פשוט לא יאמן מה קורה בימים של טרום החג, העם הזה הופך להיות משוגע עד הגג. אנשים עורכים קניות למכביר, כאילו אוטוטו המצור ייפול על העיר, ואני לא שונה, אני בדיוק אותו הדבר, ממלאת את עגלת הקניות כאילו אין מחר.
ובחרתי לעשות את הקניות ברשת ידועה ומוכרת, שמופיעה על המרקע באופן קבוע. מתפארת במבצעים שיש לה להציע, אז איך קורה שהחשבון תמיד ליותר מאלפיה מגיע.
ובעת הזאת, בימים שלפני חג ומועד, הסניפים בסופרים באשדוד עובדים במלוא המרץ. ואני מביטה על הקופאיות, שתחת העומס הרב כורעות. הקופאיות מתלוננות על עבודתן הקשה, וכששאלתי אותן, למה אינן באות בדרישה, הן צחקו ואמרו שמי שמדבר ומתלונן, לפעמים פשוט מפטרים את המסכן.
ואני באמת ובתמים שואלת, למה רשת ענקית, שהמון כסף נכנס בשעריה, מתנהגת בכזה חוסר כבוד לעובדיה? והעובדים הללו הם בדרך כלל אנשים קשיי יום, שעובדים קשה לפרנסתם למה אף אחד לא קם וזועק את זעקתם?
ובואו נדבר קצת על מוצרי חג החירות. האם רק אני חושבת שתם עידן התמימות? פעם הכול היה הרבה יותר פשוט, ידעת מה חמץ ומה לאכול אפשר, והיום נראה, שכמעט הכול מותר.
לסיום, אני מציעה לכל מי שניקיון הבית חשוב לו כל כך, לעבוד גם על ניקיון הנפש, זה יהיה בעיני מבורך. גם אם נשכח פירור קטן בסלון, לא בגלל זה נבוא עם בורא עולם חשבון.
אני מאמינה שהאל היושב במרומים, לא ממש מתעניין בניקיון התריסים. אז כדאי שתהיו אנשים טובים וישרים, תודו על מה שיש, דבר ראשון כשאתם מתעוררים.
חג שמח!
