בקולומביה – מפיק מוזיקלי וחבר של שאקירה בארץ – עובד ניקיון בשכר מינימום

פעם הוא היה בעל אולפן הקלטות מוכר בקוומביה ואף הכיר את הזמרת שאקירה, היום יוסף עובד בניקיון בשכר מינימום
צילום: פבל

הרצון לעזור לזולת באמצעות הרשת החברתית "פייסבוק", חשף אותנו לסיפור חייו של יוסף אנג'ל (58) מאשדוד, שעלה לפני שמונה שנים מקולומביה. יוסף נשוי ואב לבן (25) ולבת חיילת (19), התגורר בבוגוטה והתפרנס מעולם המוזיקה. כאן בארץ הוא עובד בניקיון. לפני כשבועיים פרסם את סיפורו עידן לוי, שיוסף מגיע לנקות את סוכנות הרכב שאותה הוא מנהל. וכך כתב: "אני עובד אצל יבואן מוכר בארץ, והשבוע חברת הניקיון שלחה לנו עובד ניקיון חדש, שמו יוסף אנג'ל. יוסף הוא יהודי שנולד וחי כל חייו בבוגוטה שבקולומביה. מהרגע שנולד הייתה לו זיקה ואהבה למוזיקה, וכל חייו התעסק במוזיקה. יוסף היה בעליו של אולפן הקלטות מאוד מפורסם בקולומביה במשך 35 שנה. הוא מספר שבאחד הימים נכנסה אליו לאולפן בחורה צעירה, שביקשה להקליט מוזיקה לטינית שהיא כותבת. יוסף הציע לה לקחת את זה לכיוון קצת יותר רוקיסטי, והיא הקשיבה להצעה. לאחר חצי שנה הדיסק מכר מיליון וחצי עותקים, ואת הבחורה הצעירה אתם רואים היום ב-MTV. קוראים לה שאקירה. הקשבתי לחומרים של יוסף, והוא בנאדם מאוד מוכשר.

הוא הקליט מעל ל-80 דיסקים, ג'ינגלים לתחנות רדיו, לחברת קוקה קולה ועוד המון. כשהאינטרנט נכנס לחיינו וכל תעשיית המוזיקה צנחה, יוסף איבד את האולפן והחליט לעשות עלייה ולנסות להצליח פה בישראל. הוא עלה לארץ בשנת 2007, ומרגע שהגיע חרש וחיפש עבודה בכל אולפן בארץ. בכל מקום דחו אותו בטענות שיש לו בעיה עם השפה או שהוא לא יסתדר עם המוזיקה המזרחית פה. בלית ברירה יוסף מצא את עצמו עובד בחברת ניקיון. יוסף גר היום באשדוד, ומגיע אלי כל יום לסניף לשעתיים על מנת לנקות. כל מה שהוא רוצה זה לעשות את מה שהוא אוהב. ליוסף יש אולפן קטן בבית ואת כל הכלים הדרושים על מנת לעשות מוזיקה. יוסף כמו כל בנאדם רוצה להתפרנס, ולעסוק במה שהוא אוהב. הוא ישמח לבצע הקלטות למוזיקאים מתחילים או לתת שיעורי גיטרה למתחילים. אפילו אם יש אולפן שמחפש עובד מוכשר ומסור, הוא ישמח להיקלט אליו. הפייסבוק כבר הוכיח כמה פעמים שהוא מסוגל לחולל פלאים, אז שתפו כמה שיותר, ובואו נעזור ליוסף לקום עם חיוך כל בוקר".

