אני לא מבזבזת את זמני בצפייה בערוצי טלוויזיה שמפיצים רעל ושנאה, אך לעיתים יוצא לי לראות כמה מחזות זוועה. יוצא לי לשמוע איזה שדרן שמאלן או שדרנית מתעבת ימין, והם מוציאים רפש מפיותיהם שהאוזן ממאנת להאמין.
ממש דקה אחרי שהנהנו בראש בפוזה של כאב, אחרי שסיקרו הלוויה של חייל שנפל למען המדינה, באותה נשימה ידווחו בהתלהבות על ההפגנות בקפלן, הפגנות הרוע והשיטנה.
הרי כל בר דעת מבין שההפגנות הן לא באמת למען שחרור החטופים, הרי סינאוור הנאצי, הוא השחקן הראשי במשחק הקלפים. והם שם ברחובות שבמדינת תל אביב, פורעי חוק, זורעים אימה והרס מסביב. המנהיגים של עדת האנרכיסטים האלה, עומדים על הבמה ונואמים נאומים שלא מביישים את אחרוני הנאצים שהכרנו באותם ימים איומים.
עומד לו שם יצור שנקרא דרור, מבכירי מחאות קפלן, מחאות השנאה. עומד שם וקורא לביבי, שטן, לשרה מחורפנת, קלפטומנית, אובססיבית. את יאיר הוא מקלל בקללות מחליאות, ככה צועק בכיכר התל אביבית.
הוא מבטיח להרוס את הבית שלנתניהו, ולמחות את זכר ראש הממשלה, נתניהו בנימין, וכל העדר צועק כמו חיות אדם, ממש כמו ההם בעזה, שונאי היהודים.
ואני שואלת את עצמי ולא מוצאת תשובה הגיונית… איפה השב"כ, איפה המשטרה, איך נותנים לאיש הזה לעמוד על במה, בעת הזאת, לקלל ולהסית. האיש עומד ומתיר את דמם של נתניהו ומשפחתו, קבל עם ועדה. ואלפי אנשים, שהשנאה מאחדת אותם, פשוט עומדים ומריעים באהדה.
ולא יכולה שלא לעשות השוואה בין ההמון הקפלניסטי, שהוא דוחה בעיני, וזה בלשון עדינה , לבין עשרות אלפי האנשים שהיו בחגיגת בזמר של אייל גולן, הזמר של המדינה.
אם לגולן הגיעו אנשים לבושים בלבן כדי לשמוח, להתאחד, ולשיר "עם ישראל חי", במחאות של קפלן, הקהל די מזכיר לי את הגרועים שבאויבי
"מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו", נכתב בספר ישעיהו, באחת הנבואות… כל כך נכון, ומפחיד לחשוב מה תהיינה התוצאות. אויבים מבית שמו להם למטרה, להפיל ראש ממשלה נבחר, כשכל האמצעים כשרים, הם לא יבחלו בדבר, בהסתה, בשקרים, ובעוד דברים מסוכנים אחרים.
מפחיד לחשוב ולהיזכר מה קרה ביום כיפור שלפני השבת השחורה. מפחיד לדמיין מה מתכנן לנו בורא עולם, אם לא למדנו כלום וחלקנו ממשיך לבוז ולבחור ברע.
