לפני שהגעתי לפגישה עם ד"ר אורי דיקן היו לי לא מעט שאלות שהטרידו אותי. עצים הם סביבנו כל הזמן גם בסביבה עירונית כמו אשדוד. בעיר שלנו בלבד יש מעל 70 אלף עצים נטועים, ולאחרונה עיריית אשדוד זכו במכרז וקיבלו 4,500 עצים נוספים שעתידים להישתל בעיר בקרוב בכדי להוסיף צל במקומות נוספים בעיר ובכך להקל עם הטמפרטורה בעיר כמו אשדוד. מסתבר ששתילת עצים בכמות גדולה יכולה להוריד את הטמפרטורה בעיר בכ-5 מעלות. אז מי באמת מטפל בעצים? ואיך? ד"ר אורי דיקן עשה את הדוקטורט שלו בתחום של קרקע ומים עם התמחות במטאורולוגיה חקלאית. למד בפקולטה לחקלאות (מכון וולקני) ואת הפוסט דוקטורט הוא עשה במכון ויצמן עם התמחות בניהול עצים ביערות. והוא ענה לנו על השאלות המעניינות.
אז מי מטפל בצמחייה בעיר? מה התפקיד של מנהל מחלקת העצים?
"תפקיד של מנהל מחלקת עצים זה תפקיד שאין בכל עיר אם בכלל… ואני מתמקד נטו בעצים שבעיר. באשדוד יש 70 אלף עצים ואני סוקר בערך 30 אלף עצים. סקירה של עצים זה אומר שהם ממוספרים ואנחנו מנטרים מידע על העץ כמו גובה, עובי גזע, תאריך שתילה וכל מה שצריך לדעת על העץ".
למה המידע הזה חשוב לנו למעקב?
"כל מידע לגבי העץ הוא חשוב למעקב. חשוב לנו לדעת מה ההיסטוריה של העצים. כמו מתי שתלו אותו ואיזה מחלות היו לו? האם העץ עבר טיפולים? האם הוא פגע בקו בזק או בקו ביוב? וככה אם עץ חס וחלילה נופל אנחנו חוקרים ויודעים מה הייתה הסיבה לכך. בסופו של דבר אנחנו רוצים עיר ירוקה עם נוף. בעיר כמו אשדוד שיש לנו קיץ כמעט 9 חודשים ואנחנו רוצים שיהיה לנו צל, להוריד את הטמפרטורה, צריך לשמור על העצים כדי שיתנו לנו את היתרונות שלהם. ככה אנחנו גם יודעים איזה עץ מתאים יותר לפארקים או למדרכה או לחניות ומגיעים למצב אידיאלי".
איך באמת יודעים איזה עץ מתאים לאן?
"אנחנו כל הזמן לומדים. אנחנו לא יודעים הכל. ולאט לאט מתאימים את עצמנו ומגיעים למצב אידיאלי. בעבר שתלו פה עצים שלא היו מותאמים ואנחנו לומדים מזה".
ומה קרה כששתלו עצים לא מותאמים?
"השורשים עלו והרסו מרצפות של המדרכה, עצים עקומים, עצים שלא מתפתחים. עשו בעבר הרבה טעויות. וגם היום אנחנו עושים אבל אנחנו לומדים תמיד בזכות הסקר הזה".
הזכרת מחלות בעצים, מה זה אומר שלעץ יש מחלה?
"יש כל מיני חרקים שמזיקים לעץ, פטריות תוקפות עצים, מעופפים מסוימים, יש מחלות שורשים ומחלות גזע. חיפושיות מסוימות. זה עולם שלם. ויש דרך טיפול בכל מחלה כזאת. וגם אם העץ לא חולה, עץ צריך אוכל ומים אז אנחנו דואגים גם לזה. מדשנים כשצריך, מרכיבים מערכות השקייה בצורת טפטפות או בצורות אחרות כדי שהעצים יגדלו בצורה בריאה. אם עץ לא יקבל מים למשל הוא ימצא את המים שלו בדרכים אחרות. הוא יכנס לביובים ולצנרות ולמקומות שאנחנו לא רוצים שהוא יגיע אליהם ויפגע בתשתיות".
כשאורי מדבר על עצים, משהו בו מואר. בשלב הזה אורי נסחף לדבר על היופי שקיים בטבע שרוב האנשים נוטים להתעלם ממנו.
"בסביבה אורבנית אנחנו נאלצים לטפל בעץ וגם בסביבה העירונית. אנחנו צריכים לגזום אותו לפעמים כדי לא לפגוע בקווי מתח או לטפל בשורשים כדי לפגוע במרצפות ובתשתיות. אין ברירה. ואנחנו פוגעים בעץ בסופו של דבר. ועם כל הנזקים האלה אנחנו רוצים לשמור את העץ בצורה הכי טובה שיש. גם בשביל העץ וגם בשביל התושבים. עץ נותן המון. הוא נותן לנו חמצן על ידי פוטוסינתזה, הוא תורם למגוון ביולוגי, מוריד את הטמפרטורות. זה מדהים. יש לנו מלא פניות של תושבים שמתלוננים על עטלפים או על יונים ועל נשירה של עלים ועל לכלוך. אבל באירופה אנשים לא לוקחים את זה כמובן מאליו. זה חומר אורגני שנופל על הקרקע, זה מדהים. זה גישה מסוימת. עם הסברה נכונה אפשר להפוך את המציאות".