ואכן, הגולשים שיתפו, וגם אנחנו קראנו את הפוסט, והחלטנו להביא את סיפורו של יוסף. "כילד למדתי בקונסרבטוריון", הוא מספר, "ואחר כך למדתי ביטוח ופתחתי סוכנות ביטוח, אבל לא אהבתי את העבודה, לא הייתי שמח. בבוגוטה לא הרבה לומדים מוזיקה, כי אין מזה כסף. כשבאתי לאבי ואמרתי שאני לא יכול להמשיך יותר לעבוד בביטוח, ואני רוצה ללמוד מוזיקה, וזה החיים שלי, אבא אמר לי 'אוקי, אם זה החיים שלך, אז אתה גם תשלם על הלימודים'. מכרתי את המשרד, העברתי את הלקוחות, קיבלתי כסף, והלכתי לאוניברסיטה ללמוד מוזיקה. אחרי חצי שנה הרגשתי שאני זקן ללימודים כולם היו שם בני 16-18. עזבתי והתחלתי לעבוד במוזיקה בלי ללמוד באופן רשמי ואקדמי. חיפשתי מורה שילמד אותי באופן פרטי, והתחלתי לעבוד. כתבתי ג'ינגלים, ערכתי מוזיקה לסרטים, לסרטוני וידיאו, עבדתי בסטודיו למוזיקה לצד טכנאי סאונד, מפיקים, עורכים, מהנדסים, ולקחתי מכל אחד. אמנם אין לי על הקיר תעודות, אבל יש לי הכול בראש".

כשיוסף פגש את שאקירה
הפוסט שכתב עידן הביא את האנשים לחשוב שיוסף הפיק לשאקירה דיסק. הוא ממהר לתקן את הטעות. "כשעבדתי באולפנים הכרתי את שאקירה עוד לפני שהיא התפרסמה. התקשר אלי מישהו מתל אביב שקרא את הפוסט, ואמר שהוא מפורסם בארץ, ושיש לו שני אולפנים, ואם עבדתי עם שאקירה הוא מעוניין לפגוש אותי. אבל אני לא עבדתי איתה. הייתי באולפן כשהיא התחילה את דרכה, שמעתי אותה, ראיתי, דיברתי אמרתי את דעתי, אבל לא היינו בקשרי עבודה, לא קיבלתי ממנה כסף. כשיצאתי לדרך עצמאית הייתה לי חברת מוזיקה, לייבל של מוזיקה, ובמשך 18 שנה עשינו הרבה מוזיקה לאנשים. כתבתי מוזיקה, הפקתי וגם שיווקתי. ללייבל שלי קראו 'מפעל החלומות', וגם אנשים פרטיים יכלו לבוא, להקליט דיסק, לחלק למשפחה ולחברים ולהגשים חלום.

הגשמנו חלומות גם למי שרצה להוציא לאור ספרים. היו לי גרפיקאים, מעצבים, כשהאינטרנט עלה, אנשים כבר לא רצו לקנות דיסקים. הייתה לי פחות ופחות עבודה עד שלא הייתה בכלל. עסק של 18 שנה מת בשישה חודשים, ושלחתי את העובדים הביתה. רציתי להחליף עבודה, ואז הגיע שליח סוכנות. הוא אמר לי: 'יוסף, בישראל אתה יכול לעבוד בעבודה שלך, היא טובה, משלמים הרבה כסף, אל תדאג'. גם ככה קשה ליהודי לחיות בקולומביה. אי אפשר לאכול כשר, יש חנות אחת בכל העיר שמוכרת כשר. אני לא דתי, אבל אני שומר שבת, מתפלל בבית כנסת בשבת, עושה חגים ואוכל כשר. אז אחרי שהשליח הרגיע אותנו, שבארץ אוכל להתפרנס, עלינו לארץ והתחלתי לחפש עבודה".

כשפנה לקונסרבטוריון אמרו לו שאין צורך במה שהוא עושה. אין צורך בהפקה, כי רק מלמדים נגינה. "הגעתי לתזמורת, ושאלו אם אני דובר רוסית, כי חצי מהאנשים שם מדברים רוסית", הוא מספר, "אבל אני מדבר שפה של מוזיקה וזה לא מספיק. מצאתי עבודה בניקיון".

מטאטא ובוכה
"היום אני אומר לקב"ה תודה. כל החיים הייתי מנהל, מנכ"ל, לא היה מישהו מעליי, עשיתי מה שאני רוצה ומה שאני חושב. עכשיו אני יודע שצריך מנהל לחיים", אומר יוסף. "בכיתי הרבה זמן, למה אלוהים, הייתי הולך ברחוב עם המטאטא, הפח והכף ובוכה".

