אחרי מספר מפגשים משותפים, השבוע הגיעו אליי אילן ואילנית (שמות בדויים) בנפרד. כל אחד ביום אחר ובשעה שונה, שנמצאה נוחה לכולנו. כן, כן, הם באימון זוגי. אנחנו עובדים יחד על שיפור היחסים ביניהם, על העצמת הזוגיות שלהם ועל מציאת הדרך הנכונה המתאימה לצרכים של שניהם.
אז למה אני פוגשת אותם בנפרד? הרשו לי לציין נקודה חשובה, שאולי לעתים זוגות שוכחים אותה, אבל בדיוק בשביל זה אני כאן להזכיר: העובדה שהתחתנתם לא עושה אתכם גוף אחד! אתם עדיין שתי יישויות נפרדות, עם צרכים אישיים, רצונות משלכם, אופי אחר ותחומי עניין שונים. אם בחרתם לחיות יחד, זה לא אומר שאתם אמורים להפסיק לחיות את עצמכם!
רבים מבני הזוג עסוקים בהשוואות אחד מול השני, בניסיון לשנות זה את זה, ובמחשבה שאם הם לא מסכימים על דברים מהותיים, אולי משהו בזוגיות שלהם לא בסדר. בשלב ההגעה לאימון, נוח יותר לכל אחד לברוח ל"בונקר" שלו ולהתבצר בעמדתו, ובמקום להתבונן על החלק האישי שכל אחד תרם למצב ולקחת אחריות על המעשים, עסוקים בהאשמות הדדיות וניסיון לכופף ולשנות את האחר. לכן, התהליך הוא מובנה ומותאם גם לצרכים האישיים, בתוך המערכת הזוגית, דרך מפגשים פרטניים.
"אני מאוד פגועה מבעלי, אבל אני לא מסוגלת לומר לו את הדברים היישר בפרצוף. זו תחושה של חוסר אונים", כך אמרה אילנה במפגש האישי שלנו. אילן ציין בפגישתנו "היא מוציאה אותי מדעתי, אני לא מצליח לשלוט בכעס שלי כלפיה". לדעת כיצד לומר את אשר מציק מבלי להישאר חסר אונים, או ללמוד כיצד לשלוט בכעסים ולהבין שיש עוד צד למטבע, אלה רק דוגמאות לנושאים שבהם אפשר לעסוק במפגשים האישיים, בתוך התהליך הזוגי. אין זה אומר שהעניין נשאר במישור האישי, שהרי לשפוך את הלב לבד, זו אינה התמודדות נכונה ורצויה. המטרה היא להתמודד במצבים של קונפליקט במישור הזוגי, ולדעת איך לתקשר באופן חיובי. בדיוק בשביל זה הם הגיעו לאימון.
אלא, יש כאן עבודה תהליכית שמתחילה מ"פריקה" של מועקות, שלעתים קשה לעשות במפגש המשותף. ממשיכה לרכישת כלים להתמודדות אישית, הכוללים: איך לפנות בצורה ראויה, מה לומר באופן שיקדם את השיח, ולא פחות חשוב גם מה לא לומר כי זה פשוט מיותר. אלה ועוד משמשים כבסיס להתנהלות אישית נכונה, שתתרום באופן מובהק לקשר הזוגי. לאחר שכל אחד עבר "מיני תהליך" אישי, עכשיו שניהם במצב אחר לחלוטין מאשר המצב בו הגיעו לאימון.
ההבנה כי "אני אחראי למעשיי, לתגובות שלי, למילים שיוצאות לי מהפה, להתנהלות שלי" ועוד, היא "כרטיס הכניסה" חזרה למפגשים המשותפים. ההבנה כי זוגיות נעימה תלויה במה שכל אחד מוכן לתת למערכת הזוגית ולא מה שהאחד מצפה לקבל מהשני, היא זו שעושה את ההבדל. היא זו שגורמת לזוג "להפיל אסימונים" ולקחת אחריות כל אחד על המעשים שלו.
בהצלחה!
שלכם, ריקי
לתגובות, שאלות, והתייעצות
riki.coach@gmail.com
054-5919824
