יְצַו ה' אִתְּךָ אֶת הַבְּרָכָה בַּאֲסָמֶיךָ וּבְכֹל מִשְׁלַח יָדֶךָ וּבֵרַכְךָ בָּאָרֶץ
אמר רבי יצחק ורבי ישמעאל במסכת תענית אין הברכה שולטת אלא בדבר הסמוי מן העין, שנאמר בפסוק באסמיך הכוונה דווקא שהדבר מוסתר מן העין.
יש הרבה פרושים והסברים למושג "עין הרע" והרבה חוששים ובצדק. בגדול על רגל אחת, עין הרע זה שאדם אחר מתקנא בך או במה שיש לך ואז אותה עין של קנאה עולה לבית דין של מעלה ונוצר קטרוג (שאלה בשמים) על אותו אדם האם מגיע לו או לא? וכולנו כל מה שיש לנו זה בחסד של ה' יתברך אתנו כי לא מקבלים שכר על מצוות פה בעולם הזה. ואז שאותו אדם שמתקנאים בו נמצא חסר במצוות ומעשים טובים ויש בידיו קצת נפילות של עבירה אז יש פתח בפני המקטרגים שלא מגיע לאותו אדם ולכן הוא יקבל קצת זעזוע במה שקיבל.
עצה טובה להינצל מעיניים רעות היא להיות אדם טוב ולא לקנא מאף אדם ולא משנה מה זכה לקבל, ולהפנים שכל מה שיש לחברך או לך זה כי ה' יתברך החליט. ככה גם אם יקנאו בך העין לא יכולה לשלוט בך. ודבר שני לעשות חסד עם הזולת זה שומר מעין הרע ובכללי מכל פגע רע. טיפ נוסף לשמור על הבית מדברים לא טובים, נרות לצדיקים. כאשר מדליקים נר לצדיק ניצוץ מנשמת הצדיק שורה בבית וכך דברים רעים וכדו' בורחים מהבית.
"נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו"
בסליחות אנו קוראים ומזמרים את הפסוק הכל כך עוצמתי ונכון והסיפור מאחורי הפסוק הזה שבסופו זכינו להיות בירושלים ולבנות את בית המקדש. כשדוד המלך ע"ה מבקש משר הצבא יואב בן צרויה לערוך מפקד צבאי על כלל הצבא לדעת כמה חיילים יש בעם ישראל וביהודה (יהודה זה אזור ירושלים) יואב בן צרויה עורך מפקד ונמצאו 800,000 חיילים לצבא ישראל, ו-500,000 לצבא שבט יהודה. לאחר מכן, לבו של דוד נקפו על שחטא בספירת העם. אמנם התכוון לטוב שכך אם חייל יחסר וכדומה לא ישאיר את אשתו עגונה. אך ידוע שאסור לספור את ישראל, גם במדבר שמשה רבינו היה צריך למנות את ישראל עשו זאת על ידי כסף. חשוב מאוד להקפיד בזה כך גם לא להכניס עין רעה בעם ישראל כן ירבו בעזרת ה'. גד הנביא מגיע לדוד המלך ובפיו 3 דרכים לכפר את העוון של ספירת עם ישראל: 7 שנות רעב כללי בעם ישראל, שלושה חודשים של מנוסה מפני אויבי עם ישראל, שלושה ימים של מגפת דבר.
דוד המלך ניצב בדילמה קשה "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד נִפְּלָה נָּא בְיַד ה' כִּי רַבִּים רַחֲמָיו וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה".
כיון שהמכה והרפואה בידיו של הבורא יתברך, העדיף דוד את המגיפה ואכן מתים מעם ישראל 70 אלף במגיפה. ה' יתברך מרחם על עם ישראל והמגיפה הייתה יממה אחת ולא שלושה ימים כמו שהגזירה נגזרה. דוד המלך רואה שמלאך המוות מגיע לכיון ירושלים ונמצא בגורן של המלך ארוונה היבוסי, החל דוד להתפלל ולבכות לפני ה' שירחם ויבטל את הגזירה שהרי הוא לבדו חטא. ואכן ה' יתברך עוצר את מלאך המוות מלהמשיך ולהרוג. גד הנביא מייעץ לדוד המלך לקנות את הגורן של ארוונה היבוסי. ארוונה היה מלך עם ממלכה קטנה אך בחלק מהשטח שלו יש "פנינה" מקום שבו נעקד יצחק אבינו ועוד קודם לכן המקום שממנו נברא העולם כולו (אבן השתיה). ובגלל המעלה של הקדושה של המקום להקריב קורבנות לה' יתברך וכך דוד המלך עושה. ארוונה שכיבד מאוד את דוד המלך לא רצה תשלום על חלקת המקום, אך דוד המלך התעקש לקנות בכסף את המקום שיהיה שייך לעם ישראל. דוד המלך מקריב קורבנות וכך המגיפה סרה לחלוטין מעם ישראל.
לימים אותו הגורן ישמש את שלמה המלך בנו של המלך דוד לבניית בית מפואר לה' יתברך "בית המקדש" ששם נמצאת "אבן השתייה" המקום שממנו הושתת ונבנה העולם כולו!
שבת שלום עם ישראל.
