"כך הצלתי את שמעון פרס מהכדורים של יגאל עמיר"

20 שנה לאחר הרצח הבלתי נתפס של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, יו"ר מ.ס. אשדוד יורם מרציאנו, ששימש באותם ימים כעוזרו האישי של שמעון פרס, מגלה בראיון מיוחד, פרטים חדשים שמעולם לא פורסמו

יגאל עמיר, הרוצח המתועב של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, אמר לאחר שנעצר לחוקרי המשטרה: "אם הייתה לי אפשרות לרצוח באותו הערב גם את שמעון פרס, הייתי עושה זאת". מסתבר שהפנטזיה החולנית של עמיר הייתה קרובה למימוש, ורק בזכות "התערבותו" של יורם מרציאנו, שהיה באותם ימים עוזרו האישי של פרס, נמנע אסון גדול יותר.

יו"ר מ.ס. אשדוד יורם מרציאנו, תושב אשדוד, הסכים לשחזר בפני עורך עיתון "המגזין" את מה שהתרחש ב-4 בנובמבר 1995, וגם יממה קודם לכן וחשף מספר פרטים מדהימים בכל קנה מידה.

מרציאנו, שכזכור שימש כח"כ מטעם מפלגת העבודה לפני פחות מעשור, שימש כעוזרו ויועצו הפוליטי של שמעון פרס במשך שנים ארוכות. באותם ימים הוא היה אחד האנשים הקרובים ביותר לפרס, והשתתף בכל הדיונים החשובים והדיסקרטיים ביותר. כך היה גם יממה לפני הרצח, בישיבה שעסקה סביב "עצרת השלום", אותה ארגנו ראש עיריית תל אביב באותם ימים שלמה להט (ציץ') והמיליונר ז'אן פרידמן. בישיבה, שהתקיימה בבית מפלגת העבודה, השתתפו יצחק רבין, שמעון פרס ומזכ"ל מפלגת העבודה באותם ימים ניסים זווילי. מרציאנו, שישב בחדר, מתאר את מה שהתרחש: "אני יכול לגלות לך שיצחק רבין עשה הכל כדי שהעצרת לא תתקיים. הוא אמר שצפוי לרדת גשם, שאנשים לא יבואו, הוא אמר שיש חשש לפיגוע המוני והוא לא רוצה לקחת אחריות על אירוע שכזה. הבעיה היא שרבין היה בדעת מיעוט, כאשר ניסים זווילי חזר פעם אחר פעם עד כמה חשוב לקיים את העצרת. נוצר ויכוח גדול, ובסופו של דבר רבין נכנע ללחצים".

מרציאנו ממשיך לתאר: "רבין היה מעשן כבד, במהלך אותה ישיבה הוא הדליק סיגריה אחר סיגריה. באותם ימים לא היה חוק של איסור עישון במקומות ציבוריים, ורבין היה מעשן כמו קטר. לאחר שסיים סיגריה ומיהר להדליק אחת נוספת, פרס אמר לרבין בחדר אפוף העשן: 'יצחק, מתי כבר תפסיק לעשן?'. רבין ענה לו בחצי חיוך: 'הסיגריות אף פעם לא יהרגו אותי'. באותם רגעים התשובה לא נשמעה לנו יוצאת דופן, אבל יממה לאחר מכן כשרבין נרצח, הבנו שהוא הרגיש משהו, אפילו בתת מודע. עד היום, גם לאחר 20 שנה, אני לא מצליח לשכוח את המשפט הזה, שנאמר בטון הדיבור האופייני של יצחק".

"רבין מעולם לא נראה כל כך מאושר"
הלחץ כאמור עשה את שלו, ועצרת התמיכה בהסכמי אוסלו יצאה לדרך, וזכתה להצלחה עצומה כאשר עשרות אלפי אנשים באו לתמוך ביצחק רבין, באחד הרגעים המשמחים בחייו. מרציאנו: "כולם יודעים ומכירים את מערכת היחסים הלא תקינה בלשון המעטה שהייתה בין רבין לפרס לאורך השנים. לא הייתה ביניהם אהבה גדולה, אבל באותו ערב כולנו היינו בהלם מהחיבור שנוצר בין השניים, הם התחבקו ונראו מפוייסים מתמיד. רבין מעולם לא נראה כל כך מאושר, וניתן היה לזהות את האושר הגדול שלו מול ההמון שהגיע לכיכר ותמך בדרך שלו. בדיעבד, מסתבר שזו הייתה מסיבת פרישה של הג'ינג'י שכבש את הכותל, מראש הממשלה הישר וההגון שהיה לנו במדינה".

בזמן שרבין חייך לכל עבר ושר את "שיר השלום" עם מירי אלוני ושמעון פרס, שיר שהפך לסמל מאז רצח ראש הממשלה, יגאל עמיר הסתובב סמוך למדרגות המובילות לכיכר והמתין לירידתו של רבין לכיוון רכבו. מרציאנו מתאר את מה שהתרחש עם סיום העצרת: "את הדברים שאני אומר לך, אמרתי במשטרה יממה לאחר הרצח, לאחר שהגעתי לתת עדות. העצרת הסתיימה וליוויתי את שמעון פרס לכיוון הרכב, שהיה מרוחק עשרות מטרים מרכבו של רבין, שהתעכב למעלה ועדיין לא ירד.

זה היה בסביבות השעה 21:40. שמעון נכנס לרכב אבל אז החליט לצאת החוצה ולהמתין לרבין, כדי לדבר איתו על משהו מסוים. שמעון כבר פתח את הדלת, אבל אז הזכרתי לו שיש לו פגישה בבית מלון הילטון בת"א, שם דמות בכירה המתינה לו כבר. שמעון היסס לרגע, ובסופו של דבר סגר את דלת הרכב ונסע מהמקום. אני עשיתי את דרכי לכיוון המדרגות, יצחק בדיוק החל לרדת, והייתה לי את הזכות להיות האדם האחרון שלחץ את ידו, כשהוא מחייך לעברי ואומר: 'מסור לשמעון שלום'. רבין המשיך לרדת, אני עליתי ואז נשמעו שלוש יריות וכל השאר היסטוריה שלעולם לא תשכח בתולדות המדינה".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

אולי יעניין אותך