האם למתנדבים שנפגעו נפשית או גופנית, תוך כדי התגייסותם לטובת הציבור במלחמה, מגיעות זכויות כלשהן? האם הם עשויים להיות מוכרים כנפגעי עבודה או כנפגעי פעולות איבה? (התשובה: גם וגם).
האם המדינה מעניקה תמיכה ותגמולים למי שלקה בהתקפי חרדה עקב נוכחותו במסיבה ברעים, ומדוע כדאי לפנות לטיפול רפואי ולמשטרה מיד לאחר שנפגעתם, גופנית או נפשית?
לדברי עו"ד טל יגור, העוסקת במימוש זכויות רפואיות מהמוסד לביטוח לאומי וממשרד הביטחון, רוב הציבור כלל לא מודע לזכויותיו, ולמרות שכבר כעת החלו במוסד לביטוח לאומי ובמשרד הביטחון לסייע לציבור להגיש תביעות להכרה בפגיעה גופנית או נפשית, ההכרה הזו לא הולכת להיות פשוטה.
בכתבה הבאה סוקרת עו"ד יגור את החוקים השונים הנוגעים לנפגעי האירועים הקשים שמטלטלים את המדינה בשבועות האחרונים, ושופכת אור על הצעדים שמומלץ לנפגעים לבצע בהקדם.
האירועים הקשים שנדמה כי לא פסחו על אף בית בישראל, מציבים אתגרים חסרי תקדים בפני מוסדות המדינה, הן במספר הנפגעים הרב מקרב זרועות הביטחון השונות, והן מהכמות הבלתי נתפסת כמעט של נפגעים בעורף.
משרד הביטחון הכיר באנשי כיתות הכוננות בעוטף עזה, שנפלו במילוי תפקידם כחללי צה"ל. עשרות אלפי תושבי העוטף, שהועברו להתגורר בישובים המרוחקים מהחזית, זוכים, ובוודאי גם יזכו לסיוע רב נוסף מהמוסדות השונים, גם סיוע זה מתמהמה מדי פעם, עקב המצב הקשה אליו נקלעה המדינה.
אך לדברי עו"ד טל יגור, קיים ציבור רחב שנפגע קשות, בעיקר נפשית, אך גם גופנית, מהאירועים האחרונים, וחשוב שציבור זה יפנה לטיפול בהקדם, בעיקר לצורך שיפור מיידי במצבו, אך גם בשל הצורך להוכיח בבוא העת את סמיכות הזמנים, בין ההרעה במצב הבריאותי והנפשי, לבין האירועים עצמם.
לדברי עו"ד יגור, רבים מהנפגעים ממתקפת הפתע האכזרית שהתבצעה בעוטף עזה, ודאי סובלים כבר כעת מקשיים גופניים, נפשיים ורגשיים חמורים. גם מי שחזה במראות במסגרת תפקידו האזרחי, כמתנדב שבא להושיט עזרה, ומי שעמד בקשר עם יקיריו שנקלעו אל התופת, ואפילו מי שצרך תקשורת וחזה בתמונות, סרטונים ועדויות מצמררות, עלול לחוות קשיים חמורים, שעלולים להתבטא, במקרים רבים גם בנכות גופנית ונפשית, זמנית או קבועה.
"ליווי וטיפול רפואי ונפשי, החל מהימים הראשונים בהם מופיעים תסמינים לקשיים גופניים ורגשיים, עשוי להקל מאד על תחושת הנפגעים, ולעיתים קרובות אף למנוע נכות צמיתה. כמו כן, התדרדרות במצב הנפשי עלולה לפגוע בתפקוד בכל תחומי החיים, כולל בעבודה ובפרנסה" אומרת עו"ד יגור. "הנפגעים זכאים לקבל סיוע כבר בימים אלה, ועל כן חשוב שהמידע הזה יגיע לציבור הרחב".
