נובמבר 29, 2020
המגזין אשדוד

אני עושה את זה בשביל הנפש שלי, זה עושה לי טוב"

מישל ביטון, 48, עובד נמל זה כבר 26 שנים, שבדרך כלל פעיל פוליטית ואף היה ברשימה של סניה כצנלסון למועצת העיר, החליט שהוא לא יכול לשבת בחיבוק ידיים בתקופה הזו והחל מיזם של אדם אחד שתופס תאוצה – איסוף תרומות של חלקי מחשב, תיקונם והעברתם למשפחות וילדים שאין להם אחד כזה וזקוקים לו. בדרך הצטרפו אליו עוד אנשים טובים ועד כה חולקו בשבעת החודשים שהמיזם פועל- 250 מחשבים, וזה רק מספר זמני. מישל: "ילדים מבקשים מההורים שלהם מחשב כי הם בבית כל הזמן ואין להם לתת להם. אני מחלק מחשבים בכל אשדוד ואפילו מחדרה קיבלתי בקשה. אתה לא מבין כמה אנשים שמחים לתרום". במקביל הוא מתחיל פרויקט חדש בעיר , "כריך לכל תלמיד".

מישל ביטון.

מישל ביטון קיבל בשבוע שעבר שיחת טלפון. על הקו השני הייתה קשישה מאשדוד שהציגה את עצמה וסיפרה בהתרגשות כי היא רוצה לתרום את המקלדת שלהם.  מבחינתה היה מדובר במשהו מיוחד, "אוצר", והיא הוסיפה בשיחה : "סוף סוף יש לי למי לתרום את זה". מישל התרגש לא פחות ונסע בעצמו לביתה. כשהגיע ירד בעלה גם הוא בשנת השמונים לחייו וביראת כבוד המשלבת התרגשות מסר את המקלדת. הדמעות של מישל כבר חנקו את גרונו, באותו הרגע הוא הבין מה עושה הפרויקט שלו, לא רק לאלה שמקבלים, אלא גם לאלה שנותנים.

מישל ביטון, 48, נשוי פלוס 3. גר באשדוד ברובע י"ז. הוא עובד נמל כבר 26 שנים, אתם מכירים אותו כשהיה מספר 8 במפלגה של סניה כצנלסון לראשות העיר וכשתפקד בעבר כחבר ועד במחלקת תפעול בנמל, ממנה התפטר לא מזמן בכדי להוביל מה שהוא מכנה "מהפך בנמל.  העברת העובדים מההסתדרות הכללית ללאומית. אבל לא לשם כך התכנסנו. הפעם לא מדובר בעוד אירוע פוליטי של מישל, אלא במיזם חברתי מהמעלה הראשונה שהוא עושה, מיזם שהביא כבר 250 מחשבים למשפחות וילדים שאין להם אחד כזה, ובימים אלה של קורונה ברור עד כמה זה חשוב, גם ללימודים מרחוק וגם לזמן הפנוי מאוד שיש להם. הפרויקט של מישל שהחל כמיזם של איש אחד, כבר הפך לקבוצה של כמה פעילים ועושה רושם שזה שרק הולך וגדל. הבקשות למחשבים לא מפסיקות להגיע.

כל אחד תורם. מישל עם הקשיש שתרם את המקלדת שלו.

הפרויקט הזה של חלוקת המחשבים של מישל וחבריו, הוא שונה וייחודי. מישל מספר במה: "זה התחיל לפני 7 חודשים. החלטתי שלא יכול להיות שיהיו ילדים שאין להם מחשב בבית, במיוחד בימי קורונה אלה, ולא רק. בפרויקט אני לוקח מחשבים מקולקלים וחלקי מחשב, מביא לטכנאי שמתקן ומסדר אותם ללא עלות ומעבירים את זה למי שזקוק.  אחד אומר לי "יש לי מחשב, אחד יש לי מקלדת, אחד עכבר". יש גם מי שמביאים חדש, אבל 80 אחוזים מהמחשבים זה חלקי מחשבים שאנחנו מלקטים. פונים אליי המון אנשים שצריכים. אם אגיד שחלקתי גם בחדרה".

