האמת שנראה לנו שהוא היחיד בארץ. כמעט בטוח שבדיקה תעלה שאין אחד כמו ישראל אסיאג, בן ה-23 מאשדוד. ישראל אסיאג לא הפסיק להילחם ולו לרגע מאז ה-7.10. אבל מעבר זה, חלק מהזמן הוא לחם כצנחן וחלק כלוחם משמר הגבול. בכלל, הסיפור שלו מרתק. הנה הוא לפניכם.
ישראל אסיאג נולד למשפחה חרדית באשדוד. הוא למד בישיבת "מורשה" ברובע ג' בעיר. ישראל: "גדלנו על ערכים כמו אהבת הארץ, ציונות ואבא שלי רצה שאהיה רב בישיבה".
אבל בגיל 15 החליט ישראל שהוא משנה כיוון. החלטה לא פשוטה לנער בגילו: "הבנתי שאני רוצה לתרום פיזית למדינה", מספר ישראל. אמר ועשה. ישראל: "הלכתי ללמוד בישיבה תיכונית בכפר זיתים שליד טבריה". משם היה ברור לאן הוא ממשיך. ישראל התגייס בגיל 18 לפני 5 שנים לצנחנים לגדוד 101 לשירות משמעותי. אבל היה טוויסט מדהים בעלילה. ישראל מספר: "השתחררתי ב-28 לנובמבר 2022. גזרתי את החוגר הצבאי שלי, וכעבור יומיים חתמתי במשטרה ויצאתי עם חוגר חדש של לוחם במשמר הגבול".
לפני שנמשיך נספר כי בשירות הצבאי הספיק ישראל לשמש כנגביסט ונווט חוד, שזה מי שמנווט את הגדוד שהולך אחריו. הוא התעסק בחבלה, פריצת דלתות, פריצת חומות, קירות, מעבר בין קירות, השמדת אמל"ח (אמצעי לחימה) ומטענים. חשיבות גדולה גם להמשך הסיפור שלנו.
עם השחרור חתם ישראל כאמור במג"ב והצטרף לחטיבה לביטחון פנים דרום, שם הוא באחת מזרועות הביטחון שלה – "רותם", שעובדת ימים כלילות בשמירה על אזרחים ועל הדרום ולא רק. הוא לא הסתפק בזה והמשיך כפי שחלם מגיל 15 לעשות משהו משמעותי בהגנה על המדינה, והצטרף לקורס מ"כים באוגוסט 23. זה היה קורס של 4 חודשים. לקראת סיום הקורס, התרחשה השבת השחורה ההיא של ה-7.10 וישראל, שנמצא בשיא הקורס המשטרתי, מצא עצמו מוזמן למילואים בצו 8 כלוחם בצנחנים.
ישראל: "ביום חמישי נסעתי לבת הזוג שלי שקד מנשקו בלהבים, ובגלל שהייתי בלי רכב השארתי את הנשק וציוד הלחימה בבית. בשבת, בשש וחצי בבוקר, בת הזוג שלי העירה אותי לאזעקה ולחדירת מחבלים מעזה. אבא שלה, שי מנשקו, שמשמש כסגן אלוף בפיקוד העורף, הקפיץ אותי ישר לבסיס הצבאי לצנחנים גדוד 101. למילואים".
אבל אתה לא צריך לשמש כלוחם מג"ב?
"הצבא לקח אותי כי זה אירוע שלא ראו אותו מעולם. הצבא היה חייב להתעשת על עצמו ולקח כל לוחם ששירת בצה"ל בסדיר. הבנתי מהר מאוד שאני הולך לשמור על גבולות המדינה בגופי".
כאן המקום להסביר כי ברגע שישראל, או שוטר מג"ב אחר, מודיע למפקד שלו שהא במילואים בצה"ל, ההודעה עוברת מיד למפקד שלו וזה מגיע למערכת, וכך יודעים שלוחם מג"ב במילואים. כפי שהיה עם ישראל.
