הסיפור הזה הוא סיפור גבורה. לא פחות. ממש כך. זהו סיפור על אדם שלא מוותר לעצמו לא משנה מה, וקם שוב ושוב להגן עלינו, במיוחד בימים אלה. סיפור על מאסטר באומניות לחימה שיכול בהחלט לקבל את התואר מאסטר גם בחיים, סיפור של אלן סורמונט. סיפור על אדם שנותן מעצמו, בריאותו, פרנסתו, למען המולדת.
אלן סורמונט הוא בדרך כלל מאסטר באומניות לחימה. אלן הוא מאסטר בג’יו ג’יטסו והבעלים של האקדמיה לאומנויות לחימה, LOBO TEAM באשדוד. אבל מאז ה-7 באוקטובר אלן הוא בעיקר חייל מילואים שמקריב הכל למען המולדת. למעננו. מאז הוא כמעט באופן שוטף במילואים למעט מספר חודשים של חזרה לשגרה, כמה שניתן. אבל הסיפור שלו הוא מיוחד במינו. אלן סורמונט נפצע במהלך הלחימה בעזה, הוא נפצע באצבע יד שמאל, שנקטעה, וחלקה שוקם. אבל הוא לא ביקש שום הנחות, ובימים האלה חזר שוב עם חבריו לפלחה״ן בגדוד 6261 … לשרת במילואים. חזר שוב להיתקלויות, הפעם באזור השומרון.
לפני שנדבר על התקופה הנוכחית במילואים בימים אלה, נחזור לינואר השנה. אז אלן נפצע בפציעה שהותירה את סימנה עד היום. זה היה בחרבת אחז'עה שבדרום רצועת עזה. באחד המקרים בעת התמרון והחיפוש אחר מחבלים באזור, נתקלו אלן וחבריו לפלוגה במחבלי חמאס שארבו להם. אלן וחבריו הגיבו מיד וירו לעבר המחבלים, המחבלים חוסלו, אבל לפני כן, במהלך חילופי הירי, אלן ספג כדור באצבע ידו והיא התרסקה. הוא הוטס לבית החולים סורוקה, שם נותח וחלק מהאצבע שוקם.
אלן מספר על ההתקלות ההיא: "קיבלנו ירי, השבנו בירי ואחד הכדורים פגע לי באצבע. בסיוע טנקים וחיל אויר הורדנו אותם. קבלתי טיפול במקום בכדי לעצור את הדם ופוניתי מהשטח".
מסתבר כי אין זו הפעם ראשונה בה אלן נתקל במחבלים. גם בפעם שעברה הם חוסלו על ידו. זה קרה ביום שלאחר הטבח במסיבה ברעים, אז הגיע אלן עם חבריו לטהר את אזור המסיבה ממחבלים. שם במהלך הסריקה הם נתקלו בשני מחבלים.. אלן חתר למגע אליהם, תוך שהוא מסכן את עצמו וחיסל אותם. גבורה של איש אחד. בינואר הגבורה הזו עלתה לו בפגיעה לצמיתות. אבל כאמור הוא אסף את עצמו, חזר לאמן באקדמיה שלו, ועתה חזר שוב למילואים. מדהים.
אלן מספר על אותו היום בשבעה באוקטובר. זוכר אותו כאילו היה הרגע הזה: "קמתי בבוקר בשבת וראינו את המחבלים בשדרות (הוא עבר לגור שם מאשדוד). נסעתי למכון באשדוד כי האקדח היה שם. לקחתי אותו חזרה, ואח"כ כשניסיתי לחזור למשפחה, הכל היה מחסומים. הצלחתי בדרך לא דרך להגיע חזרה אל הבית להגן על המשפחה, ויחד עם השכן הסתובבנו וחיפשנו מחבלים. למחרת קראו לו כבר למילואים, ואז נתקלו במחבלים. אלן: "זיהינו את המחבלים, הגענו אליהם וחיסלנו אותם".
כעת כאמור הוא שוב נלחם למעננו, שומר על אנשים מהישוב היהודי בשבי שומרון. הוא מתאר את מה שעובר עליו בימים אלה בשומרון: "אנחנו בפלוגת פלחה״ן גבעתי. לאחר 160 יום בעזה ועוטף עזה, השתחררנו, ולאחר כ-3 חודשים התגייסנו שוב לגזרת שבי שומרון".
הוא מספר כיצד הוא וחבריו שספגו אבדות ופגיעות שוב מצאו את הכוח לחזור למילואים: "לאחר שחלק נפלו בקרב, חלק נפצעו וחלק עדיין משקמים את עצמם נפשית. רובינו חזרנו למילואים לבצע משימה שהיא למעשה אותה משימה מה-7/10 והיא ולהגן על העם היהודי ולאפשר אורח חיים תקין. לי קשה עם יד שמאל, אבדתי הרבה כוח ביד שמאל והרבה מוטוריקה., בעיקר בדברים הקטנים". ולמרות זאת הוא יוצא להילחם במחבלים. גבורה כבר אמרנו.
אלן מסביר מאיפה הכוחות הנפשיים שלו למשימה החדשה במילואים באזור השומרון: "אני נמצא איפה שה’ רוצה ואמשיך לתרום ולתת מעצמי עד שנגיע בעזרת השם ליום שנוכל להפסיק לחשוש מפיגועים ומלחמה… יש כאלה שחושבים שהיום הזה אף פעם לא יגיע… ויש כאלה שעובדים כדי לשנות מציאות".
