כל המשפחה סביב שולחן החג… אוכלים מכל טוב, סלטים, בשר ודג. שרים שירים, האווירה נעימה ואף אחד לא מנחש שזו תהיה הסעודה האחרונה.
הילדים כהרגלם מצחקקים, ומבקשים עוד פרוסת עוגה… ובעגלה שליד נמה לה תינוקת מתוקה. מסיימים לאכול ועוברים לספה שבסלון… אבא אומר לאימא להשאיר למחר את הניקיון… ואף אחד לא מנחש, שמחר עומד להיות אסון.
הם יושבים בסלון, משפחה רגילה, נחמדה… והבת מראה להם ריקוד חדש שלמדה. הבן המתוק עם תלתלי הזהב, מבקש מאבא שייקח אותו מחר על האופניים לרכב. ואבא מבטיח שמחר יעשו כיף חיים… ואף אחד לא יודע שיש תכניות אחרות לאלוקים.
הילדה מניחה את ראשה על ברכי האם ומראה סימני עייפות… אימא מלטפת את ראשה הקטן באהבה ובעדינות. הילדים נרדמים על הספה בסלון, וההורים צופים בסרט על טרוריסטים שמשתלטים על בית מלון. ואף אחד מהם לא מנחש או חושב שמחר בבוקר הם יהיו בסרט זוועות קשה וכואב.
הם מעבירים את הבן והבת למיטות שלהם, את התינוקות הם שמים בעריסה קרוב אליהם. הם הולכים לישון כמו עוד מיליוני אנשים כמותם… ולא יודעים שבבוקר המחר הם יתעוררו לסוף עולמם. בלילה הילדה תעבור למיטה שלהם כי חלמה חלום רע על מפלצות… ואבא יאמר לה שהוא ישמור עליה, ומפלצות יש רק באגדות.
והשמש תזרח, והבוקר יאיר על שבת של שמחת תורה… שבת שתהפוך תוך כמה דקות לשבת השחורה. כשישמעו את התראות צבע אדום ירוצו לממ"ד כמו כולם, את התינוקת ירימו בחופזה, והיא באמצע חלום.
תוך זמן קצר אבא ואימא יבינו שהמצב גרוע אך יקוו לטוב…הם ירגיעו את ילדיהם המפוחדים ויבטיחו אותם לא לעזוב. התינוקת בוכה, היא רוצה לאכול, ואימא בוכה איתה, ומתחננת אליה, לחדול. ואז הם פורצים לממ"ד, מפלצות בדמות בני אנוש… הם התחילו את משחק המוות, ויורים לתינוקת כדור בראש…
האימא צועקת וצעקותיה מפלחות את האוויר, הילדים בוכים על אחותם הקטנה שבקושי זכו להכיר. והמפלצות, השטנים בדמות אדם, רק התחילו את משחק המוות והדם. הם קושרים את הילדים אחד אל השני באזיקונים, את ההורים הם אוזקים ומושיבים אותם מול ילדיהם הקטנים. הם מתעללים בהם בצורה שהשטן עליה לא חלם… ואימא ואבא מתפללים שיגיע מותם. הם רוצים שהסבל יגמר, הם רוצים להיות במקום אחר. והם, בני השטן, בני זרע העמלק, מלאכי חבלה… ממשיכים להתעלל בהם, בצחוק וצהלה.
ואז, דממת מוות נופלת על הבית הקטן… הם סיימו את מעשיהם, בני השטן. לפני שעברו לעשות פוגרום בבית אחר… הם דואגים להצית את הגופות, כדי שזכר לא יישאר. דם מתערבב עם אפר, אש בוערת ומכלה את הגופות הקטנים… שקט שזועק לשמים, שחסמו את התפילות מלהגיע לאלוקים.
כבר לא שומעים בכי, אין צעקות, אין דמעות… כאן גרו בכיף שלושה ילדים, אימא ואבא שהבטיח שמפלצות יש רק באגדות.
ה' יקום דמם.
