בעשרים ואחת באוקטובר מיכל יופדוב, מאשדוד, כשהיא מעט מעל גיל 17, זכתה בתחרות "מיס יוניברס" לנערות. כולם חשבו שמדובר באירוע חד פעמי שבו נערה יפה מהעיר עשתה כותרות ותעלם כמו רבות לפניה. אבל מיכל יופדוב לא עוצרת ולא מפסיקה. היא עוד לא בת 19 ומאז הייתה מעורבות בכל כך הפקות, אירועים ואפילו התדיינות משפטית. שנה וחצי כמעט שיכולות להכיל חיים שלמים אצל אחרים.
"אני יכולה רק לנחש למה בחרו בי כשונה מכולן. הייתי בול מי שאני ולא ניסיתי להתחבב על אף אחד. למרות שאמרו בתחרות בלי אג’נדות פוליטיות, נאמתי פוליטית הייתי נאמנה לעצמי ולמדינה שלי. ידעתי את הגבולות שלי", אמרה מיכל אז לאחר הזכייה בתחרות בטורקיה. אבל הגבולות שלה מאז רק נמתחות ונמתחות ונראה כי לא עוצרות, וגם לא יעצרו.
שלא תתבלבלו, אלה היו שנה וחמישה חודשים לא פשוטת למיכל יופדוב. עם הרבה פעילויות, אבל גם כאלה שאילצו אותה, כפי שהיא תספר בהמשך, לקחת "פסק זמן" מאוד זמני, בכדי לחשב מסלול מחדש, כולל מחשבות לעתיד הקרוב, כמו השירות בצבא.
אז קדימה ובוא נצא לדרך עם מיכל הלא קטנה בכלל. מיכל שלא נחה.
"אני עובדת כרגע על התחרות הבאה של האימהות, מיס "מאמא אוף ישראל", היא מספרת. "הטסתי בעבר נציגה למיס מאם אוף יוניברס. זו הייתה הצלחה מסחררת. הנציגה הישראלית, מיכל חגי מרגולין, לקחה מקום שני בעולם".
לפני שנמשיך הרי שבעניין הזה יש התדיינות מול ערוץ 13, לאחר תחקיר שבוצע על ההפקה הזו. לא נכנס לדברים, אבל מיכל מספרת על תביעה נגדית שהגישה. מיכל: "אחרי שעלתה הכתבה עליי, התדמית מאוד נפגעה, ולא כי אנשים לא האמינו, אלא כי אנשים חיפשו הוכחות. כל פעם הייתי מביאה מחדש ההוכחות שעקפו את הכתבה. אני בתביעה עם ערוץ 13, של 200 אלף שקלים. הייתה כתבה על מיס מאמא של ישראל וההתנהלות שם. אבל הכתבה מאחוריי. בשנה הזו עבדתי על עצמי. לקחתי הפסקה ואמרתי לעצמי שעבדתי כל כך קשה. שכל מה שהקמתי זה בעשר אצבעות. כל מה שאני עושה זה לבד, בלי תומך, ספונסר או הורים. השנה הקדשתי את הזמן לעצמי".
כשהיא אומרת לעצמה, זה בעיקר לעשייה. מיכל: "בנוסף הייתי חלק מההפקה בארגון תחרות הבינלאומית 'מיס יוניברס' ומיס 'פרינסס אוף וורד'. זה היה בחודש מאי 2023. היה שם נורא מרגש. ראיתי את העשייה שלי שמניבה תוצאות דרך המשתתפות שזוכות". משם היא המשיכה לדגמן עבור חברות: "כמו סמסונג, שמלות כלה, אבל אלה "קמפיינים קטנים" מבחינתה.
משהו שאינו "קטן" בעיניה הוא ערוץ האינסטגרם שהיא פתחה. ערוץ שנקרא – "מיכל מבקרת". שם היא מבקרת במקומות בילוי, כמו מלונות ומסעדות וממליצה עליהם. מיכל: "זה עסק שמרוויח עשרות אלפי שקלים בחודש"
מה שאינו פשוט לה הוא השירות הצבאי. היא עושה את כל הדברים במקביל לשירות שלה, ושם כפי שמיד תבינו, הדברים לא קלים לה.
