ללימור מוזן שביתה לוקה בשיתוק מוחין, מאשדוד היה חלום. היא רצתה שהילדה שלה, יולי, תשתתף בחוגים כמו כל ילדה בת גילה. אותו חלום הפך למיזם מדהים שנותן לילדים תקווה לייצוג ישראל במשחקים הפראלימפיים בעתיד. לימור מספרת איך הכל התחיל: "כל המשפחה, מאז שיולי נולדה, נרתמה למצב סביב הטיפולים הפרא רפואיים, כמו פיזיותרפיה, הידרותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאיות תקשורת, וכל טיפול נוסף שעולה על דעתכם. מדובר על טיפולים אישיים "אחד על אחד", בדרך כלל מטפל ומטופל. מגיל ההתבגרות, הילד רוצה להשתתף בחוגים כמו כולם, להיות חלק ולהרגיש שייכים לקהילה. הבעיה נוצרת שאומנם מבחינה קוגניטיבית, הילד בדיוק כמוהם אבל המוגבלות הפיסית עדיין קיימת".
תסבירי
"בשיתוק מוחין לדוגמא, הפגיעה היא בתאים מסוימים במח, לא בשריר, וברגע שהמח לא מעביר תשדורת לאותו איבר, אז הוא מתקצר. לא פועל. לכן צריך פעילות ספורטיבית של שימור הגוף".
בעקבות הרצון להשיג לילד החוג רגיל כמו יתר הילדים בגילה, לימור החליטה לעשות מעשה. "מדובר בנזק למערכת השולטת על תנועתיות של הגוף במוח. למעשה שיתוק מוחין זהו מצב נוירולוגי וההשפעה היא על תנועות הגוף ועל התיאום (קואורדינציה) בין השרירים, כמובן שעשויים להתלוות גם קשיים התפתחותיים נוספים. מבחינה נוירולוגית לא ניתן לרפא – אלא לשמר את המצב של הילד. באמצעות פעילויות ספורטיבית של שימור הגוף".
בעקבות הרצון להנגיש לילד חוג רגיל כמו יתר הילדים בגילה, לימור החליטה לעשות מעשה.
היא מתארת: "החלום שלי היה להקים את קבוצת השווים בספורט באשדוד. לא המצאתי את הגלגל, אלא העתקתי את הרעיון ממודל דומה בעיר אחרת. רציתי לתת לילדים מקום שבו יוכלו לפגוש במציאות היומיומית ילדים עם זהות גורל דומה, ושלהורים יהיה סוג של קהילה שיוכלו להתייעץ, להתחבט ולשתף יחד עם הורים אחרים".
כאן נכנס לתמונה רונן הראל, סמנכ"ל ספורטאי מכבי אשדוד ויו"ר האגודה. לימור פנתה אליו לפני כשלוש וחצי שנים והראל הודיע מיד שהוא מצטרף לאתגר בשמחה רבה. הוא תומך בפרויקט בכל דרך אפשרית.
רונן הראל מספר: "בקיץ 2020 בשיחה מקרית בחוף הקשתות כאשר לימור מוזן ואני מחכים לגל שיגיע, שיתפה אותי לימור בקושי שלה כהורה לילדה מקסימה ששוחה למרות מגבלה פיזית שהיא סוחבת איתה. היא נאלצת להסיע את הילדה שלוש פעמים בשבוע לבריכת וייסגל ברחובות על מנת להתאמן היא ועוד הורים נוספים מאשדוד.
הוא ממשיך: "כבר באותה שיחה הבנתי שצריכים למצוא פתרון לילדים המיוחדים הללו בדחיפות, כבר בינואר 21 התחלנו את פרויקט השחייה הפארלימפית של ספורטאי מכבי אשדוד והצבנו לעצמנו מטרה להביא שחיינים לאולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 עם כל המשמעות של זה, מעטפת מקצועית, פיזיולוגית, מנטלית וכל מה שצריך על מנת שנעמוד ביעד הזה. ביחד עם רשות הספורט והעומד בראשה יורם אסרף אנחנו מצליחים לעמוד ביעדים. כרגע אנחנו מתאמנים בבית לברון וברגע שתוקם הבריכה האולימפית אנחנו נהיה שם ונקבל את כל המעטפת הנדרשת. אשדוד תהיה על המפה העולמית בתחום השחייה והשחייה הפארלימפית בפרט.
רונן מסכם: "אני יודע שראש העיר ומנכ"ל הרשות העירונית לספורט, שמו לעצמם מטרה להשקיע באוכלוסיות המיוחדות בחמש השנים הקרובות ואנחנו ביחד איתם מתכוונים להרים את הענף לגבהים בינלאומיים"
נחזור לקבוצה. הקבוצה נקראת מכבי איל"ן אשדוד. קבוצת שחייה פארלימפית לילדים בגילאי 8-15 עם ידע בשחייה. המטרה הקצרה היא להביא אותם לפעילות תחרותית פראלימפית והמטרה הרחוקה היא להביא את הילדים לייצג את ישראל במשחקים הפראלימפיים".
לימור מספרת על הפעילות: "הקבוצה המונה 6 ילדים, נפגשת פעמיים בשבוע בבריכת לברון. וזה הזמן להודות למנהל הבריכה, משה בוכניק, שמקבל אותנו בזרועות פתוחות והרבה אהבה ונותן מענה לכל המהווים שלנו. מאמנת אותם מתחילת הדרך המאמנת אור ליטמן, חברת נבחרת ישראל בשחייה אומנותית לשעבר, שמהווה עבורם מודל לחיקוי".
המטרה התחילה כספורטיבית, אבל מהר מאוד הגיעו מטרות ותוצאות נוספות: ההרגשה של הילדים היא מדהימה. פתחנו לילדים צוהר למפגש עם ילדים פחות או יותר בני גילם שחווים את אותם קשיים או אתגרים. הילדים רואים ילדים בדיוק כמותם וזה מחזק אותם לדעת שהם לא לבד. הם מצד אחד משולבים ביום יום, ומצד שני נמצאים גם עם ילדים עם אותם צרכים ואתגרים, וזה עוזר להם להתמודד עם זה. לדוגמא אחד הילדים סיפר שהוא העביר מצגת על שיתוק מוחין בכיתה שלו בביה"ס, והילדים בקבוצת השחייה האחרים הרגישו שאפשר לדבר על זה ולא להסתיר את זה. הבינו שזו לא בושה".
אבל יש עוד בחוג המיוחד הזה. לימור: "נוצרות גם חברויות. ההורים עצמם יצרו קהילה שבה מפגשים את הקבוצה מחוץ לשחייה לבילוי משותף. בקיץ האחרון התקיים מחנה קיץ בשיתוף הורים וילדים במימון וסיוע של עמותת ספורטאי מכבי אשדוד ועמותת איל"ן. מטרת המחנה הייתה לשפר את ביצועי השחיינים בבריכה. לצד הפן המקצועי, דאגו לשלב פעילויות חברתיות חווייתיות, כמו חיבור לקבוצת אתגרים שיחד שטו בסונארים, פעילות משותפת בחדר בריחה ועוד".
