אחרי מות קדושים אמור- כך נהוג לומר… משמע ,אין לדבר בגנותו של המת, גם אם היה שפל, נבזה, או רע ואכזר. אז אני לא אנהג כך הפעם, כלל ועיקר.
אי אפשר לקחת מגפן את יצירותיו, אי אפשר שלא להתפעל מהשירים שכתב. יוצר נהדר שהשפה העברית הייתה נר לרגליו.
מי לא מכיר את " הילדה הכי יפה בגן" ,"אבא סיפור", "הכבש הששה עשר". אין אדם שלא מתרגש כשפוליקר שר "פחות אבל עוד כואב" של יהונתן גפן המוכשר.
מי לא מכיר את "אין מדינה לאהבה" של צביקה פיק אותו כתב גפן בכישרון רב. אין ספק ידע האיש להעלות יצירות מופת על הכתב.
והנה, ככל האדם נאסף אל אבותיו. וצפו ועלו לי במחשבה כל אמירותיו. האיש מעולם לא הסתיר את היותו שמאלן, רק שכח האדון כמו יתר השמאלנים הצבועים כי אם הוא בקטע של להחזיר את ארץ ישראל לערבים ,אז בואו נלך עד הסוף משפחת גפן היקרה, רמת אביב שלכם הייתה "שייח מוניס", בעברה. גם נהלל, המקום בו טמנתם את אביכם באדמה, היו אלה אדמות של ערבים, ואנחנו לקחנו, כבשנו, תמצאו את הכותרת המתאימה.
אז כן, אנחנו עם כובש, ואתם בפוזה של מתנגדי כיבוש, כמעט בכל הארץ הזאת ישבו ערבים לפני הביצות והייבוש.
אבל זאת ארץ היהודים ואין לנו ארץ אחרת, והערבים הם פליטי ארצות ערב, אבל אתה יהונתן שנאת כל דבר שקשור לימין וליבך שנא תומך ימין אבל מחבל, ליבך אהב. כל כך שנאת את בנימין נתניהו, אפילו אמרת שהיה צריך למות במקום אחיו. קראת לו טרזן ולמצביעיו קופים, כל כך הרבה שנאה יצאה ממך כמו חבריך במדינת תל אביב.
הייתה לך לוויה , מפגן מחאה של שמאל, לא פחות ולא יותר, שירה שלך עם חולצת "די לכיבוש", יושבת על אחד הקברים, ביזיון שאין לתאר. אז אולי הורשת לילדיך כישרונות לרוב אך את הערכים השארת אי שם ברחוב.
אז לא צר לי על מותך, גפן יהונתן, היית יוצר גדול אבל שמאלן ממורמר ומה זה קטן.