מאז לא להאמין. או אולי כן אחרי שמכירים את ישראל אסיאג, הוא בלחימה! זה התחיל במילואים עם 120 ימים מאז ה-7.10 עד תחילת בפברואר בגדוד 101 של חטיבת הצנחנים. הוא מתאר: "ב-7.10 קיבלנו פקודה להיכנס לכפר עזה לטהר אותו ממחבלים, לכבוש בתים. ולעזור לזק"א. לאורך כל הלחימה היו היתקלויות רבות כולל פנים אל פנים מטווחים קצרים וארוכים. היינו שלושה ימים בכפר עזה".
לאחר מכן נכנס ישראל עם כוח הצנחנים לחאן יונס. שם הם פתחו קו חוצץ ברצועה בין הדרום לצפון הרצועה בכדי לחלק את הרצועה לשניים, וגם בכדי להכניס את כל כוחות הקומנדו של צה"ל. ישראל: "במהלך ביצוע המשימה נפל לנו חבר בגדוד שהיה נשוי עם שני ילדים ואשתו בהריון. לאחר מכן נכנסו עם אוגדה 98, שהיא האוגדה שלנו, למחנות הפליטים בחאן יונס".
ישראל מספר על התקלות קשה. "במהלך כיבוש הבתים הראשונית, יצאה חוליית מחבלים שמחופשים לחיילי צה"ל", הוא מתאר וממשיך: "היו שם שבעה מחבלים. הם ירו טיל אר.פי. ג'י לעבר הכח שלנו ובקרב הזה נפל אחד הפלסים שהתלווה אלינו. חילצנו אותו תחת אש. לאחר חיסול חוליית המחבלים גילנו מנהרה עם כלובים של חטופים, בגדים שלהם, חפצים. היו כתוביות בעברית "הצילו" ו"אסור אור".
אבל בעוד חבריו לגדוד 101 של הצנחנים יצאו אל הבית למנוחה לאחר 120 ימים! כפי שבאמת הגיע אליהם, ישראל אסיאג הלך למקום אחר לגמרי!
אחרי שהשתחררת ממילואים מיד חזרת למג"ב לחטיבת הביטחון השוטף?
"כן. יום אחרי".
לא הספקת לנוח לא פיזית ולא נפשית
"ישר חזרתי ליחידה במג"ב, שם חיכתה לי עם קבלת פנים מאוד מרגשת של היחידה שלי. כל היחידה עמדה בשני טורים עם דגלי ישראל וכיבדו אותי על המילואים והלחימה". מפקד היחידה נשא אף הוא כמה דברים. שתפתי אותו כל הזמן מה קורה בלחימה בעזה. גם ליחידה שלנו במג"ב היו קרבות לא פשוטים, כמו בישוב יכיני, שם נפלה הלוחמת רוית חנה אסייג".
אם הבנתי נכון, אז אתה מה-7.10 רק בלחימה?
"כן. רק בלחימה. נטו לחימה".
אני רוצה להחזיר אותך רגע לגיל 15, כשהחלטת לעזוב את הישיבה החרדית ולהתגייס לצה"ל. ככה דמיינת שזה יהיה?
"לא. חד משמעית לא. חשבתי שיהיה ביטחון שוטף, פעילות ביהודה ושומרון ובגדר בעזה. לא חשבתי ולא דמיינתי לחימה כזו אינטנסיבית של חיים ומוות".
אתה יודע שאתה אולי היחיד בארץ שהיה כל הזמן בלחימה?
"לכבוד הוא לי. זו זכותי להגן ולשרת".
איפה אתה רואה את עצמך בעתיד?
"יוצא לקורס קציני מג"ב ועולה בכל הדרגות".
לסיום יש לישראל בקשה: "אני קורא לצעירים של אשדוד להגיע ולשרת שרות משמעותי ולהצטרף למג"ב, ואפילו ל"רותם", שהיא חלק מהחטיבה לביטחון פנים בדרום. לוחמי משמר הגבול ימשיכו להיות חומת המגן של ישראל". ישראל הוא אחד ללא ספק "מאנשי החומה" הזו.
