יחיאל וייס בן 19 תושב העיר, גדל באשדוד בחיק המשפחה, בחסידות גור בעיר. בשנים האחרונות עבר וייס שינוי במהלך שיגרת חייו והחליט לצאת מהקהילה השמורה בכדי לבנות קריירה מצליחה ובהסתכלות קדימה. לאורך שנים הייתה בליבו המחשבה לקום ולהתגייס לצה"ל, אך במהלך המלחמה נפלה ההחלטה, ויחיאל וייס החליט לשרת בצה"ל למרות שהיה יכול לקפל דחייה. וייס קיבל את ברכת הוריו ובשבוע הבא יחל לשרת בצה"ל כאשר בהמשך, הוא מכוון לשרת ביחידה קרבית ולתת שירות משמעותי.
כילד שגדל במגזר החרדי בחסידות כ"כ שמורה איך אתה מוצא את עצמך מתגייס לצה"ל?
"זה לא ברגע. זה תהליך של כמה שנים מהרגע שעזבתי את הישיבה ועד לרגע שאני נכנס לבקו״ם".
איפה מצאת את עצמך מחליט שאתה מתגייס? קשור לחוק הגיוס והחלטת בג"ץ?
"החלטתי סופית שאני מתגייס אחרי ה-7/10, אבל חשבתי על זה הרבה קודם, תמיד חלמתי על הרגעים האלה כמו ההשבעה בכותל, סיום מסע כומתה ועוד. ראיתי חברים שעושים את זה וידעתי בפנים שאני יום אחד אהיה שם והיום אני בדרך".
עד כמה המלחמה, מלחמת "חרבות ברזל" הצליחה לקרב אותך לצה"ל?
"אף פעם לא הייתי רחוק מצה״ל, אומנם המלחמה קרבה אותי להחלטה לקחת חלק, אבל כמו שהקוראים יודעים הקהילה החרדית בעיר מעריכה ומוקירה את צה״ל, ב-8/10 על הבוקר שראיתי שאין לי מה לעשות, יצאתי להביא לחיילי כיפת ברזל שליד העיר אוכל ושתיה. היו שם עשרות מתושבי העיר החרדים שפשוט הגיעו לתמוך בחיילים, אמא שלי וחברותיה חסידות גור אפו במשך תקופה עוגות לחיילים, רגע שמחמם את הלב איך עם ישראל מרגיש אחד את השני ללא הבדל מי האדם שממול".
יש לך עוד חברים מבני החברה החרדית שהתגייסו לאחרונה?
"יש לי כמה חברים שמשרתים בגדודים החרדים נצח יהודה, תומר בגבעתי וחץ בצנחנים, יש גם בחייל האוויר במחלקות השונות של צה״ל וגם בקריה, כל אחד כבודו במקומו מונח".
איך המשפחה והחברים הגיבו לצעד הזה?
"המשפחה שלי היא הכי תומכת שיש, כמובן שהם הכירו את הלבטים שלי ונתנו כתף תומכת ואוזן קשבת. בסופו של דבר כולם מקבלים ומבינים שאני שם בצד את החיים ואת התוכניות שלי לעתיד ונותן את עצמי לכמה שנים למדינה".
כשאתה מחליט לעשות צעד כזה, עד כמה אתה מרגיש שאולי החברים שלך מהחברה החרדית צריכים לעשות צעד כזה או שאתה מאמין בהגדרה "תורתו אומנותו" ומי שלא לומד שיתגייס
"אני לא רוצה להיכנס לסוגיה הפוליטית, אבל בוא נסתכל על החלק היפה. אני באתי הביתה להורים שלי לפני תקופה עם חבר שמשרת כלוחם בגדוד חרדי, השכנים התעניינו, פרגנו ואיחלו בהצלחה, זה מה שיפה, להתעסק במחבר. יש לי אח שיושב ולומד, אני חד משמעית חושב שהוא צריך להמשיך לשבת וללמוד לגבי מי שלא לומד. אני בחרתי משהו ואני עומד מאחורי הבחירה שלי, אני לא אחראי על אנשים אחרים".
לאיפה אתה מתגייס? יש ציפיות לעתיד?
"עדיין לא סגרו לי שיבוץ. כנראה נצח יהודה, אני מצפה להיות איפה שצה״ל צריך אותי ולהגיע שם הכי גבוה שאפשר".
מילה לסיום
"אמא שלי מבקשת להוסיף, 'כל אמא רוצה את הילד שלה ביחידה הכי מובחרת, אם זה בישיבה ואם זה בצה״ל, כל אחד יש לו את השליחות שלו אני מתפללת שכל ילד שלי יעשה את השליחות שלו על הצד הטוב ביותר'. אני אישית לא פוליטיקאי אבל הפילוג בעם ניכר, אשדוד היא עיר דוגמא לדו קיום מלא. בבקשה בואו נשמור על זה".