מה קרה שהפסקת לבכות?
"קרה לי נס. ברחוב מול מרכז ט' יש עץ גדול ולידו כיסא. יום אחד בזמן שאני מנקה, בוכה ומתפלל, נשענתי על העץ, ופתאום הגיע אדם בלי ידיים. הוא שאל אם אני יכול להוציא סיגריה מהכיס שלו, ולשים לו בפה. שמתי לו סיגריה בפה. ואז הוא ביקש שאדליק לו את הסיגריה, והוא אומר לי: 'אני יודע שאתה בוכה בגלל העבודה, אבל העבודה שלך יותר גבוהה וחשובה מראש הממשלה. ישראל היא ארץ קדושה, ואתה מנגב רצפה של ארץ שבחר הקב"ה. כשראש הממשלה עובד, המלאכים לא אומרים כלום, אבל כשאתה מנקה המלאכים עושים ישיבה'. ירדו לי דמעות מהעיניים, ניגבתי אותן, והאיש נעלם. הסתכלתי שמאלה, ימינה, לא היה אף אחד. אולי זה היה אליהו הנביא אולי מלאך, אבל הבנתי שזו עבודה גבוהה. אחרי חצי שנה עברתי לעבוד בניקיון ב'טרה'.

שנתיים עבדתי שם, ועכשיו אני מנקה בסוכנות 'רנו ניסן'. במקביל בניתי אולפן קטן. הייתי רוצה לעבוד רק במוזיקה ולא בניקיון, אבל צריך לקנות עוד כמה כלים שאין לי. אני יוצא לעבוד בשמונה וחוזר בחמש וחצי, עובד קצת על מוזיקה, ואחר כך מנקה בקופת חולים מכבי עוד כמה שעות, ושוב חוזר הביתה ונכנס לאולפן עד אחת בלילה. אם היו לי לקוחות כל השבוע, זו פרנסה טובה, ואני יכול לעבוד רק עם מוזיקה, ולהגיד שלום לניקיון. מצד שני, ניקיון זו עבודה קבועה ועם המוזיקה זה עדיין לא ודאי. יש לי עכשיו כמה תלמידים, ואני גם עושה קצת הקלטות. אני עובד עם מוזיקאי ארגנטינאי דניאל קניינסקי, שהיום גר בירושלים".

מה גרמה לך החשיפה בפייסבוק?
"הרבה טלפנו. עידן, מנהל הסניף של רנו קרסו באשדוד רצה לעזור, ועשה טוב. התקשרו אנשים שרוצים ללמוד גיטרה, יש אדם שרוצה להקליט משהו בסגנון B&R, ועוד בחורה שהיא זמרת מתחילה. הפרסום בפייסבוק הביא פניות, אבל הבעיה שאני לא יודע כמה לבקש. הייתי באולפן, ואמרו לי שהם לוקחים עשרת אלפים שקל, אבל זה אולפן מקצועי, ולי יש סטודיו". יוסף מסביר שלהיות עורך מוזיקלי זה לא דבר פשוט. "לא צריך רק לדעת מוזיקה, צריך לסדר את האולפן, מה עושה כל אחד, צריך להרגיש את המוזיקה ואת זה אף אוניברסיטה לא מלמדת", הוא אומר. "למשל, הייתי פה בישראל באולפן, והיה בחור בן 25 שהסביר לי שמוזיקת הפופ שעשיתי, היא כבר ישנה. תוך רבע שעה כבר למדתי למה הוא מתכוון כשהוא אומר 'מוזיקת פופ חדשה'. אני אולי לא למדתי לקרוא תווים, אבל אני יודע לקרוא את האנשים, לעשות מה שהם רוצים, ולא מה שהמורה רוצה. הבעיה שרוב המוזיקה פה היא מזרחית, ואני אוהב לעשות הכול, אבל אני לא מכיר טוב את המוזיקה המזרחית".

החלום של יוסף הוא להקים אולפן טוב, ולעשות מוזיקה לילדים. "אשתי למדה חינוך ותנועה, ובקולומביה עבדנו יחד", הוא מספר, "הייתי רוצה לשמח ילדים חולים שמאושפזים בעזרת המוזיקה והתנועה, ואפילו להקים פה בארץ מעין תיאטרון כזה". ומי יודע, אנחנו כבר מכירים יוסף אחד בעל החלומות מסיפורי המקרא. אולי גם יוסף אנג'ל, שהגשים חלומות לאנשים בקולומביה, יצליח לממש את שלו.

יוסף אנג'ל 054-6711480.

באנרים 140-672

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

blank

אולי יעניין אותך