הוא התחיל בפרויקט לבד. בנמל יש קבוצת וואטצאפ שהוקמה ונקראת "הטבות עובדי נמל" שמישל פתח, ושם מרכזים את כל הפעילות למען הנזקקים בעיר. כשהעלה לפני 7 חודשים את הפוסט שלו על העזרה למי שאין מחשב, פנה אליו אחד מהעובדים בנמל, חבר, שאמר שיש לו טכנאי שמוכן לתקן ללא עלות. מישל: " פניתי לבחור בשם יעקב מלול, שהצטרף ראשון למיזם והתחלנו ככה להתפתח. כשראיתי שיש המון בקשות והבנתי שאני רוצה לטפל בכל בקשה ובקשה, הבנתי שצריך עוד עזרה. אז פנה אליי עוד בחור בשם שי אלקיים שעובד כטכנאי גם הוא, וביקש לעזור למיזם ולהצטרף אליו. אח"כ הצטרף פעיל נוסף בשם מרלן וויסבלום שהוא גם אמר שמוכן לעזור, וככה גדלנו"

מישל והפעילים אוספים עוד חלקי מחשב השבוע.

עומדים בדרישות?

"חילקנו מעל 250 מחשבים. יש עוד רשימה כרגע של 15 איש, בתוכם נציגים של בתי ספר באשדוד שפנו בבקשת עזרה לילדים שלומדים אצלם. אפילו באחד מהם אחרי שפנתה אליי מנהלת השכבה שאמרה כי שמעה על המיזם, וכל כך התלהבה מהרעיון, נפגשתי עם המנהלת וביקשתי שתשלח לכל ההורים הודעה מי מוכן לתרום חלקי מחשב והם והילדים אספו. לקחנו את החלקים ואחרי התיקון החזרנו לאותו בית ספר שיחלק למי שצריך. כך יצא שהתלמידים היו שותפים מלאים. זה עובד עד עכשיו. הערך הוא כפול, במיוחד לתלמידים שעוזרים".

איזו תובנה למדת מהמיזם הזה, בתקופה הזו?

"במיוחד בתקופה הזו של קורונה, הרבה הורים רוצים וצריכים מחשב לילד, כי  זה שקט. ילד היה אומר פעם לאמא "אני רעב", היום הוא אומר "אני רוצה מחשב". יש רבים שאומרים לי אין לי לתת. כאן אנחנו נכנסים לתמונה, אנחנו לא לוקחים שקל. נותנים בחינם ובאהבה. אפילו אינטרנט אנחנו מנסים לעזור דרך בזק. למדתי גם שאנשים אוהבים לתרום. אתה לא מבין כמה אנשים אוהבים לעזור".

יעקב מלול שהצטרף למיזם מקבל תעודת הוקרה מנציג הסטודנטים באשדוד.

בימים האלה במקביל הוא כבר פועל על פרויקט חברתי נוסף – "כריך לכל ילד", שלא יהיה מצב שילד מגיע לבית הספר בלי אוכל. מישל: "אני כילד שהיינו מגיעים לבית הספר, לא משנה אם היית עשיר או לא, היית מקבל כריך. הילד שלידי לא היה יודע מה מצבי הכלכלי. כולם אכלו ביחד, לא כמו כל הפוזות שיש היום. יש לזה ערך חברתי מוסף. פניתי לעמותה שמטפלת בעניים הכריכים בארץ – 'נבט'. שוחחתי עם המנכ"לית שלהם והיא אמרה לי שאנשים פשוט מאוד מתעלמים מכך שיש יש ילדים רעבים בביתי הספר בארץ. עירבתי חלק מחברי המועצה, מהמפלגה של סניה כצנלסון שבתוכה רצתי למועצה והפגשתי אותם עם מנכ"לית "נבט". לשמחתי הבנתי שזה יעלה לסדר היום במועצה בתקופה הקרובה, ואני מקווה שזה יצליח".

מאיפה יש לך זמן?

"שאתה רוצה לעשות משהו אותה יודע לעשות את החיבורים עם האנשים הנכונים. אתה לא מבין כמה אתה יכול לעזור לאנשים. כמו שאמרתי, התמודדתי למועצת העיר ברשימה של כצנלסון, הייתי מספר 8 ונכנסו 6 מנדטים, אבל אני עדיין פעיל ועוזר של שמעון בנושא התפעול בחינם ובאהבה. גם עתה מתוקף זה פונים אליי גם מנהלים של רובעים וגם תושבים, דרך הפייסבוק. אני מנסה לתת מענה כמה שיכול לכמה שיותר".

למה אתה עושה את זה?

בשביל הנפש שלי. זה עושה לי טוב.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל: ashdodonline1@gmail.com

כתבות שאולי יעניינו אותך

צעיר נעדר מביתו – ואותר בריא ושלם רק לאחר שהרב תומר בן שטרית הורה לחפשו על סלע בים

צוות האתר

בכיתה י"א התחילה תואר ראשון, בצבא קיבלה הצטיינות

משה סידי

עולמם של אלין ואליה – המשפחה האשדודית שכבשה את יוטיוב

צוות האתר