איך טכנולוגיה נכנסת לעולם החקלאות האורבני?
"יש לנו אפליקציות שאנחנו עובדים איתם. למשל יש לנו מערכת GIS שזו מערכת שבה אפשר לראות תמונת לוויין של העיר שמנטרת לנו כל עץ ועץ על המפה. רואים את המיקום שלהם ואם לוחצים על העץ אפשר לראות את כל המידע שאספנו על העץ ואת המספר שלו. גובה העץ, קוטר גזע, אם יש לו מערכת השקיה, אם הוא על דשא או על אי תנועה או על אדמה, שם רחוב, תאריך שתילה ועוד המון מידע. אם תושב מתלונן על עץ מסוים אני יכול להיכנס למערכת ולראות במה מדובר ומה ההיסטוריה של העץ.
יש לנו מערכת נוספת של חיישנים שמותקנים בכל העצי דקל בעיר. יש לנו מעל 3000 עצי דקל באשדוד ובכולם מותקן חיישן שמזהה את חדקונית הדקל. חדקונית הדקל היא חיפושית שתוקפת דקלים ואוכלת את כל העץ מבפנים עד שהעץ פשוט נחלש ונופל. אין שום דרך חיצונית לזהות דקל נגוע כזה ולכן החיישנים עוזרים לזהות תנודות בתוך העץ וככה אנחנו יודעים אם העץ נגוע ואנחנו יודעים שצריך ללכת ולטפל בעץ".
אתם בעצם אחראים על נטיעות העצים בעיר. יש מקרים שאתם עושים את ההפך ואתם כורתים עצים? מתחשבים בציפורים או תוכים או חיות אחרות שחיות בתוך העץ הזה?
"שאלה טובה. כן אנחנו בהחלט כורתים עצים לפעמים כי אין מה לעשות. אנחנו לא יכולים לכרות עץ סתם ככה אלא חייב להיות לזה סיבה מסוימת. אנחנו מגישים בקשה לפקיד היערות בעיר, יוסי לרר, מנהל האגף והוא זה שמאשר כריתה לעצים על בסיס נתונים שאני נותן לו. אם יש סכנה בטיחותית, או אם העץ חולה מאוד ואנחנו כבר לא יכולים לטפל בו. כשקבלנים עושים פינוי בינוי או תמ"א והם צריכים לכרות עץ הם מגישים בקשה. אנחנו בדרך כלל לא מעתיקים עץ למקום אחר אלא אם כן זה עץ חשוב ועתיק. אבל לפני כריתה אנחנו לוקחים בחשבון באמת את כל הפרמטרים האלו. כמו גם גיל העץ, כמה הוא תורם לסביבה ומה שווי העץ. אנשים לא יודעים אבל לעץ יש שווי כספי שיכול להגיע ל-80 ול-100 אלף שקל. ואם קבלן מעוניין לכרות עץ שמפריע לו הוא יצטרך גם לשלם עליו את הסכום שהוא שווה. אנחנו לא אוהבים לכרות עצים, אבל לפעמים אין ברירה. ואם אנחנו כורתים עץ אנחנו גם נשתול במקומו עץ חדש במקום אחר שיחזיק בתקווה לזמן ארוך".
איפה נמצא העץ הכי עתיק באשדוד?
"יש באשדוד 2 עצים שמתחרים על התואר העץ הוותיק ביותר באשדוד. אנחנו לא יודעים מי מהם עתיק יותר כי אין לנו מידע על תאריך השתילה שלהם. אבל שניהם בני 70-80 בקירוב. וקשה מאוד לדעת מה גיל העצים המדויק".
העץ הראשון שאורי מספר עליו הוא העץ בכיכר ברובע ו' מול המרכזון. פיקוס השקמה. טוענים שהעץ בן למעלה מ-80 שנה. יש בישראל לא מעט עצי פיקוס השקמה שהביאו חקלאים לאדמה החולית של ישראל לפני הקמתה בעיקר למישור החוף והשפלה. אפשר למצוא עץ שקמה בן למעלה ממאה שנים בנתניה. עץ השקמה נמצא בסמלה של העיר חולון והעץ מעטר בין היתר את שדרת קינג ג'ורג' בתל אביב.
העץ השני שמתחרה על תואר העץ העתיק ביותר באשדוד הוא פיקוס בנגלי שנמצא במדרחוב הוותיק ברובע א' צמוד לסנדוויץ הטוניסאי. גם שם טוען אורי שהעץ בן 70-80 שנה בהערכה. הפיקוס הבנגלי הוא עץ שמתאים יותר לפארקים וגנים ציבוריים בעקבות הגזע העצום שלו והשורשים שלו שהופכים בשלב מסוים לגזעים לכל דבר. הפיקוס הבנגלי הוא העץ הלאומי של הודו ויש לו פירות שמושכים עטלפים. הפיקוס הבנגלי עמיד בתנאי מזג אוויר קיצוניים ועץ הפיקוס הבנגלי הראשון והותיק ביותר בישראל, נשתל במקווה ישראל ב-1888 והוא עומד וקיים עד היום.
