כשאתה מפסיד לנציגת הכדורגל הישראלי בליגת האלופות, זו שניצחה את יובנטוס הגדולה, זה פחות כואב מאשר להפסיד שבוע לפני כן לבית"ר ירושלים "החצי" מפורקת, שמגיעה מהתחתית. כך אולי אפשר לסכם את המשחק האחרון במוצ"ש של מ.ס אשדוד מול מכבי חיפה באצטדיון 'סמי עופר'. נראה כי באשדוד מצטערים יותר על ההפסד לבית"ר, באשדוד, שבו אשדוד הייתה עדיפה על הנייר, מאשר ההפסד 3:1 למכבי חיפה, בחוץ, בה אשדוד הציגה יכולת לא רעה בחלק מהמשחק ואפילו כבשה ראשונה. גם מאמן מכבי חיפה, ברק בכר, החמיא לאשדוד: "ניצחון חשוב מאוד על אשדוד. לא קבוצה שקל לשחק נגדה". אבל עם מחמאות אתם ידעים לא "הולכים למכולת", או לא מקבלים נקודות בטבלה במקרה שלנו.

המאמן רן בן שמעון ידע להגדיר את הדברים מצוין מיד בסיום המשחק: "בדקות הכי טובות שלנו קיבלנו גולים שהיו בניגוד גמור למהלך המשחק. אני חושב שההבדל היה האיכות בחלק הקדמי. באנו לשחק בסמי עופר כדורגל ולרוץ קדימה. את ההחלטות בחלק הקדמי הייתי ממש משפר".

בן שמעון רומז למעשה שהוא לא מצא עדיין את ה"גולר" הזה שיעשה את ההבדל מול השער. עד כה ניסו את המקום הזה, אבנעזר ממאטה, זאכריה מוגיס, שאגב יחסית לזמן ששיחק היה לא רע בכלל, אדיר לוי הצעיר שהיה טוב כשנכנס, אבל שיחק רק כמחליף ויניב מזרחי. מהם צריכה להגיע "הישועה". מי שלא קיבל מספיק הזדמנות, מאז הגיע לקבוצה, הוא דור ז'אן. אולי הגיע הזמן לנסות אותו בהרכב? אולי הוא יהיה זה שיעשה את ההבדל.

אם כבר כיבושים אז שתדעו שאשדוד הגיעה ללא מעט מצבים ליד השער של מכבי חיפה. אולי זה יפתיע אתכם ואולי לא, אבל אשדוד סיכנה 13 פעמים א שער חיפה שסיכנה את שער אשדוד פעם אחת יותר. חיפה בעטה 6 פעמים למסגרת וכבשה 3 אשדוד בעטה 5 וכבשה 1. פה ההבדל. זה מעיד על חוסר "ברגל מסיימת". חוץ מזה ברור שקבוצה כמו מכבי חיפה "מענישה" אם לא כובשים נגדה. אשדוד יודעת את זה, ידעה את זה, ושילמה.

רן בן שמעון נשאל לאחר המשחק גם על הקבוצה שגוררת כבר הפסד שני ברציפות. ברור מהתשובה שגם הוא לא אוהב את העובדה הזו, אבל מסביר למה זה יכול לקרות, לכל קבוצה.

הפסד שני השנה. חוסר יציבות?

"זה הנושא המרכזי שאנחנו שמים עליו את הדגש במועדון. מה שגורם לחוסר היציבות זה שהליגה מאוד קרובה ביכולת. אין מילת קסם שאפשר לדבר עליה. יש תהליך שצריך לעשות אותו. אפשר לנצח ואפשר גם הפסיד".

עכשיו הפנים צריכים להיות קדימה. הפועל ת"א היא לא מכבי חיפה. זו קבוצה שאשדוד שווה לה ויכולה בבית לעבור אותה. זו לא בית"ר ירושלים שהגיעה לסגור ולכבוש במתפרצות. הפועל ת"א תבוא לשחק כדורגל פתוח, כי היא דומה בזה למ.ס אשדוד. צפוי משחק, שוב על הנייר, התקפי, כששתי הקבוצות אמורות לשחק פתוח. בן שמעון יודע שהוא צריך לשים בצד את המשחק מול מכבי חיפה ובית"ר ירושלים גם, אם תרצו, ולהגיע למשחק הזה כשהכל חדש בכדי לעצור את רצף ההפסדים.

רן, משחק עכשיו מול הפועל ת"א

"בכל משחק יש את הדרישות שלו את הגישה שלו"

מי שיחסר מאוד לקבוצה הוא הזר הברזילאי, לוקאס סלינס שגמר את העונה לאחר שנפצע וקרע את הרצועה הצולבת. הוא היה עושה המשחק של אשדוד. אשדוד לא נהנתה מיכולתו העונה שכן זו הפציעה השנייה שמשביתה אותו, הפעם לזמן ארוך מאוד. אשדוד צריכה עושה משחק ונראה כי זה מה שהיא תעשה בחלון העברות. עד אז מי שתוטל עליו המשימה הוא בעיקר סמואל אלאבי שחזר לקבוצה, ויש עוד פתרונות שאפשר למצוא. אבל ברור שצריך עוד עושה משחק.

עוד דבר. הקבוצה צריכה, כמו שכתבנו כאן בעבר, את הוותיקים עכשיו בשיאם. הוותיקים הם אלה שצריכים להנהיג את השחקנים הצעירים של אשדוד. שחקנים צעירים לא תמיד יודעים להתמודד אולי עם לחץ והפסדים. בכדורגל המנטאליות חשובה לא פחות מהמקצועיות. זה דבר שיש לתת עליו את הדעת. השחקנים המנוסים הם אלה שצריכים לתת את "הכח" ואת הביטחון כשהקבוצה בפיגור. אגב סטטיסטית, לאשדוד קשה לחזור למשחק כשהיא סופגת ונכנסת לפיגור של שער.

במוצאי השבת תפגוש כאמור אשדוד את הפועל ת"א (19.30, אצטדיון הי"א). היא צריכה לשמור את הנקודות, בוודאי בבית, אם היא רוצה פלייאוף עליון. למרות שני ההפסדים הרצופים, אשדוד עדיין חזק בתמונת הפלייאוף העליון. ניצחון גם ישאיר אותה שם. הפסד נוסף והיא עלולה לאבד גובה. במוצ"ש נדע לאן זה הלך.