היא אמרה לי שהיא לא מתרגשת מזה. שבעצם זו רק תמונה. כמעט אבדתי את השליטה ברכב כשהגברת ד', האישה שאיתי, התייחסה לזה כך. עוד רגע הייתי דופק ברקס, עוצר בצד ומחליף. מה שנקרא קונטרול, כיבוי אישור…
לכל אלו שרצות עכשיו בשמחה לשלוח כלי חברות. חכו. זה לא שהייתי מחליף את הגברת ד', היא כבר קבועה מזמן, אני התכוונתי לתמונה בפייסבוק שלי, ששיניתי. מה, התמונה לא ברורה לכם עדיין? טוב בואו נסביר את סיפור המסגרת בפסקה הבאה. אתם מכירים את הנוהל…
השבוע החלפתי תמונה ברשת החברתית שלי, הכי פעילה, בה יש לי כ-5000 חברים (שרובם אינם חבריי, ואני מכיר רק חלק קטן מהם, אבל זה בהזדמנות אחרת), בפייסבוק. התמונה שהחלפתי הייתה מתמונה בודדה שלי לתמונה של ושל הגברת ד'. חתיכת תמונה של החתיכה (המנוולת יוצאת יפה ממני בתמונות…). קיבלתי איזה 300 לייקים, או 291, אבל מי סופר, שנתנו לא את ברכת הדרך..
מה שמביא אותי שוב לרכב ורגע לפני שנתתי אז את "בעיטת הדרך" לתמונה. וכל זאת למה? כי זה מאוד פשוט. כשגבר, או אישה שנמצאים בזוגיות, שמים תמונה שלהם לבדם, הם למעשה פתוחים להצעות. כאילו לא בגלוי, אבל המסר קיים – אני לבד בתמונה, אז תנסו. או חס וחלילה גרוע מכך שהם מנסים בעצמם, אם הם רוצים ללכת עם ולהרגיש בלי….
אבל כשהם שמים תמונה עם בן או בת הזוג. זו אמירה. צעקה. מחסום. כמו שהנשיא ביידן אמר אז – DONT. רק שהפעם אנחנו הנשוא ולא הנשיא. כשגבר או אישה שמים את התמונה של בן הזוג, זו מחויבות בעולם הכי אמיתי – הווירטואלי. תמונה בעולם הכי זמין לאנשים בלחיצת כפתור, שבאמצעותה הם יכולים לשבש לאחרים את הזוגיות. אבל תמונה יחד תמנע מהם להזיז את האצבע, ובעיקר לקחת את כל הגוף מהעמוד הזה….
נו תשאלו, והגברת ד' מה איתה? יש לי אחלה תמונה אצלה בפייסבוק, שם דווקא יצאתי יותר טוב…
