פעם שהייתי עוד בשכונה ביפו, היה לנו תמיד ילד אחד שקראנו לו "המתחזה". למה? כי הוא היה מגיע כולו נפוח עושה רעש, רב עם כולם ותמיד מבקש מאתנו – "תחזיקו אותי שאני לא אפרק את אלף, בית גימל" וכך הלאה. כל פעם היינו מחזיקים אותו ואומרים לו שיירגע, והוא היה מסיים תמיד במשפט – "יש לך מזל שהחזיקו אותי".
יום אחד נמאס לנו. נמאס לנו "להחזיר אותו". הוא הגיע שוב פעם, "המתחזה" ורב עם הילד "התורן" בלי הרבה סיבה. שוב אותה ההצגה, "תחזיקו אותי", רק שהפעם אף אחד לא החזיק אותו. "תחזיקו אותי, אני אומר לכם. אני אגמור אותו", הוא הוסיף. אף אחד לא קם מהמקלט השכונתי (לכל שכונה היה אחד כזהה אהה?) שעליו היינו יושבים. בפעם השלישית כשהבין שאף אחד לא יזיז את המקום עליו הוא יושב ו"יחזיק אותו" הוא פשוט קם והלך. בשקט בשקט. מאז המתחזה הפסיק להתחזות…
ולמה אני מספר לכם את זה? כי אותו הדבר מסי. "אני יעזוב למנצ'סטר סיטי", "אני רוצה ללכת", "אני, אני אני". יאללה לך כבר. כמה רעש צלצולים ובסוף מה? – הוא נשאר בברצלונה. אז בשביל מה הייתה כל ההתחזות הזו? מה רצית להשיג? אני מניח שגם ראשי ברצלונה מבינים את זה. אני מניח שגם הם קלטו שמישהו עושה עליהם סיבוב, גם אם מדובר באיש הכי קרוב להגדרה של "אלוהי הכדורגל". אבל , ויש אבל, מסי שווה הרבה כסף, אז הם "בלעו" את כל הלקרדה ונתנו לו לעשות את ההצגה שלו ולעשות את "הרעש" שלו, גם אם זה על חשבונם. הכל כי הוא "משלם את החשבון" של הקבוצה הזו. כי מסי זה לא רק כדורגל, זה חולצות, זה פוסטרים, זה אירועים, זה שידורים בכל העולם, זה הרבה כסף. הרבה מאוד.
אבל וואלה יש לי הרגשה שברגע שהם ירגישו שהוא כבר לא מספק את הסחורה כלכלית, הם כבר לא "יחזיקו" אותו, הם יבעטו בו את בעיטת הדרך וישלחו אותו למקום הזה שממנו קשה לחזור – קיבינימט. לא ישכחו את ה"זובור" שעשה להם בפני כל העולם ואשתו…האמת צודקים נמאסת מסי. די כבר לך. יש לי הרגשה שהם ינהגו בדיוק כמו אז שהייתי ילד קטן ויפה (היום אני רק יפה) בשכונה ביפו, ולא יזיזו את המקום עליו הם יושבים מהכיסאות שלהם…מקלט שכונתי או כיסאות מפוארים במשרדי ברצלונה, זה כבר לא משנה.. העיקר להתפטר מ"המתחזה".
והמספר הנוסף -8.10
האמת מחכה בקוצר רוח. אחרי שראיתי את המשחק הטוב, כן הטוב, של הנבחרת בסקוטלנד, שהסתיים בתיקו 1:1, אני כבר מחכה ל-8.10 למשחק חצי גמר הפלייאוף בגביע האומות מול סקוטלנד, שהמנצחת בו תהיה רחוקה משחק אחד מעלייה ליורו!! אירוע שלא היינו בו מעולם. נכון, זה עוד מקודם להגיד אל אל ישראל, אבל מה אכפת לכם לרשום את התאריך ביומן… ההרגשה שלנו שתהיה לנו סיבה בסיום לקרוא…"אל אלא ישראל". יאללה לרשום לרשום.
וחכם סידי אומר: "אם עשיתם הרבה טעויות….סימן שחייתם"….
