אשדוד
העיר אשדוד שידעה מלחמות רבות בשנתיים האחרונות בין כנופיות של עבריינים בניהם המאפיה הרוסית, הכנופיה הגאורגית, האחים יניב ואלירן חובה, אייל נגר, אמיר פארס ועוד, נרגעה מאוד יחסית וגם אם יש מתח קל מתחת לפני השטח הוא לא דלף החוצה בזמן המלחמה. מספר סולחות שנעשו לפני המלחמה סגרו את רוב הקצוות וכיום גם אם רובם לא חברים הם לפחות לא אויבים. כמובן גפרור אחד יכול להצית מחדש מלחמת כנופיות אולם כרגע הסולחות מחזיקות מעמד ואין דם רע גלוי בכל אופן בין כל הצדדים. העבריינים מצידם לא טומנים ידם בצלחת והם מתעסקים בעיקר בתחום ההימורים, ההלוואות בריבית קצוצה והסמים. בעקבות המלחמה והמצוקה הגדולה של חלק מהאנשים, דורשים היום ארגוני הפשיעה ריביות אסטרונומיות על ההלוואות שחלק מהאנשים לוקחים מחוסר ברירה, והדרך להסתבך משם מהירה.

אשקלון
בשכנה מדרום העניינים יותר מסובכים ומתחילת המלחמה חוסלו כבר שני עבריינים, דודו סאלם וניסים כריסי. במקרה של סאלם חודש וחצי לאחר הרצח באשקלון, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע הוגש כתב אישום נגד חיים אנגדה כתב האישום מייחס לו עבירות רצח, נשיאת נשק והשמדת ראיה. אנגדה היה חברו הטוב של סאלם ועל פי ההערכות הרקע לרצח הוא סכסוך כספי על רקע מאבק של סחר בסמים. לפי כתב האישום, אנגדה צעד עם חברו ברחובות אשקלון לכיוון בית אמו. הם הגיעו לסמטה בה היה סאלם. נטען כי כאשר הבחין אנגדה בסאלם, הוא עטה על פניו כיסוי פנים וניגש יחד עם חברו אל סאלם, שדחף אותו. בתגובה, כך נטען, אנגדה דחף בחזרה את סאלם, שלף אקדח וירה ירייה אחת לראשו.

בכתב האישום נטען כי לאחר האירוע ברחו אנגדה וחברו מהמקום ועזבו את העיר, תחילה לכיוון באר שבע, כשתוך כדי מנוסתם שרף אנגדה בשדה תימן את הכובע והחולצה שלבש. עוד נטען, כי בחלוף מספר ימים השניים נמלטו צפונה וכאמור – ב-21 באוקטובר נעצרו בנתניה.
התשתית הראייתית נגד הנאשם מתבססת על עדויות שנגבו וצילומי אבטחה סמוך לזירת האירוע. בצילומים נראים שני אנשים מגיעים סמוך למקום הרצח כשהם גלויי פנים, האחד רחב ממדים ולבוש לבן והשני רזה ולבוש שחורים.
צפייה בסרטון מעלה כי השניים נראים בורחים כאשר הבחור הרזה רעול פנים. בתיק החקירה עדויות שוטרים שזיהו את הנאשם כבחור הרזה בשחור. בתיק שורה של עדויות נוספות; בין היתר בני משפחתו של המנוח סיפרו כי הנאשם שהינו חברו הטוב של סאלם לא הגיע להלוויתו ולא היה זמין לאחר הרצח – מה שהעלה את חשדם כלפיו.

הצפון
את העבריינים מהמגזר לא מעניינת המלחמה והם ממשיכים לעשות כרצונם באזורי המחיה שלהם. בצפון כיום בעיקר לאחר מעצרו של ראש ארגון הפשיעה סמיר בכרי לו מייחסת המשטרה מספר חיסולים, סחיטות ועבירות נשק, שולטת משפחת אבו לטיף שמטילה אימה וגובה פרוטקשן מקבלני עפר גדולים תוך כדי שהם מעורבים לטענת המשטרה במלחמת כנופיות עקובה מדם עם משפחה ערבית אחרת, מלחמה שגבתה מספר קורבנות משני הצדדים עד כה. רק לפני כמה חודשים עצרה המשטרה בכל רעש גדול את שלושת האחים לבית אבו לטיף ומספר רב מאנשיהם. שבוע אחרי מעצרם של שלושת האחים לטיף, סלימאן ועלאא אבו לטיף על ידי ימ"ר צפון בחשד שקשרו קשר לכאורה לפגוע בשוטרים בקבוצת ווטסאפ – שלושת האחים שוחררו  מתחנת המשטרה ללא תנאים.

בדיעבד מדובר היה ב"הפגנת שרירים" של המשטרה, מעין מעצר ראוותני יממה אחרי שלטיף אבו לטיף, ראש המשפחה, שוחרר באיזוק אלקטרוני בתיק סחיטת קבלן של משרד הבטחון, תיק בו לטיף היה במעצר במשך שמונה חודשים.

למחרת שחרורו באיזוק, ימ"ר צפון ביקשה לעצור אותו ואת שני אחיו בחשד לעבירות של "קריאה לעשיית מעשה אלימות" נגד שוטרים, קשירת קשר לפשע, שידול לתקיפה הגורמת חבלה ואיומים, הכל בשל התכתבויות בנות כמעט שנה בקבוצת ווטסאפ של המשפחה. כאשר הובאו האחים לבית המשפט ביקש טוען המעצרים להוסיף גם עבירות סחיטה באיומים לתיק, הגם שכאשר ביקשה המשטרה צו מעצר במעמד צד אחד, לא הוזכרו עבירות סחיטה, והרושם היה שהמשטרה אוספת עבירות "מן הגורן ומן היקב" כדי להקים תיק.

אזור המרכז

גם שם כמו בצפון מתנהלת מלחמת דמים בין הארגון של ערן חייא וקוטייר עודה, לבין משפחת מוסלי ופלג ממשפחת חרירי. רימונים, מטעני חבלה ונסיונות חיסול הם עניין שבשגרה בין שני ארגוני הפשיעה בחצי השנה האחרונה מאז הסתכסכו החברים הטובים לשעבר ערן חייא ויוסי מוסלי. קוטייר עודה עצמו הועבר בצעד חריג ותקדימי לכלא ביטחוני, לאחר שהמשטרה טוענת כי רימון רסס נזרק לעבר בית מעצר על ידי אנשיו שלא היו מוכנים לקבל את העובדה שעודה נענש לאחר שבתאו נמצא מכשיר פלאפון בכליו שלש שותפו לתא שהוא גם מספר 2 בארגון שלו.