נובמבר 29, 2021
כדורגל ספורט

נוסט..ליגה

הניצחון של בני לם, מאמנה החדש של מכבי נתניה, על מכבי ת"א 2:4, החזיר את אוהבי הנוסטלגיה לימים של הכדורגל של פעם…כשלם היה עוד שחקן. הכדורגל היפה נטול הטאקטיה של שנות השמונים…מי שצעיר מידי לזה ולא זכה…שידע שפעם נהנו פה מכדורגל.

חכם סידי.

פעם מרדכי שפיגלר, נו זה שהתחבק עם זהבי בשבוע שעבר כאילו היו ב"סטיז" (בעיניי קצת זה היה יותר מידי דביק מצדו ומעט מידי אמתי…אבל מי אני. אני רק כותב פה), לאחר שהאחרון עבר אותו בכובשי כל הזמנים בנבחרת, הטביע "מטבע לשון" בכדורגל כשאמר עת אימן את מכבי נתניה – "נתניה ועוד 15"… זה היה אז איפשהו בתחילת שנות השמונים, כשמכבי נתניה זכתה באליפות בפור של 14 נקודות על כל הליגה. אז שיחק שם בחור צעיר בשם בני לם, שהיה ידוע בבעיטות ה"פאלש" שלו…היה תענוג. לם, נתניה…ובמיוחד הכדורגל אז….

ולמה אני נזכר בזה פתאום. כי במוצאי השבת שעברה, לם שוב הגיע לנתניה, הפעם על הקווים, בפעם הראשונה כמאמן הקבוצה ועשה "בית ספר" למכבי ת"א. לא, אני לא אוהד נתניה ואין חשש שזה יקרה לי פתאום, אני שומר אמונים ל"בלנקוס" מיפו, אבל עדיין זה החזיר אותי לכדורגל של פעם, לזה היפה שפשוט באים לשחק בו כדורגל…כמו זה בשכונה שהמטרה שלו שהכדור יעבור את הקו וכמה שיותר…החזיר אותי לנוסטלגיה, או אם תרצו לנוסטליגה….ואין פה טעות.

blank

בני לם ובני דורו בשנות שמונים, לא רצו עם גופיות ג'י .פי.אס, לא מדדו חומצת חלב ולא בדקו להם כמה חומציות יש להם בשת…או משהו כזה …והוא גם לא עלה להם לראש…. מה שכן היה זה הכדורגל הכי יפה שראיתם. כדורגל שבו לא הגעת לראות טאקטיקת מאמנים, אלא שערים של שחקנים. כל הזמן חשבו על הנאה, שלהם ושל הקהל. אולי באמת לא היה להם וייז אישי על הגוף (יענו ג'י.פי.אס), אבל הייתה להם דרך. ועל הדרך כולנו התענגנו מכל שנייה…

המגרשים היו מפוצצים בקהל. אני זוכר את עצמי בגיל 9 מבקש מאיש זר לחלוטין (היום רק על זה היו עוצרים אותו…) שייתן לי יד ויכניס אותי למגרש "גאון" ביפו, כאילו אני הבן שלו או שהוא "האבא שבת" במיוחד למשחק… זוכר את האלפים שהגיעו למשחקים, זוכר את התענוג בלראות שחקנים שהיו גדולים מ"החיים" מבחינתי. וכן גבירותיי וגבירותיי…הכדורגל אז, פשוט ככל שיהיה, ללא כל הקידמה היום, המגרשים החדשניים, כדורי הרגל המיוחדים, הוויטמינים הנכונים, היה טוב יותר. הרבה יותר. לא ראינו מאמן שמנסה למנוע מהקבוצה שלו לספוג בכל מחיר, אלא מאמנים שמחפשים איך לכבוש כל הזמן עוד. ואנחנו עמדנו, כן עמדנו לא ישבנו, ביציע והבנו (בוודאי היום) שאנחנו רואים את דבר הנכון. מה שנקרא כדורגל שמח…בעוד היום שמחים שהמשחק נגמר…סורי.

יש כאלה שקראו את הטור ולא הבינו כלום עד עתה. זה כי הם לא היו שם לראות את זה. לא היה להם העונג…. יש כאלה צעירים שכל מה שהם מכירים זה עוד שיטת כדורגל שלקחה מהמשחק הזה את הכיף שלו. עוד שיטה של בואו לא נשחק כדורגל. "נחנה" במשך 90 דקות אוטובוס על ה-16 שלנו בכדי שאי אפשר יהיה להתקרב לשער…והעיקר שניקח נקודה ונישאר בתפקיד. את האוטובוס יעבירו לרחבת ה-16 הבאה במשחק הבא…. והקהל? התפקיד שלו, שלכם, שלנו זה לסבול בכדי שההוא לא יוחלף. אולי עכשיו, כשבני לם חזר, זה יחזיר עוד כמה בני דורו לקווים, זה יחזיר את החשק לכדורגל, כי זה מה שבני דורו של לם מכירים….ואולי לא נראה נתניה ועוד 15….אבל בהחלט נראה…כדורגל ועוד של 14 קבוצות….

 


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com




כתבות שאולי יעניינו אותך

עטאא ג'אבר: "לקח לנו זמן להתחבר"

משה סידי

בן שמעון: "היה חשוב מאוד לסיים את המשחק הזה בניצחון"

משה סידי

אשדוד כבר לא "אדומה". מ.ס אשדוד ניצחה בדקה ה-95 ועלתה מעל לקו האדום

משה סידי