לדבריה, בעוד שאנשי זרועות הביטחון שנפגעו, זכאים לסיוע ממשרד הביטחון, יתר אזרחי ישראל זכאים לסיוע מהמוסד לביטוח לאומי (המל"ל), במסגרת תביעה על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה.
איזה מסגרת מסייעת לאזרחים שנפגעו פיזית או נפשית מהאירועים האחרונים?
לדברי עו"ד יגור, אזרחים שנפגעו בפעולת איבה ובני משפחותיהם, פגיעה ישירה או עקיפה, זכאים להגיש תביעה להכרה כנפגעי איבה למוסד לביטוח לאומי, זאת במסגרת חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה. לדבריה, חוק זה נחקק על מנת להבטיח את התנאים הסוציאליים השמורים לנפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם, ונועד להשוות את הזכויות הללו עם הזכויות והשירותים המוקנים לאנשי כוחות הביטחון ולמשפחות השכולות שבטיפול משרד הביטחון.
האם המוסד לביטוח לאומי הוא הכתובת היחידה לבקשת סיוע מהמדינה?
לדברי עו"ד יגור, יש לחלק את הנפגעים לשתי קבוצות נבדלות. אל הקבוצה הראשונה משתייכים אנשי זרועות הביטחון, הכוללים חיילים בשירות סדיר, קבע מילואים, שוטרים, סוהרים, אנשי מוסד, שב"כ וכדומה. לדבריה, זכויות חברי הקבוצה הזו מוענקות על ידי משרד הביטחון, ועליהם להגיש תביעה מתאימה למימוש זכויות אלה. לאחר שתביעתם תוכר, הם יופנו לבחינה בפני ועדה רפואית במשרד הביטחון, שם תיקבע דרגת נכותם, ובהתאם, גם יוענקו להם פיצויים ותנאים שונים. לדברי עו"ד יגור, אם כתוצאה מהפגיעה הנפגע לא יכול לעבוד כלל, הוא יהיה זכאי גם לקבלת תגמול טיפול רפואי, המהווה משכורת חודשית, מאחר וכרגע הוא מנוע מעבודה.
לקבוצה השנייה של הנפגעים משתייכת האוכלוסייה האזרחית, ובה אזרחים שנפגעו פיזית או נפשית, אנשי כוחות ההצלה, כגון מד"א וזק"א, וכן עובדים סוציאליים, מתנדבים, קרובים של נפגעים ועוד.
לדברי עו"ד יגור, החוק קובע כי על המדינה לפצות כל אזרח אשר נפגע במסגרת פעולות איבה ולסייע לו בשיקום ובהחלמה. בפועל, סיוע ותמיכה זו יינתנו רק לאזרחים שיגישו תביעה למוסד לביטוח לאומי, להכרה באירוע כפעולת איבה.
לדברי עו"ד יגור, רק לאחר שהאירוע יוכר כפעולת איבה, והנפגע יוכר, הוא יופנה לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, אשר תקבע את שיעור נכותו, שיעור אשר יהווה בסיס לקבלת פיצוי.
לדברי עו"ד יגור, חוק תגמולים לנפגעי פעולות איבה לא חל על אנשי כוחות ביטחון, אך קובע כי נפגע איבה כמוהו כנכה צה"ל, כלומר, כל הזכויות המוקנות לנכה צה"ל יוקנו גם לנפגעי פעולות איבה. ועל כן, גם במקרה זה, בתקופה הראשונה שלאחר הפגיעה, שבה הנפגע אינו מסוגל לשוב לעבודה, הוא יהיה זכאי לקבלת תגמול טיפול רפואי – קרי, תגמולים חודשיים מהמוסד לביטוח לאומי שישמשו תחליף לשכרו החודשי.
מצוקה גוברת של תושבי הדרום לאורך השנים
משרדה של עו"ד טל יגור ממוקם בבאר שבע, ולאורך השנים היא ייצגה עשרות מקרים קשים של תושבי הדרום, שהוכרו כנפגעי איבה ונכי משרד הביטחון.
