זה סיפור גדול על זוג נעליים. נעליים במידה 43. ממש כך. סיפור מרגש שמתחיל בזוג נעליים. כיצד נעליים רגילות בהן אנחנו משתמשים בכל יום הופכים לסיפור גדול, בוודאי למרגש? זה קרה כי במקרה שלפנינו דרך זוג הנעליים אפשר לראות את הטוב שיש בבני אדם, בבני העיר אשדוד. סיפור על נעליים להליכה שגורמות דווקא לקירוב לבבות….
הכל החל כשיהודה (שלבקשתו אין אנחנו חושפים את כל פרטיו, מאחר ולא רצה פרסום עבור המעשה) שעוזר לחיילים רבים, קיבל הודעה מחייל בודד מהעיר אשדוד שיצא מעזה. החייל שעומד לחזור לשם, היה צריך עזרה קטנה מיהודה. עזרה שעבור רבים היא טריוויאלית, אבל עבור החייל זו הייתה בקשה גדולה. לחייל הבודד היה קשה לבקש, אבל הוא נאלץ לעשות זאת כי פשוט היה חייב זוג נעליים…. כך נראתה מרבית ההתכתבות בין יהודה לבין החייל הבודד מאשדוד.
החייל: "היי יהודה מה מצב אחי. אני מחכה שיקראו לי לחזור להילחם. אבל שמע אחי לא נעים לי אבל אני צריך לבקש ממך טובה".
יהודה מיהר לענות לחייל: "כן גיבור דבר".
כאן החייל סיפר ליהודה את הצורך שלו, צורך בסיסי כאמור, שגם את זה לא היה לו: "יש לך אפשרות לארגן לי נעליים ליום יום? שלי הרוסות".
יהודה מיד השיב שהוא מחפש לו זו נעליים, לאחר שבדק את המידה לה זקוק החייל. הוא פרסם את הפוסט עם בקשת החייל מאשדוד וזכה מיד לתגובות מאנשי העיר אשדוד, שמיהרו להיתרם לבקשה של יהודה.
וכך כתב יהודה בפוסט ברשתות החברתיות: "היי חברים, אשמח לעזרה. מחפש לחייל לוחם בודד נעלים ליום יום אזרחי, מידה 43. החייל מאשדוד מי שמכיר או יכול לעזור נשמח ממש".
תושב אחד כתב בתגובה: "יש לי שני זוגות לתת לו אם הוא צריך". אחר כתב: "יש לי גם זוג אזרחי וגם זוג צבאי. אשמח לתת". עוד גולש מהעיר כתב ליהודה: "אני רוצה לעזור. איך אפשר להגיע אל החייל?".
בסופו של דבר נמצא זוג לחייל הבודד, שהודה ליהודה על המחווה שלו. אבל יהודה לא עוצר כאן, ובפניה לעיתון המגזין אשדוד אמר: "כן מצאנו לחייל מאשדוד נעליים. אבל אם יש עוד חייל שצריך משהו, נשמח לעזור לו".
כשאומרים ביחד ננצח, בדיוק לזה מתכוונים.
