יום הכיפורים מביא אותי לחשוב… על הרוע, השנאה, וגם על הטוב.
לאחר המבול אמר אלוקים כי לא יוסיף לקלל את האדמה, בעבור האדם… כי יצר לב האדם רע מנעוריו, מין הסתם. יש האומרים מנעוריו, כלומר מאז לידתו… ויש האומרים כי בימי נעוריו של האדם, היצר הרע תקף אותו. משמע שלעת זקנה, למד האדם מטעויות והוא משתדל את הטוב לראות.
אז ככה טוענים פרשנים כאלה ואחרים, ואני אומרת לא כך פני הדברים. לאן שלא תפנה את מבטך, הרוע, השנאה, וחוסר החמלה יפגשו בך…
בשנים האחרונות התוודענו לאחד הפשעים הכי גדולים, שידעה המדינה והוא, גננות ומטפלות שמכות ילדים קטנים, פעוטות, ללא הבחנה. מטיחות תינוקות, והולמות בהם ללא רחמים… רוע שהשטן לא ברא, והן לא מקבלות עונש מתאים.
וביום הכיפורים, הגננות האלה, שנבראו מין השטן תלכנה לבית הכנסת, כשהן לבושות לבן… אשמנו, בגדנו, דיברנו דופי ולשון הרע והן בוודאי תאמרנה חטאנו לפניך, רחם עלינו מלך המלכים…
אבל על מעשיהן אין רחמים ואין כפרה, והן ראויות לעונש מהאלוקים.
גם אותם מטפלים שאמורים לטפל בחסרי ישע זקנים… כאלה שעל רווחתם ומצוקתם אמונים. ובמקום זאת, מכים אותם ובהם פוגעים וביום כיפור יבקשו סליחה מאלוקים. אז בעיני אתם ראויים לעונש שלא ברא השטן… עונש כזה, של חולי ומכאובי גוף כל הזמן.
ביום הכיפורים, בתי הכנסת מלאים במתפללים… אפשר למצוא שם, יראי שמיים אמיתיים, כשלצידם כאלה שבילדיהם מתעללים.
"אל נורא עלילה, המציא לנו מחילה בשעת הנעילה… כתבנו לחיים מלך חפץ בחיים, מי כמוך אל רחמן זוכר יצוריו לחיים ברחמים. ברוך אתה ה' מחייה המתים. אלוהינו ואלוהי אבותינו, מחל לעוונותינו…"
כך עומדים בתפילת הנעילה וזועקים אל השמים… מאות אלפי יהודים, חלקם ליבם טהור, אך חלקם, כבר בצאת הכיפור חטאיהם יזרמו כמים.
ובורא עולם, הוא המכיר היטב את נפש האדם, ימחל למי שראוי למחילה, וסליחה…ייתן ברכתו למי שראוי לברכה.
גמר חתימה טובה.
