זה סיפור על הרצון לתת לאחרים. סיפור של מצווה. סיפור על משהו פשוט לכאורה, אשר עושה שינוי גדול מאוד אצל אחרים. אולי אחד מכם יהיה זה אשר יחליט כי הוא זה אשר ימשיך את המצווה הזו.
הכל החל כשא' מאשדוד (41), החל להתנדב בבית אבות בעיר. הוא היה מגיע בחודש האחרון כל בוקר מהשעה שש וחצי לערך אל בית האבות ועוזר לשני קשישים, מעל לגיל שמונים, שחיכו לו. הם חיכו לו בכדי שיעזור להם להניח תפילין. אבל בנוסף הוא גם היה לוקח אותם להסתובב, לדבר איתם על עניינים שונים ומארח להם חברה. בשעה אחת לערך הוא היה עוזב. מבחינתו הוא הרגיש שמה שהוא עשוה הוא מבחינת לקבל, יותר מאשר לתת. א' מדגיש ומספר כי הנחת התפילין הייתה מאוד חשובה לשניים, והם לא רצו להחמיצה ולו יום אחד.
לאחרונה העניין נפסק. הסיבות הן אישיות ואינן כנראה תלויות בו, אבל הוא לא יכול להמשיך במצווה הזו. א' פרסם פוסט ברשתות החברתיות בכדי למצוא לעצמו מחליף.
וכך כתב א': "מחפש מישהו שיעשה חסד יש שני מבוגרים בבית אבות באשדוד, הייתי מניח להם תפילין כל בוקר. מסיבות אישיות אני כבר לא שם. אחד המבוגרים לא מדבר אבל מתקשר בגלל שאני לא בא להניח לו. הוא בוכה לי וגורם לי גם לבכות, כי אני ממש לא יכול ללכת. הלוואי ויכולתי, והלוואי שאזכה והוא יזכה שמישהו יתנדב וילך במקומי. מי שמעוניין לעשות את המצווה הזאת אני אתן פרטים בפרטי ושהשם יגמול לו שכרו".
התגובות לפוסט לא איחרו להגיע. הרצון לעזור כמובן שעלה, וא' אפילו שוחח עם מי מהמגיבים, חלקם בהודעות. א' ממשיך לחפש. אולי אפילו יימצאו כמה כאלה שיחלקו את הזמן של ההתנדבות בניהם.
כרגע יש מתנדב. אברכך צעיר ונשוי. א' יודע שהאברך עושה זאת מכל הלב, אבל ברור לו שמדובר בבחור נשוי שצריך לחלוק זמן עם משפחתו. א': "אני מחפש מישהו שיהיה שם במקומי, עבורם. אני מקווה שאמצא אחד כזה כבר בקרוב. אני מדבר איתם מיד פעם, ונראה שהם כל כך רוצים את זה".
למעוניינים לעזור – א': 0537786606
