בפתיחת אימוני הקבוצה העונה החדשה של קבוצת מ.ס אשדוד, בקיץ, הגיע גם בחור צעיר חדש. בחור מאוד צנוע ושקט – יובל פייגין. לא מדובר בשחקן חדש, אבל בהחלט ב"רכש" חדש בצוות. יובל הצטרף לצוות הרפואי של הקבוצה כספורתרפיסט. עם הזמן הוא השתלב עם הצוות הרפואי, המאמנים, השחקנים ועם כולם. אבל דווקא אז, כשכבר הפך להיות חלק מהקבוצה, נעלם.
הוא לא נעלם סתם. יש לזה סיבה. מסתבר כי יובל פיייגין הספורתרפיסט של מ.ס אשדוד נמצא במילואים כבר 4 חודשים! מאז אותה שבת ארורה. הוא נמצא בגבול הצפון בלבנון, נלחם מול חיזבאללה ובין אלה ששומרים על הגבול הצפוני שלנו, מבלי שכמעט יחזור לביתו או לעבודתו בקבוצה.
הצלחנו לתפוס אותו בין פעילות לפעילות במילואים. הוא מצא כמה שעות של חופשה שקיבל לביתו, כששוב כבר עלה חזרה לצפון, לראיון קצר בו סיפר על הפעילות שלו ושל חבריו, ולא פחות על הגעגועים לקבוצה ולחברים בה.
יובל, כמה זמן אתה במילואים ואיפה?
"אני במילואים בצו 8 מאותה שבת ארורה ב7.10".
מה התפקיד שלך במילואים?
"אני משרת בחיל ההנדסה הקרבית, סמל מחלקה בפלוגה צמ"ה בגדוד 8173 (צמ"ה – ציוד מכאני הנדסי). ייעוד פלוגת הצמ"ה הוא להתקדם לפני הכוחות, לפרוץ צירים בשטח אויב, לפנות מוקשים ומטענים על מנת לאפשר לכוחות החי״ר (חיל הרגלים) והשריון להתקדם במשימה. בפלוגת הצמ"ה משתמשים בכלים כבדים ממוגנים כגון דחפור D9, שופל באגר ועוד. אנחנו יושבים בצפון בגזרה המערבית של גבול לבנון. בנוסף הפלוגה לקחה חלק בלחימה בעזה למשך כחודש".
אני מבין ממך שאתם בגבול לבנון מול חיזבאללה. מה אתם עושים שם?
"אנחנו תופסים את הקו, זאת אומרת כוננות בגזרה. עושים כל מיני משימות מיוחדות בגזרה, ובגדול מוכנים לכל תרחיש שיידרש מאתנו".
יובל מספר על הפעילות החשובה שלו ושל חברי הפלוגה שלו, בצפון. מסתבר שהפעילות שלהם היא מסוכנת מאוד. עד כמה מסוכנת, אפשר להבין מכך שבמהלך המילואים גם נורו לעברם טילים נגד טנקים, ולא רק…
בתחילת הלחימה הוקפצנו לאזור רכס רמים (גזרה מזרחית של הגבול הצפוני) ליד מנרה. שם היו כמה אירועים כגון ניסיון חדירה של האויב, בנוסף לירי נ״ט ופצצות מרגמה. היינו קו ראשון של הגנה בכלל הפעולות".
למי ששכח, ואנחנו לא שכחנו, יובל הוא לא חייל מילואים במקצועו, אלא ספורתרפיסט. אז השאלה הבאה הייתה דיי מתבקשת בהתחשב בעובדה שיובל וחבריו נמצאים ארבעה חודשים במילואים, בתנאים לא פשוטים.
אתה משתמש בידע שלך כספורטתרפיסט, במילואים?
"כן, העבודה על כליי הצמ"ה היא שוחקת וגורמת לכאבי גב וברכיים. אני מייעץ לחברים איך לפעול יותר נכון מבחינת מנחי גוף וישיבה נכונים יותר, וגם עושה להם טיפולים להורדת העומס שנוצר. זה עבורי גם כדי לשמור על כושר עבודה לפני שאחזור למ.ס".
אז אם אתה כבר "משתמש" במקצוע שלך לעזור לחברים במילואים, מה עם העבודה בחיים האמתיים שלך, במילים אחרות, אתה מתגעגע לחזור למ.ס אשדוד לעבודה?
"בטח! אני מתגעגע לצוות והשחקנים, לשגרת האימונים ולמשחקים. ורוצה לחזור במהרה מהמילואים ולהיות חלק מהקבוצה".
עד כמה אתה מעורב? עוקב אחרי התוצאות?
"עוקב אחרי התוצאות של הקבוצה ואפילו ראיתי כמה משחקים בטלפון בשטח בין משימה למשימה".
רצינו לשאול את יובל מה דעתו "המקצועית", אבל לפני זה חשוב לנו יותר להבין מתי נראה את יובל חוזר מלפגוש את מ.ס אשדוד על המסכים, אל הכדורגל במציאות, אל הדשא.
מתי נראה אותך?
"ברגע שנסיים כאן את תפקידנו בגבול הצפון"
ליובל חשוב מאוד להעביר מסר מהצפון. מסר שאולי מלמד כמה הוא באמת מתגעגע לחזרה ל"שגרה" המבורכת. גם שם, רחוק מאוד, במהלך מילואים ארוכים, מול אויב כמו חיזבאללה שמנסה לפגוע בו ובחבריו לצוות כל הזמן, הוא לא שוכח את חבריו באשדוד, ואפילו מתעקש לשלוח להם את אהבתו.
"רציתי להגיד תודה לאורי ביינרט ולצוות הקבוצה שדואגים לשלומי ושומרים איתי על קשר רציף לאורך כל הדרך".
