כמה הם חיכו לו והוא הגיע. כבר שבועות שחלק מהחיילים והחיילות לא יצאו מהבסיס. הוא עזב הכל, עזב את העסק, והגיע למענם, כשהוא יצא מהם, הם הרגישו כמו חדשים. בעצם, המראה שלהם כבר היה חדש ואחר לגמרי, כזה שאתה מחכה לו זמן רב.
זה אולי נשמע כמעט כמו "ביאת המשיח", אבל עבור החיילים הגיע כבר הזמן שהוא יגיע, לא המשיח, אלא עמירם בן זקן, מעצב השיער הידוע מאשדוד, הגיע בשתי הזדמנויות, בשבוע וחצי האחרונים, לבסיסי חיל הים, בקריה ובאשדוד בכדי לספר חיילים וחיילות שבגלל מלחמת "חרבות ברזל" לא הצליחו להגיע לספר. עמירם החליט שהוא מתנדב לספרם, ומבחינתו זה צו 8 לכל דבר. צבא חזק צריך גם להיראות טוב.
עמירם נמצא בעסקי עיצוב השיער שנים רבות. ב-15 השנים האחרונות הוא מנהל את "המרכז להחלקות ושיזוף – עמירם בן זקן" ברובע ו', מקום שהפך למוסד ופועל כבר 40 שנה, כשאביו של עמירם, אלי בן זקן (דמות ומוכרת ומוערכת בעיר), הוא זה שניהל אותה והיה אחד הידועים בעיר ובענף, והעביר את זה לבנו עמירם שעבד שם מגיל צעיר מאוד. "נולדתי לתוך המספרה", מספר עמירם בחצי חיוך. עבורו העיסוק בענף הוא דרך החיים שלו.
עמירם מספר בערגה על הימים בשירות הצבאי שלו, ומה הביא אותו להתנדבות: "בשירות הצבאי שלי שירתתי בחיל הים באשדוד כספר. הייתי שם בבסיס יחד עם אשתי נופר. עכשיו כשהתחילה המלחמה שמרתי על קשר עם מי שהיה רס"ר בסיס חיל הים אשדוד, והיום הוא הרס״ר החיילי של כל חיל הים בארץ, שמואל הקטרי. הקטרי הזמין אותי פעמיים, פעם אחת לבסיס חיל הים בקריה ובפעם השנייה לחיל הים באשדוד, היכן שישרתתי כאמור בסדיר שלי. הוא הזמין אותי שאגיע לספר. מיד נעניתי"
סגרת מעגל. איך ההרגשה?
"מאז השחרור לא הייתי בבסיס באשדוד, אבל עדיין הרגשתי בבית, הרגשתי במשפחה. הייתי עם עוד שני ספרים שהתנדבו עדן וקנין ומתן ניזרי מאשדוד ובבסיס הקריה עם הספר דוד שריקי, גם הוא מאשדוד. סיפרנו את כל מי שביקשו להסתפר".
בטח היו רבים שרצו.
"המון. סיפרנו ב-4 שעות 120 חיילים. סיפרנו בממוצע 10 אנשים בשעה כל אחד".
זה מטורף
"אנחנו מהירים. הם רצו להסתפר כי לא יצאו הרבה זמן. אצלי אין רק להסתפר, יוצאים חדשים ומתוקתקים".
במהלך הזמן בבסיס חיל הים באשדוד, לקח עמירם חלק במחווה מרגשת של מספר קצינות מהבסיס.
הבנתי שהיו מספר קצינות שביקשו לתרום את השיער שלהן
"הן הגיעו לגזור שיער ותרמו אותו לעמותת 'זיכרון מנחם', עמותה שמכינה פאות לחולות סרטן. זה היה מרגש לראות את זה".
מה שנקרא באת לחזק ויצאת מחוזק
"ממש ככה. באנו לחזק ויצאנו מחוזקים. זו הרגשה של תרומה אמתית. בעיניי זו שליחות, ואני שמח שהייתה לי הזכות לעשות את זה למען החיילים והחיילות שלנו".
אם יקראו לך שוב?
"מתי שחיל הים באשדוד יקרא לי, אני אתייצב".
