כשאנחנו רואים עוד מטוס קרב, או מסוק או כלי טיס בלתי מאויש, עובר מעל שמי העיר לכיוון הדרום והרצועה, לסכל עוד אירוע שעלול להשפיע או חס וחלילה להיות מכוון לפגיעה בער אשדוד. חשוב מאוד שנזכור שיש עיניים מאוד מיוחדות ששומרות על העיר.
את חלקו העצום של חיל האוויר במערכה הנוכחית כולנו מכירים – הפעילות האינטנסיבית בדרום, ברצועה (אגב גם בצפון המדינה) וכמובן באזור העיר אשדוד, כולנו מכירים. מדובר בפעילות שבאה לידי ביטוי בכל דרך, אם זה בפינוי פצועים, בתמרון ועד ליירוטים לכיוון הדרום והעיר וכלה ביירוטים הדרמטיים בליל המתקפה האיראנית, שבה כולנו סמכנו על חיל האוויר.
אז מי העיניים שלנו? במקרה הזה תרתי משמע. מי הראשונות לשמוע על האירועים המתפרצים האלה, לתפעל אותם – ולתכלל את כל פיסות המידע והעברתם למפקד חיל האוויר שנותן את הפקודות לכלי הטייס וליירוטים ששומרים עלינו? אז יש תשובה מאוד ברורה. העיניים הן של הפקמ"ציות , פקידות המבצעים של חיל האוויר שיושבות בבור. בראיון מיוחד הן מסבירות איך הן מצליחות לשמור על חדות וקור רוח כשחיי אדם תלויים בהן. איך הן בעצם העיניים שלנו. של כולנו.
מה קורה כשיש אירוע רב נפגעים?
"כשמתרחש אירוע רב נפגעים (אר"ן) דרום וברצועה, צריך לפנות כמות רבה של פצועים, לדאוג שאף חייל נוסף לא ייפגע ובעת הצורך – להזניק מסוק קרב לטובת תקיפה. צריך לפעול בחדות ולהזרים אותו עד למפקד חיל האוויר כאמור. כשמתחיל אר"ן, אנחנו קודם כל כורזות בבור של חיל האוויר", מתארת סמל ע', פקמ"צית מבצעים בחיל האוויר. "בבת אחת", היא ממשיכה, "כל בעלי התפקידים נדרכים, אנחנו מבינים יחד את סדר הגודל של האירוע, ובו זמנית מפקד תא השליטה מעריך את תמונת המצב".
ומה קורה ככל שמידע מגיע אליכן. מה סדר הפעולות בכדי למנוע סכנה על אזור הדרום, ולא רק בו?
"תוך מספר דקות, הבכירים הרלוונטיים מגיעים אלינו לתא השליטה בשביל לראות שהפינוי שהכל כשורה" מבהירה הפקמ"צית, "לבסוף אנחנו מחכות לדיווח על מספר הפצועים ומיקום הנחיתה של המסוק. סביב אירוע כזה יש המון גורמים שצריך לתאם ביניהם".
זה המקום לספר כי תפקידה של פקמ"צית המבצעים שנמצאת בבור, הוא לרכז את כל תמונות המצב בזמן אמת – בתוך חיל האוויר, ומול החיל הירוק ואגף המבצעים. "אנחנו מתכללות את כל החיל", מחדדת סמל ע', "לוקחות חלק בכל המשימות של המערכים – אם זה פינוי מהרצועה תחת 669, יירוט של מערך הגנ"א (הגנה אווירת), סיכולים על ידי כטב"מים (כלי טיס בלתי מאוישים) ואפילו תקיפות של מטוסי קרב. כל פעילות מבצעית או מטוס שעולה לאוויר עובר דרכינו".
זאת אומרת שהרבה מידע עובר דרך העיניים שלכן?
"לפני הכניסה למשמרת, שאורכת כ-24 שעות, אנחנו מקבלות תדריך על הפעילויות המתוכננות. תמיד יכולים לקרות אירועים מתפרצים – ובדיוק בשביל זה אני שם", מסבירה סמל ע', "אנחנו צריכות להיות כל הזמן הכי טובות והכי ממוקדות כי בסופו של דבר – חיי אדם תלויים בנו".
תפעול האירועים הרב-זירתיים הוא רק חלק מההסמכה הארוכה שפקמ"ציות המבצעים עוברות. הן לומדות איך לפעול במהירות, עם קשב גבוה, בשביל לדווח לשטח, לתאים השונים ולבכירים בצורה המדויקת ביותר. יש על מי לסמוך בעניין הזה.
"התפקיד שלי דורש המון עמידה בלחץ ואסרטיביות", מציינת סמל ע', "אני העיניים של מח"א בתא השליטה, ומה שאני אעביר לו זה מה שהוא ידע, הוא סומך עליי ויודע שכשאני מתקשרת אליו – מדובר במידע חשוב וחיוני למשימה". "יש גם מקרים מאתגרים מנטלית, אני נחשפת לאירועים קשים, וצריכה להמשיך במשמרת בשיא הריכוז", היא משתפת בהתרגשות, "אבל כשאני יוצאת מהתא, ורואה בחדשות אירוע שבו הצלנו חיים, אני מרגישה תחושת משמעות גדולה וסיפוק אדיר".
אז בפעם הבאה שאתם רואים מטוס או כלי טייס בלתי מאויש, או פעילות הגנה אווירת של חיל אוויר, תזכרו מי היו העיניים שדאגו לזה.