"אחד המקרים שהכי נגעו לליבי היה אדם שנסע לשדרות יחד עם בתו הקטנה, כשלפתע החלה אזעקה. בצר לו, ובהיעדר מרחב מוגן בקרבת מקום, הוא נשכב על הארץ תוך שהוא מגונן על בתו בגופו" מספרת עו"ד יגור. לדבריה, הרקטה נחתה במרחק כמאה מטרים מהשניים ומאז השתנה עולמו לבלי היכר. הוא החל לחוות התקפי חרדה תכופים, ולמעשה, מאז אותו אירוע, הוא לא הצליח לחזור לעצמו. בשל מצבו המעורער, הוא נאלץ לעזוב את עבודתו, אושפז בבית חולים לבריאות הנפש במסגרת אשפוז יום, ועד היום הוא מטופל בטיפול תרופתי באופן רציף. במקרה זה הוא הוכר כנפגע פעולות איבה ונקבעה לו נכות רפואית בשיעור 40%, שבעקבותיה הוא החל לקבל קצבה חודשית גבוהה המקיימת אותו ואת משפחתו.
לדברי עו"ד יגור, הגיע למשרדה לפני מספר שנים צעיר שלחם בצוק איתן, ואיבד חברים לנגד עיניו. לדבריה, הצעיר התבקש לזהות את גופות חבריו, והדבר הסב לו פגיעה נפשית נוספת. מיד לאחר ששב לביתו בתום המבצע, הוא הרגיש שמשהו בו כבה. הטראומה אותה חווה מלווה אותו מאז ועד היום, לאורך שנים ארוכות. עד היום הוא סובל מקשיים תפקודיים רבים, בעיטות תוך כדי שינה ושריטת הקירות, הזעות לילה, נדודי שינה ועוד. כתוצאה מכך הוא לא מצליח להתמיד במקומות עבודה או להשתלב בלימודים. גם במקרה זה, הוכר הצעיר לבסוף כנכה מערכת הביטחון, והחל לקבל גמלה חודשית לכל ימי חייו, המלווה בהקלות והטבות נוספות.
מה דינו של אדם אשר נפגע פגיעת איבה תוך כדי עבודתו? האם החוק מקנה לו זכויות מיוחדות?
לדברי עו"ד יגור, במקרה שכזה, למעשה מדובר על פגיעה בעבודה, תוך כדי פעילות איבה. לדבריה, אזרחים רבים נרתמו לעבודה חרף פעולות האיבה שאירעו באזורם. הדבר נכון בוודאי לעובדי זק"א, לוחמי האש, אנשי מד"א וכדומה, אך גם לאזרחים מן הישוב שנפגעו תוך כדי עבודתם, כמו למשל מתדלק, מאבטח במסיבה או אפילו מי שעבד במשרדו, ובשל אזעקה, הוא כשל תוך כדי ריצה לממ"ד, ונפגע.
לדברי עו"ד יגור, במקרה שכזה ניתן ואף מומלץ להגיש שתי תביעות נפרדות: תביעה לביטוח לאומי כנפגעי עבודה, ותביעה לביטוח לאומי להכרה כנפגעי איבה. לדבריה, ניתן להגיש את שתי התביעות יחדיו. לדבריה, מאחר ומדובר בשני חוקים שונים, דומים מאוד בחלקם אך עדיין שונים, ייתכן, שבסופו של יום, בכל הליך יקבעו אחוזי נכות שונים בעבור אותה הפגיעה, ועל כן בסוף הדרך, נפגעי איבה אלו, יתבקשו לבחור איזו הכרה מתאימה להם.
"כמובן שעדיף לבחור במסלול המכיר בנכות בעלת שיעור גבוה יותר וכזו שההטבות הנלוות אליה עדיפות" אומרת עו"ד יגור, "אלה חוקים מורכבים, ועל כן מומלץ להתייעץ עם עורכי דין המצויים בחוק הביטוח הלאומי, כדי ליהנות מהמסלול המיטבי".
