מהתביעה שהוגשה לבית משפט השלום באשדוד באמצעות עו"ד דותן לינדנברג, עולה כי לפני שנתיים בשעת בוקר, העובד, בן 48, ירד במדרגות למפלס מינוס 4 בחניון בית הראל ברחוב אבא הלל ברמת גן. כשסיים לרדת בגרם המדרגות והחל לצעוד ברצפת החניון, רגלו נתקלה בבור ביוב בעל מכסה פתוח שהוצב בסמוך למדרגות.
כתוצאה מהנפילה הפתאומית, העובד התפעולי נפגע בכתפו ובברכו ופנה לקבלת טיפול ראשוני בחדר המיון בבית חולים איכילוב בתל אביב, תוך שהוא מתהלך בצליעה. בבדיקות הדמיה הודגם כי הוא סובל מקרע בגידי הכתף ומפגיעה בפיקה ובמיניסקוס בברך שמאל.
בתביעה נטען כי למרות הטיפולים הרבים, לא חלה הטבה במצבו ומאז התאונה ובעקבותיה הוא ממשיך לסבול מכאבים וממגבלה בתנועות בכתף וברך שמאל המתבטאת בירידה בתפקודו.
אורתופד ומנתח מומחה אשר בדק את העובד מטעם התביעה, קבע בחוות דעתו, כי הוא סובל מנכות לצמיתות בשיעור 25 אחוזים בשל מגבלה בכתף שמאל עם ירידה בתפקוד ודלדול שרירים ובשל פגיעה בברך. גם ועדה רפואית של הביטוח הלאומי הכירה בתאונה כתאונת עבודה ופסקה לו שיעורי נכות בכתף ובברך שמאל ואף שילמה לו 'דמי פגיעה'.
בתביעה נטען כי לפני התאונה, העובד התפעולי היה אדם פעיל וחיוני, איש עבודה חרוץ ומסור. מאז התאונה בשל חוסר היכולת שלו להמשיך ולעסוק במקצועו או בכל עבודה הכרוכה במאמצים פיזיים, או בהפעלת כתף וברך שמאל כבעבר, נגרמו לו ויגרמו לו הפסדי שכר ניכרים.
כתוצאה מנכותו הוא נאלץ לשנות את אורח חייו, הוא נמנע מפעילות חברתית ומעיסוק בתחביביו והנאות חייו פחתו באופן מהותי.
בא כוחו עו"ד דותן לינדנברג המתמחה בתביעות ניזקי גוף ובכללן תאונות עבודה, טוען בתביעה כי בעלי החניון חייבים לשלם לנפגע פיצוי בשל רשלנותם. לטענתו הם התרשלו בין היתר בכך שלא זיהו ולא תיקנו בזמן את המפגע, לא מנעו את הגישה לבור הביוב הפתוח ולא הזהירו את העובד ואת כל באי החניון מפני המפגע המסוכן. בנוסף נטען כי בעלי החניון התרשלו בכך שלא תחזקו את החניון בצורה שוטפת בניגוד למצופה מבעלי חניון סבירים.
העובד מבקש מבית המשפט לפסוק לו פיצויים עבור הפסדי שכר, זכויות פנסיוניות וסוציאליות, כאב וסבל וטיפולים רפואיים.
טרם הוגש כתב הגנה.
