כשאייזיק רוטנר מקבל קריאה, הוא לא פעם נמצא במסעדה שלו. אז לא פעם הוא קם, עוזב את המסעדה ומשאיר שם את אחד מעובדיו ורץ להציל חיים. האיש שהרגע האכיל אנשים שמחייכים והגיעו ליהנות מארוחה טובה, רץ להציל חיים של מישהו שזקוק לו בדחיפות. מישהו שנמצא לא פעם בין חיים למוות.
תגידו הרבה תודה, כי אין מילה אחרת, לאייזיק רוטנר בעלי מסעדת 'כתיתה' באשדוד, שנפתחה לפני כחצי שנה באזור הסיטי. רוטנר בן ה- 30, נשוי פלוס 4, גר באשדוד ברובע ג' והוא מתנדב כבר כ-5 שנים באיחוד הצלחה שם הוא חובש ומציל חיים, בנוסף הוא גם מתנדב כעשור בזק"א (זיהוי קורבנות אסון) שם הוא מתמודד עם דברים אחרים לגמרי, חלקם לצערו לאחר שאנשים איבדו את חייהם. רוטנר באותם רגעים לא חושב על העסק שלו ולו לרגע, אלא רק על אלה שהוא יודע שצריכים אותו שם. הכל למי שעוד לא הבין, בהתנדבות גמורה.
רוטנר מגיע לעבודה שלו במסעדת 'כתיתה' באחת עשרה בבוקר ונשאר בה עד חצות. בטווח הזמן הוא יוצא לקריאות שמגיעות מאיחוד הצלה וגם לצערו מזק"א. במהלך כל הריאיון רוטנר כמעט ולא מדבר על הזמן שיכול היה להשקיע בעסק הפרטי שלו על חשבון הזמן שהוא יוצא לקריאות. זה מלמד ממה הוא עשוי וממה עשויים המתנדבים בארגונים הללו. הוא הגיע להתנדב בשני הארגונים האלה בגלל רגעים שקרו לו בילדותו ולילדה שלו כשהייתה בת חצי שנה.
רוטנר מספר: "לאיחוד הצלה הגעתי בגלל שני מקרים. הראשון הוא הילדה שלי. היא הייתה בת חצי שנה ונחנקה. למקום הגיעו מיד מתנדבי איחוד הצלה. הבנתי שזה המקום שלי. זה התחבר לי לאירוע שהיית מעורב בו לפני כן. הייתה תאונה קשה בכביש 4 בו נסעתי. אז הייתי מתנדב בזק"א ויצאתי עם האפוד הצהוב. האנשים רצו אליי ואמרו לי "זק"א מה לעשות"? הבנתי שאני צריך לעבור הכשרה רפואית. עד אז הייתי בהכשרה של מגיש עזרה ראשונה. שני האירועים הובילו אותי לאיחוד הצלה". עכשיו יש לו גם אפוד כתום, זה של איחוד הצלה, שמצטרף לאפוד הצהוב, זה של זק"א.
רוטנר ממשיך ומספר איך הגיע לזק"א: "גרתי בירושלים, וכילד נחשפתי לפיגוע בשוק מחנה יהודה, זה היה בכניסה לשוק. הייתי ילד כבן 6-7, ראיתי את האנשים עם האפודים הצהובים שהגיעו לעזור לאחר הפיגוע ואמרתי שאני גם רוצה להיות כמותם".
תראה, אתה עובר מעולם אחד של אוכל ושמחת חיים לעולם אחר של הצלה ממוות ואולי אף חמור מכך. איך עושים את הסוויץ' הזה ברגע?
"זה נכון, המעבר הוא חד. אני לא יודע להגיד איך אני עושה את זה בדיוק. אני פועל נקודתית. כשאתה בא להציל אנשים אתה אפילו לא שם לב מה אתה עושה או עשית רגע לפני. זה נבלע ברעשי הרקע. אתה לא שם לב לדברים מסביב, פועל, ואח"כ חושב על מה שקרה".
הוא עבר אירועים רבים בשני הארגונים שילוו אותו זמן רב. לאחרונה היה הראשון שהגיע לתאונה שארעה בצומת הנמל בו היה מעורב רכב יוקרה פרטי בתאונה עם משאית. "הייתי בצומת הנמל כשהתקבלה הקריאה, והייתה תאונה קשה. הייתי באזור בענייני המסעדה ויצאתי לשם. היה מאוד מורכב. לקח שעה וחצי לחלץ את הנהג וטיפלנו בו תוך כדי החילוץ של לוחמי האש, כשהוא בתוך המכונית. בבית החולים בדקתי מה איתו ואמרו שזה נס רפואי, כי לא היו פגיעות פנימיות". מתאר רוטנר.
אז יש לך חלק בנס הזה?
לא אני. זה בורא עולם שעשה את הנס. אנחנו פה רק לעזור, אני סייעתי. בורא עולם הביא אותי לשם".
בעוד חייו של הנהג בתאונה בצומת הנמל ניצלו, יש מקרים שמסתיימים במוות כשהוא מגיע כמתנדב זק"א. אחד המקרים לא עוזב אותו: "הייתה אישה שקפצה מבניין והגעתי אליה ראשון, היא אמרה לי רגע לפני מותה "שמור לי על הילדים שלי". לא צריך להסביר מה זה עושה. זה משפט שאתה לוקח לכל החיים".
הפעילות המבורכת הזו שלך, לא באה על חשבון הפרנסה שלך? הרי אתה עוזב עסק שממנו אתה מרוויח בכדי להתנדב
"תראה, אני לא משאיר את העסק לבד. יש עוד עובד ואז אני יוצא. זה אומנם מעכב את הדברים בעסק, אבל אני לא מצטער על זה, כי זה סיפוק שנשאר לי. אלה דברים שבסופו של דבר הערך שלהן הוא בלתי ניתן למדידה".