האם יש הבדל בין עובד למתנדב? מה דינם של מתנדבים שנפגעו מפעולות איבה?
"לאחר תקופה ארוכה של פילוג בעם אנו רואים את עם ישראל מאוחד מתמיד, עם המון מתנדבים שנותנים ומסייעים, ופועלים לעתים תחת אש כבדה. לא פעם זה גובה מחיר כבד מאותם המתנדבים" אומרת עו"ד יגור.
לדבריה, חלק מסיפורי המתנדבים פורסמו לאחרונה בהבלטה בתקשורת, כמו המקרה של דובר זק"א, שמשמש כאחד מבכירי המתנדבים בארגון, שלנוכח המראות הקשים אליהם נחשף בעוטף עזה, הוא התמוטט ואושפז.
"חשוב לי להדגיש, כי פגיעה במהלך התנדבות, מוכרת, על פי חוק, כפגיעה בעבודה לכל דבר ועניין" אומרת עו"ד יגור. לדבריה, המוסד לביטוח לאומי מכיר בעבודת הקודש של המתנדבים, אשר התנדבו אליה מרצונם החופשי, לעזרת הזולת ולטובת הקהילה. "על כן הביטוח הלאומי גם דואג לפצות מתנדבים שנפגעו תוך כדי ועקב פעולת ההתנדבות, על הנזק הגופני או הנפשי שנגרם להם כתוצאה מהפגיעה, ממש כפי שהוא דואג לפצות את מי שנפגעו בעבודה" דברי עו"ד יגור.
הציבור בישראל נחשף לשורה ארוכה של סיפורי גבורה, חלקם מצד מתנדבי מד"א וזק"א, חלקם מצד אזרחים, שקיבלו שיחת טלפון מבני משפחתם המצויים באזור הסכנה, ומיהרו להגיש להם סיוע. אך היו גם רבים שמתוך תחושת חובה, ותחת אש, מיהרו עם רכבם הפרטי, אל מרחב הדמים, על מנת לחלץ, בין השאר, מבלים מן המסיבה ברעים.
לדברי עו"ד יגור, כל אותם מתנדבים, יוכלו להיות מוכרים הן כנפגעי פעולות איבה והן כנפגעי עבודה. "גם במקרה זה אני ממליצה להגיש שתי תביעות במקביל, ובסוף הדרך לבחור במסלול המיטיב ביותר עבור אותם נפגעים".
בתור מי שטיפלה בלא מעט נפגעי איבה, האם קיימים סימנים של מצוקה נפשית האופייניים לפגיעה טראומטית שכזו?
"אני אינני אשת רפואה, ואני ממליצה לכל מי שחש תעוקה רגשית או נפשית, עם או בלי סממנים גופניים – לפנות לטיפול רפואי" אומרת עו"ד יגור. חרף כך היא מציינת כי אירועי משבר ואסונות עלולים לעורר תגובות רגשיות עזות כמו חרדה, זעם, תחושת חוסר אונים ואיום על חווית הביטחון הבסיסי. לדבריה, הספרות הרפואית נוקבת במספר סימנים המעידים על הופעת התקף חרדה, וביניהם האצה בדופק, הזעה, מתח בשרירים, כאבי בטן, בחילות, הקאות, שלשולים, חולשה, עייפות, כאבים בחזה, קוצר נשימה, נשימת יתר, יובש בפה, קשיי אכילה, קשיים בהירדמות ושינה טרופה. "הסימנים הרגשיים יכולים לכלול דריכות ומתח שאינם מרפים, בושה על תחושת החולשה וההזדקקות לסיוע, כעס על המצב, על אחרים ועל עצמי, אשמה, חוסר אונים ואף ייאוש" אומרת עו"ד יגור.
