אצלי או אצלך? זו השאלה… שאלה מצוינת, מי לא רוצה לשמוע אותה? שאלה שיש לה תשובה אחת – כן. אבל בימים האלה היא נאמרת בחשש גדול… כי אצלי או אצלך, משפט שבדרך כלל היה גורם לנו לאושר בכל הגוף, גורם לנו עכשיו לאי רצון לזוז. למה? כי אצלי או אצלך זה למעשה מי ייצא מהבית אל האחר או האחרת. מה? מה לא הבנתם? אם לא הבנתם אז רוצו כמו באזעקה לפסקה הקרובה.
הגעתם… ובזמן. בימים האלה שהאזעקות, הסירנות ושאר חברותיהן הצווחניות מודיעות בקול רם שמשהו מפוצץ עלול לקרות, אף אחד לא רוצה לצאת מהמרחב המוגן שלו, גם אם זה לחברה המגנה שלו… או החבר המגן שלה, נו הבנתם… בלי קטנוניות עכשיו. כי הרי יציאה לצורך דייט הפכה להיות צורך שאינו בסיסי… ואם זה אינו בסיסי, אז אין בסיס לצאת… מבולבלים? אז עוד ריצה קלה לממ"ד (מילים מתוחכמות דווקא…) ואתם מסודרים…
ראיתם? כשאתם רוצים את מגיעים, בכדי לא לעשות לכם עוד כאב ראש, שגם כך אתם סובלים ממנו בימים האלה, הרי שכמות האהבה נמדדת בימים אלה בקילומטרים. מי יסכנו עצמו וייסע בכביש חשוף לטילים בכדי להגיע בטיל (טוב נחפש מילה אחרת שתתאים למצב), אל זו שאהבה נפשם, תוך שהם מסכנים אותה… את הנפש, לא האהבה.
כמו בכל דבר בחיים גם הפעם אין טוב בלי רע, וכן אין רע בלי טוב… כך גם במצב הזה של המלחמה הנוכחית. אתם תחפשו וגם תמצאו (ואם לא הרי אני פה בשביל זה) משהו חיובי.. אז בבקשה, תגזרו ותישמרו: אם בן או בת הזוג שלכם, "התניעו" את עצמכם אליכם, אל תקלו בזה ראש, ההפך שימו אותם בראש העדיפויות. אם הם באו למרות כל מה שקורה בימים אלה בחוץ, הרי שאתם נמצאים חזק אצלם בפנים עמוק… הדרך לליבם היא שלכם, גם אם היא עוברת בדרך ללא מוצא… או בצומת מרומזר אדום…ורק המילה הזו, אדום, דיה בלצבוע את הכל בצבע אחר…
אני הכרתי זוג צעיר, שהוויכוח מי יזיז את המקום עליו הוא יושב, בכדי להגיע אל המקום אליו השני יושב, גרם להם להיפרד. אגב הם עשו זאת בהודעת SMS כי זו הדרך היחידה להגיע הכי קרוב לסביבתכם, בלי להתקרב אליה. כל אחד כתבה לשנייה שאם הם לא באים אליהם… אז שילכו ל.. והפעם הכתובת הייתה הכי רחוק מהם…
אז שבו עם עצמכם ותשאלו עד כמה אתם מוכנים להגיע במהירות בדרך שאינה מהירה, וגם לא זהירה, אל מושא אהבתכם, וכמה הם מוכנים לעשת את הדרך ההפוכה מביתם אל ביתכם. אם התשובה יוצאת חיובית, אתם במצב הכי טוב שניתן. יש לכם זוגיות על "גלגלים"… אבל אם התשובה היא שלילית, זה הזמן לחשב מסלול מחדש, במקרה הזה תרתי משמע…. העצה שלי היא סעו. אבל לאט…
