לשיחת ווטאספ עם חבריו מגדוד קרקל בו שירת, והם קיבלו החלטה להתחיל להתארגן להתחיילות מכיוון שעדיין לא הגיעו צווי 8 לכולם. במוצ"ש קיבלה ליאור אשתו צו 8 ולאור העובדה שהיא הייתה בהריון היא נשארה בבית ולא נסעה לגדוד ברדלס בו שירתה כלוחמת ובו גם הכירה את ניב ששירת בקרקל.
ניב שראה שצווי ה-8 החלו להגיע, הבין שהם מחולקים רק לא היה לו ברור באיזה סדר ולכן התקשר ביום ראשון בבוקר לאימו קרן וביקש ממנה להכין לו את בגדי הצבא והנעליים האדומות כדי שיוכל לצאת למילואים. אימו קרן ביקשה ממנו להישאר באשדוד ולא לצאת, אולם הוא קיבל החלטה לצאת לביתו בניצן לקחת דברים ולהמשיך לירושלים לקחת את הציוד הצבאי שלו מבית הוריו. כשיצא מניצן לכיוון כביש 4 ראה שהכביש חסום ע"י לובשי מדים רעולי פנים שנראו לו כמחבלים, הוא מיד פירסס והחל לנסוע בכביש הכורכר בו משתמשים רבים כקיצור דרך מהיישובים הסמוכים לאשדוד בכדי להגיע לאשדוד.
במקביל התקבל אצל גופי הביטחון דיווח על רכב אאודי בצבע כחול בו נמצאים מחבלים, ניב שנסע במאזדה כחולה נחשד כמחבל וכשהחלו היריות לכיוונו חייג ניב למשטרה, נלחץ וסוער ניסה להימלט על נפשו, אולם 400 כדורים שנורו לעברו ע"י כוחות הביטחון לא הותירו לו שום סיכוי והוא נהרג במקום. מדינת ישראל החליטה להכיר בו כנפגע פעולות איבה ולא כחלל צה"ל, דבר שחורה מאוד למשפחתו שמתעקשת שיכירו בו כחלל צה"ל למרות שמדובר על אותן זכויות. "הבן שלי לא נהרג ע"י האויב, אי ההכרה בו כחלל צה"ל מעידה על אי לקיחת אחריות" אמרה אימו קרן לעיתון "המגזין".
לא קל לדבר עם אמא שהילד שלה נהרג בנסיבות טראגיות שקשה למצוא בהן את האשמים, בעיקר לאור העובדה שהוא קפץ מהבית לעזור במאמץ המלחמתי. לקרן אימו של ניב אין האשמות כלפי אף אחד והיא שבה וחוזרת על זה במהלך השיחה. "אני לא מאשימה אף אחד, רק רוצה שייקחו אחריות ויכירו בו במקום כחלל צה"ל במקום כנפגע פעולות איבה" והצדק איך לומר, הוא איתה.
"יש לנו שיחה מוקלטת ממוקד 100 שניב מחייג למוקדנית שיחה של 32 שניות לדווח שיש אירוע חריג ביישוב, מי שבורח מהמשטרה לא מחייג אליה! ניב חיכה כמו משוגע שיקראו לו למילואים, כל השיחות האחרונות שלו זה לחברים שלו ליחידה, כל ההתארגנות שלו הייתה סביב הדבר הזה אז לאן הוא הולך אם לא למילואים?! מאות חיילים נפלו כתוצאה מדו"צ והוכרו כחללי צה"ל, אז מה ניב שונה? אני רוצה שהמדינה תיקח אחריות ותכיר בו כחלל צה"ל זה נטו עניין עקרוני ויש לנו גם המלצה מנשיא המדינה לכך. אנחנו מבינים שבאותו בוקר כל אדם שיצא מביתו היה חשוד, אנחנו מבינים את הכאוס ששרר באותו יום נורא ופה אנחנו מבקשים להפעיל את ההיגיון כי מי יצא מהבית שלו באותו יום? לאן הוא הלך למסיבה? לרמי לוי? ברור שלמילואים". אני אישה מאמינה, מה אני יכולה להגיד לילד שלי שאני אפגוש אותו ברבות הימים והלוואי שיבוא משיח. מה אני אעמוד ואגיד לו שמה? שמחבלים הרגו אותו? אז שכל מי שלובש מדים יוריד את המדים כי הוא האויב שלי. אני רוצה לעמוד מעל הקבר שלו להצדיע לו להגיד לו תודה רבה, ושיבוא מישהו חובש מדים אחד שידפוק בדלת ושיבוא יגיד "גברת איוס, חטאנו עוינו, פשענו, מחילה, תודה שגידלת ילד 25 שנים וגידלת אותו הכי טוב שיש כדי שיקום ויהיה הראשון לצאת לקרב. זה מה שאני מבקשת! אנחנו כבר שנה אחרי המקרה ואף אחד מהמדינה או מי שהיה שם לא דפק לנו בדלת וניחם, או השתתף בצערנו וביקש סליחה".
דיווח על 4 מחבלים ברכב כחול
ביום ראשון בבוקר ניב דיבר עם חבריו מגדוד קרקל ואמר להם שהוא עוד מעט בא. "בדרכו ביום ראשון הייתה התרעה על רכב כחול אאודי עם ארבעה מחבלים, הוא היה לבד ברכב שלו, מזדה כחולה, ואז לצערנו הרב, כוחותינו המיוחדים זיהו את הרכב הזה בתור רכב של מחבל ולא חיכו הרבה, כיתת יורים ריססו אותו בכמויות אדירות", סיפר אביו, "בטלוויזיה אמרו שנטרלו את המחבל, רבע שעה לאחר מכן אחי קיבל טלפון ושאלו אותו 'למי שייך הרכב?' אמר 'שלי, אחיין שלי היה בו, מה קרה? למה אתם שואלים?', אמרו שהרכב בבדיקה וניתקו את הטלפון".
אחרי כמה דקות, אחיו של בני התקשר אליו ואמר לו שמשהו קרה לניב. "התקשרו משב"כ, שאלו את אותן השאלות. ענינו באותן תשובות ושאלנו שוב 'מה קרה?', אמרו שהם לא יכולים לתת פרטים ושהרכב עבר איזה אירוע", המשיך האב וסיפר כי הלך למשטרת אשדוד. "במשטרה בא איזה קצין שהיה בשטח אמר שהייתה טעות בזיהוי, מאף אחד באופן כללי לא שמעתי מה קרה לו בדיוק".
בני, אביו של ניב, גם היום דורש תשובות: "שנה אחרי האירוע אף גורם ממשלתי לא נתן לנו פרטים. מעבר לזה, אנחנו ביקשנו הכרה שיהיה חלל צה"ל. הוא נקרא – מת בפעולות איבה. פנינו לעורך דין ולראש אכ"א, סורבנו ונתנו לנו עוד סכין בלב".
אביו של ניב ציין כי הוא "מקווה שמישהו יתעורר מלמעלה – אם זה שר הביטחון, ראש אכ"א. לא יודע מה ההתעקשות לא לקבל אותו בתור חלל צה"ל ולתת את הכבוד הראוי לניב כי הוא גיבור ישראל".