לדבריה, רבים בציבור אינם יודעים זאת, אך המוסד לביטוח לאומי בהחלט מממן טיפולים לנפגעי חרדה, הניתנים על ידי פסיכולוגים ועובדים סוציאליים שמתמחים בטיפול בנפגעי טראומה. לדברי עו"ד יגור, בעקבות המצב הביטחוני, ניתן לקבל טיפולים אלו גם באופן מקוון. הטיפולים ניתנים ללא עלות, וללא צורך בפנייה לביטוח לאומי, אלא במסגרת קופת החולים.
"יש לשאוף לקבלת טיפול רפואי כמה שיותר מוקדם מתחילת הופעת הסממנים הללו, וזאת משתי סיבות" אומרת עו"ד יגור "ראשית, טיפול מהיר עשוי לשפר בצורה דרמטית את מצבכם, ושנית, פניה מהירה לטיפול משאירה בעקבותיה תיעוד רפואי. תיעוד זה של הפגיעה עצמה, יכול להועיל לנפגעים מאוחר יותר בניהול התביעה".
מה הצעדים המומלצים למי שחש כי נפגע מהאירועים האחרונים?
"אם אתם מרגישים לא טוב, כלומר, חשים לחץ, חרדה, אימה, דיכאון, או נתונים במצב נפשי או גופני ירוד, חשוב לפנות למרכז לרפואה דחופה של קופת החולים, או אל רופא המשפחה, ולקבל טיפול רפואי בהקדם. היום מאפשרות הקופות השונות דרכים רבות ומגוונות לקבלת טיפול ושיחה ראשונית, וזאת כמעט באופן מידי".
לדברי עו"ד יגור, פניה זו לטיפול חשובה בריאותית, אך לצד זאת, מספקת תיעוד רפואי. "אם נרצה להיות מוכרים כנפגעי איבה, עלינו להראות שכבר בהזדמנות ראשונה פנינו, דיברנו ושיתפנו". לדבריה, לאור שטף התביעות העתידי, ייתכן שבעתיד החוק לא יאפשר הכלה כה רחבה להכרה, כמו היום. אם ישונה החוק, הזכויות של הפונים הבאים ייפגעו.
"כמי שליוותה נפגעים רבים, הן מול המוסד לביטוח לאומי, והן מול קצין התגמולים במשרד הביטחון, אני ממליצה לתעד כל דבר כמעט, ולשמור את התיעוד" אומרת עו"ד יגור. "כך לדוגמא, אני ממליצה לכלל הנפגעים מהמסיבה ברעים, הן המשתתפים עצמם, והן מי שסייע להם, לשמור תמונות מהאירוע, גם לפני שפרצו היריות, והן התכתבויות. מי שהשתתף במסיבה, חשוב שישמור תיעוד של רכישת הכרטיס, בין אם דרך רשומות כרטיס האשראי, או תשלום באפליקציות תשלום שונות, או העברה בנקאית. חשוב גם לתעד את שמות החברים שהיו איתכם באירוע וכן את מי שעזר לכם בחילוץ. רצוי שיהיה את התיעוד הזה כבר עכשיו ולא מאוחר יותר. בנוסף לכך קבלת טיפול רפואי כמה שיותר מהר חשובה לא פחות".
עו"ד יגור ממשיכה ואומרת כי "לאחר שאתם משתחררים מהטיפול הרפואי, אני ממליצה לגשת לתחנת המשטרה הקרובה לביתכם ולדווח על האירוע שקרה לכם, על נסיבות הפגיעה, ולוחות הזמנים בהם ארעה. דבר זה חשוב, משום שהוא מספק רישום במשטרת ישראל, אשר יהווה ראיה להוכחת האירוע".
מדוע התיעוד הזה כל כך חשוב? יש אנשים שרוצים רק לברוח מאותם זיכרונות
"אני מודעת לכאב ולרתיעה. אך חרף כך, אני ממליצה מאד לגשת לטיפול, לאסוף תיעודים ורשומות ולגשת ולהתלונן במשטרה. הסיבה לצערי היא, שמניסיון שנים עברו, גופים כמו משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי לא ששים לחלק כספים, ולעיתים אינם מקלים כלל על הזכאים, ודורשים הוכחות רבות לפגיעה. במקרה שכזה, אין דבר כזה תיעוד רב מדי" דברי עו"ד יגור.
