הוא נכנס עם חבריו לפלוגה לעוד בית בשכם בחיפוש אחר מבוקשים. אחרי פעילות של כמה שעות ארוכות הוא נח מעט, ומיד החליף את הקסדה, "בכובע" האחר שלו כמנהל ומקים עמותת "צעצוע של חיוך" בכדי לדאוג, בזמן שהוא במילואים באחד המקומות הקשים ביותר, שכם, שלא יהיה מצב שאף ילד לא יחייך בגלל זה.
אביעד לוי בן ה-40, מקים ומנהל "צעצוע של חיוך", דואג לשמח ילדים עם מתנות והגשמת חלומות, אירועים סרטים, ימי הולדת ומה לא, נמצא כבר מעל חודשיים במילואים. הוא גויס ב-7.10 ליחידת חיל הרגלים שלו, לאזור שכם, שחלק מחבריו נמצאים בעזה. מאז היה בקושי בבית. אבל הוא ממשיך כאילו הוא בשגרה, עם כל הקושי שכרוך בזה. לאחרונה, בנר ראשון של חנוכה, יצא ל-24 שעות לחופשה וניצל זאת בכדי להגיע למסיבה במעון לנשים מוכות וילדיהן, שארגן עם מתנדביו. אח"כ הוא גם הגיע הביתה למשפחה שלו לכמה שעות. השבוע הוא כבר הגיע לעוד מקלטים כאלה באשדוד ובאזורים אחרים בארץ. הכל בכדי שפעילות העמותה לא תיעצר חס וחלילה.
אביעד, מצא זמן קצר מאוד, כי הרי זמן הפנאי נועד לפעילות של "צעצוע של חיוך", בכדי לערוך ריאיון. חשוב בעיניו שיבינו שילדים צריכים לחייך כל הזמן.
אביעד, היה חשש שבגלל שאתה במילואים שהכל ייעצר בעמותה
"היה חשש כזה. אבל אני ממשיך לנהל את העמותה משכם".
איך עושים דבר כזה במהלך לחימה וביטחון שוטף?
"האמת זה לא קל. בכל הזדמנות אני בטלפון. החברה כבר עצבנים עליי. אבל אין לי ברירה. צריך לתפעל את הדברים האלה וזה חשוב. במיוחד בתקופה הזו אסור לשכוח את הילדים שצריכים אותנו יותר מכל זמן אחר".
אבל יש בעיה של לוגיסטיקה
"יש בעיה של לוגיסטיקה ותקשורת. הייתה תקופה שלא הצלחתי להוריד תמונה. קניתי עוד כרטיס סים במיוחד של חברה אחרת, בכדי שאוכל להמשיך לתפקד".
תאר את "שגרת" היום שלך
"אנחנו מתעסקים בעיקר בפעילות הגנתית על הישובים פה, וגם בפעילות התקפית במחנות פליטים, ובעיר שכם עצמה. מבצעים מעצרים של מבוקשים וכדומה. השגרה שלי היא שאני מתעסק בדברים שהפלוגה צריכה, וכשיש זמן, אם זה בבוקר או בלילה, או גם וגם, אני ממשיך בפעילות של העמותה. אל תשכח שאשתי לבד עם שלושה ילדים. גם את זה צריך לתפעל ולראות שהכל בסדר. הרבה נופל עלייה בגלל זה. אשתי, כנרת, היא הגיבורה האמתית. בזמן שאני במילואים היא עם 3 ילדים בבית. גם עובדת, גם דואגת להם וגם עוזרת לי עם העמותה מאחורי הקלעים בלי הפסקה".
אביעד לא שוכח להודות למי שעוד עוזר לעמותה – המתנדבים: "בתקופה הזו, חברה אליי אורטל אוסקר, שהצטרפה במהלך המלחמה כשאני במילואים, לקחה אחריות על עצמה והיא יד ימיני. היא עוזרת לי המון ומתפעלת פרויקטים. בכלל כל המתנדבים של העמותה, שיש לי כ-70 מתנדבים קבועים, לוקחים על עצמם הרבה מעבר למה שצריך כדי לעזור, בכדי להוריד ממני. הם מדהימים. רצים בלי סוף רק בכדי לשמח עוד ילד. זה לא פשוט, בוודאי בתקופה של מלחמה כשיש גם להם משפחה, ובכל זאת הם נותנים מעל ומעבר".
הילה קלעי-נובוטני: אחת המתנדבות סיפרה על אירוע שארגן אביעד, ואפילו מצא זמן, על חשבון החופשה הקצרה שלו ממילואים, בכדי להגיע לשם.
"חנוכה ב"צעצוע של חיוך" – היום התחלנו את מסע חנוכה שלנו. השנה, בחרנו לעשות משהו קצת אחר. ובמקום המסיבה המסורתית שלנו, נצא לבקר במקלטים לנשים וילדים, שיצאו ממעגל האלימות. אחרי איסוף של תרומות מרגשות מאנשים נדיבים, ואיסוף של הפתעות שארזו המתנדבות והמתנדבים שלנו במיוחד לילדים, יצאתי לחבור לאביעד, סרגיי והחיילות, הפתענו את צוות המקלט והשוהות בו על ילדיהן, במסיבה כיפית שהכניסה קצת אור בימים החשוכים האלה. זכות גדולה ומרגשת להיות חלק".
אביעד, בקושי יש לך זמן לעצמך, אז גם כשאתה כבר בחופשה קצרה, אתה רץ לכל מיני מקומות?
"כן. חד משמעית. אני יכול להגיד לך שביום חמישי, נר ראשון, מ-11 בבוקר עד 10 בלילה, הייתה בפעילות של צעצוע של חיוך. עשיתי קרוב ל-600 קילומטר עם הרכב, באיסופם, ופיזורם של מתנדבים, אירועים שארגנו וכדומה. כל זה ביום אחד".
ארגון "צעצוע של חיוך" הוקם בשנת 2021 על ידי אביעד לוי, שפעל שנים רבות בתחום החברתי בעזרה בשיפוץ בתים עבור משפחות מעוטות יכולת, עזרה בתשלומי חובות עבור משפחות מעוטות יכולת ועוד. כבר מתחילת הדרך הוא רצה לגדול בתחום העשייה החברתית. אביעד לוי וחבריו שיפצו את ביתה של אישה מעוטת יכולת וחולה, והפכו את הדירה ממקום שלא ניתן לגור בו, לבית ראוי למגורים: כל הבית עבר שיפוץ ואף נעשו קניות עבור המשפחה. בתוך כל זה היה ילד אחד קטן שנשאר שקט לכל השינוי על אף השיפוץ שעבר ביתו. הוחלט על ידי אביעד וחבריו לצוות השיפוץ כי הם יקנו עבור אותו ילד מתנה על מנת לשמח אותו. כשקיבל הילד את המתנה הוא כל כך הופתע, שמח וחייך – סופסוף הילד הקטן והשקט הביע רגש של שמחה. וכך החל את דרכו ארגון "צעצוע של חיוך" בעקבות חיוכו של ילד אחד.
אביעד, אז נברך אותך שלא ייגמר לך הכוח לעוד פרויקטים ושתשמור על עצמך
"תודה. אמן, שכולם יחזרו בריאים ושלמים ושהילדים לא יפסיקו לחייך".