מיכל: "התחלתי את השירות שלי ואני כבר 5 חודשים בצבא. התחלתי כרגיל אבל אז התאשפזתי כ-5 פעמים. גיליתי בעיות בריאותיות כאלה ואחרות. תוך כדי אשפוז התפקיד שהייתי מיועדת אליו בדובר צה"ל ירד, ונתנו לי משהו שאני לא רוצה ולא מתאים לי בכל צורה ואופן. נתנו לי שיבוץ נהגת. כרגע אני שוקלת את המשך דרכי בצה"ל. אני נחשבת לחיילת בודדה. חיה עם בן זוגי ומשפחתו בקריית גת".
היא מוסיפה: "נורא קשה לי גם בפן המשמעתי. הרבה דברים אני לא מבינה. זו מערכת מיושנת מהיסוד. אין שם דאגה לבריאות האדם, ואני לא מתביישת להגיד את זה. אבל בכל מקרה אתנדב".
בזמן הזה מיכל לקחה חלק גם בהקמת גמ"ח למען חיילי צה"ל, יוזמה שהגיעה מה-7.10. משהו שרובנו היינו מתקשים מאוד לבצע. מיכל: "הקמתי גמ"ח עם קצינים ביניהם ארתור ניאזיוב ועם עמותת בית החייל. אספנו תרומות וגייסנו מאות אלפי שקלים לצבא ולחיילים בודדים". רגע יש עוד משהו "על הדרך"… מיכל: "אני יחד עם בית העולה באשדוד גייסנו כפסים לקשישים עריריים באשדוד. זה משהו שעשיתי יחד עם שמעון כצנלסון". עם עוד חבר מועצה, אלי נכט היא משתפת פעולה על פרויקט עתידי. "אני ואלי נכט מתכננים הקמת בית ספר ערב לטיפוח המנהיגות והחדשנות בקרב הנוער באשדוד. כרגע אני בגיוסים של העובדים הצוות והמרצים שיגיעו ממכללות ואוניברסיטאות. המטרה להביא את דור העתיד של אשדוד לתפקידים הנחשקים והמנהיגותיים". היא מדגישה.
מיכל למי שלא יודע, כמונו לדוגמא, מתנדבת מגיל עשר בבתי אבות. מיכל: "אני מנגנת בקלרינט וסקסופון. לאורך כל המלחמה הייתי מביאה תזמורות והרכבים לכל בתי האבות מאשדוד. אני מגדירה את עצמי כאדם טוב. אני אוהבת לראות אנשים מחייכים".
יש שמועה שאת מתמודדת גם לתכנית ראליטי מהידועות בארץ
"שמועה. מתפללת לטוב. זה הסכמי סודיות. מקווה מאוד לטוב. בינתיים אני בדרך הנכונה".
מיכל לא חוששת לדבר על גילה הצעיר. ניכר שזה משהו "שיושב לה על הנפש,, העובדה שהיא צעירה מרוב י שהיא עובדת מולו.
"הגיל שלי מכאיב לי"
למה?
"כי אנשים חושבים שבגלל שאני צעירה אני חלשה. אני בכלל לא חלשה. אצלי הכל עין תחת עין והשם איתי בכל צעד. גם מה שקרה קרה לטובה. אני בדרך הנכונה. הגעתי למסקנה שזה לא חלום של נערה. לא משנה מי ישים לי, רגל אני אצליח".
מאיפה יש לך זמן וכוח בגיל צעיר כזה?
"הכוחות זה פשוט לעשות את מה שאני אוהבת. מה שאני לא קיבלתי בבית, קיבלתי בחוץ. אנשים בחוץ זיהו מה טוב בי. לא כל העולם טוב, אבל יש אנשים טובים באמצע הדרך. גם אני זוכרת להיות כזו".