האם החוק מאפשר הכרה כנפגע איבה בפגיעה נפשית, בעקבות חשיפה למצב בטחוני מתמשך? "עד לאחרונה נפגעי חרדה שלא נפגעו בצורה ישירה מרקטות, לא היו זכאים להכרה כנפגעי פעולות איבה. לאחרונה אנו רואים שינוי גישה, ומעבר להכלה רחבה יותר, בגישה זו המוסד לביטוח לאומי החל להכיר בסבל הנפשי הרב של אזרחים החיים תחת איום הטילים, ומי שסובל ממצוקה נפשית עקב כך, יכול להיות מוכר כנפגע פעולות איבה, גם אם לא נפגע ישירות מפגיעת רקטה. " אומרת עו"ד יגור.
האם מומלץ לפנות לבד לביטוח לאומי ולבקש פיצויים, או לפנות לעורך דין המתמחה בתחום?
לדברי עו"ד יגור, ההכרה כנפגעי פעולות איבה וההכרה בנכי מערכת הביטחון יכולות לשפר בצורה משמעותית את איכות חיי הנפגעים, ולסייע להם בשיקום מקצועי ובריאותי.
"חשוב להבין שנפגעי פעולות איבה זכאים לשורה של הטבות בנושאים שונים. החוקים הנוגעים לנפגעים אלה מורכבים מאד, ומושתתים גם על פסיקות עבר" אומרת עו"ד יגור. לדבריה, לא פעם עסקה התקשורת בנפגעים שלא הוכרו לאורך שנים על ידי המוסדות. העיסוק התקשורתי גם נגע למקרי קיצון, בהם נפגעים הציתו את עצמם, והעלו את הנושא הכאוב הזה, של קשיים בהכרה, לתודעה הציבורית.
"למרות השינוי המבורך בקרב המוסדות הללו בשנה האחרונה, אני יכולה להעיד שהמאבקים להכרה נשארו חריפים ברבים מהמקרים, וידם של המוסדות פעמים רבות קפוצה. הדבר עתיד להחריף, כעת, ולכן חשוב לדעת כיצד להתנהל בעניין זה על מנת למצות את הזכויות המגיעות כחוק".
לדברי עו"ד יגור, מספר רב של הטבות כלל לא ידועות לציבור, בין היתר זכאות לשיקום מקצועי וסיוע בלימודים, סיוע בפתיחת עסק, הטבות ופטורים ברכישת דירה, טיפול פסיכולוגי, מימון תרופות, סיוע בהתאמת דיור לבעלי מוגבלויות, סיוע בניידות ועוד.
המוסד לביטוח לאומי ומשרד הביטחון בימים אלו באים לקראת האזרחים, ומנסים לסייע להם בהגשת תביעות ובקיצור תהליכי הכרה בזכויות נפגעי פעולות איבה. אך יחד עם זאת, מכיוון שהליך התביעה נכון להיום, מסורבל ובירוקרטי, חשוב ונכון להיעזר בבעל מקצוע שזהו תחום התמחותו העיקרי ויש לו ניסיון רב אשר יטפל עבורכם בכל ההליך החל מהגשת התביעה ועד להכרה, והכי חשוב ילווה וייצג אתכם בוועדות הרפואיות עצמן. "בצורה זאת, תגדילו את הסיכוי של התביעה להתקבל, תקצרו במרבית המקרים את משך ההליך, ותבטיחו קבלת פיצוי והכרה שמתאימים למצבכם" דברי עו"ד יגור.
עו"ד טל יגור https://www.yagurtal.com עוסקת במימוש זכויות מול משרד הביטחון והמוסד לביטוח לאומי, בתביעות נזקי גוף כתוצאה מתאונות דרכים ועבודה, תביעות סיעוד, רשלנות רפואית, חבות וביטוח, ומייצגת מבוטחים מול חברות הביטוח השונות.
