כבר שכחתי איך הבוקר נראה בבוקר, שעה שבע לדוגמה…אני יותר אדם של לילה, כזאת שמוצאת בחושך נחמה. כמעט ואין לי סיבה להתעורר מוקדם… אני עדיין חולמת, בשעת היקיצה של רובם. אז הבוקר הזה יצאתי את הבית כמו אחרונת הפועלים… היה עלי לעבור בדיקות, אם אתם מתעניינים או שואלים.
אני גרה באזור א' באשדוד, אזור וותיק ומוכר. והיום שלי התחיל בשאלות בעיקר… הבחנתי בכמה וכמה מנקי רחובות, שכבודם במקומו מונח… ותהיתי, אם הם כל כך מטאטאים, ובכל זאת הכול נראה עזוב ומוזנח. כבר יותר משבוע באחד המעברים ניצבת ערימת זבל להתפאר… וכאילו אף אחד לא רואה, אף אחד לא מדבר. אני קוראת ברשתות על פועלם של מי שאחראים לרובע א' והסביבה… הם טופחים לעצמם על השכם, ואני מנסה להבין מה הסיבה. אחת לכמה זמן, הם משפריצים מים בסמטאות. אגב באתונה לדוגמה, עושים את זה פעמיים ביממה לפחות.
ואז החלטתי לשתות קפה ברוגוזין, רחוב ראשי, שעת בוקר מוקדמת בהחלט… ככה בכיף לאחר הבדיקות, ישבתי מבלי להתלבט. או אז, הגיעה לה עדת זבובים והכתה בי ללא רחם… אז האחראים על הרובע, מי פה אשם? יש המון פקחים בעיר הזאת, זה ג'וב די מבוקש,… אלא מה? תחת השמש אין כל חדש. רכבים חונים בחניה כפולה, מבלי לחשוש.
הקיץ באשדוד, יצא שמו למרחקים. הופעות זמרים, פסטיבלים, כל מה שאתם חושקים. לי באופן אישי אין בעיה שהכסף של הארנונה הולך לקטע של בידור ובילויים. אם לא ילך לשם, בטח ילך למקומות אחרים ולא ראויים. אבל אני לא מבינה את המדרחוב שתוקעים לתושבי רחוב רוגוזין, בימי חמישי.. סוגרים לנו כניסות לבתים, ואת חיינו משבשים… במשך חודשיים עומדים בצדי הרחוב, גדרות ברזל, מקופלים, ליד הבניינים, במעברים, מפגע בטיחותי לכל דבר, אם לדעתי אתם שואלים…
אבל מי באמת שואל אותי או אותך? זה מה שהוחלט שם למעלה , ואת אף אחד לא מעניינת דעתך. אני עוד לא החלטתי למי אשים את הפתק בקלפי, אם בכלל… מה שבטוח, אני ואתה נשאר תמיד בצד של התושב שרצונותיו נותרים אי שם בחלל… התושב הזה שצועק ומתלונן… ומענה, אין.
