שהיינו ילדים וזה היה מזמן, אבל ממש מזמן, הייתה להקה מעולה אי שם בשנות השמונים, להקת 'דפש מוד', או כמו שאנחנו קראנו לה אז בחצי חיוך, להקת "טיפש מאוד". אבל אחד השירים שלה היה אחד הדברים הכי חכמים ששמעתי בחיי, ולקח לי זמן להבין אותו. או לפחות לחיות לפיו.
אז מה היה כתוב באחד השירים בוודאי תשאלו. אז שבו, תקראו לאיש או לאישה שלצדכם, כי זה לא עוד שורה בפזמון, זו שורה במנגינת חייכם – "כל מה שהייתי צריך, כל מה שהייתי זקוק לו, הוא פה מתחת לזרועות שלי"…שרו חברי הלהקה. הבנתם? האיש או האישה שאתם מחבקים הם מה שאתם צריכים. אם אתם מרוצים ממה שיש לכם בזוג, סביר להניח שגם בני הזוג שלכם מרוצים,
אבל, אם יש לכם עיניים גדולות ואתם כל הזמן מסתכלים מעבר ליד המחבקת ומחפשים את הבא או הבאה בתור, אתם תמיד תהיו לבד, גם כשאתם בזוג. אם אתם לא מסתפקים בבני הזוג, שאתם בחרתם, תבחרו ללכת. לכו לא רק עבורכם אלא גם עבורם. בעצם בעיקר עבורכם, אני חוזר בי. אם אתם לא מסתפקים בהם אתם תהיו מתוסכלים כל הזמן…ובעיקר מסתכלים אם יש מישהו מסביבכם שיכול להיות הבא בתור….
ואם כבר מדברים על הבאים בתור, הנה עוד טיפ אחד קטן גדול ככה עליי כי אני מרוצה מהמקום הזוגי שלי, ועוד מרגיש מספיק בטוח לתת טיפים. אז הנה און דה האוס, מיין האוס, אל תשכחו לרגע שאתם בני הזוג של בני הזוג שלכם…ואולי בזמן שאתם מסתכלים מעבר לכתף שלהם…הם גם מביטים מעבר לשלהם…ובסוף מרוב עיניים גדולות, אתם לא תראו כלום….
