לפני כשבוע העליתי תמונה של חוף ים בחו"ל, לא מעט איחלו לי שאהנה. הם לא אשמים. זה העולם בו אנו חיים, עולם וירטואלי, שבו אין דבר אחד אמיתי. הכל תמונות, הכל בכאילו. מתי מישהו יתחיל לדבר כבר, ככה סתם כמו פעם. מתי נחזור לשפיות? לאנושיות? לאסוף זיכרונות שחווינו ולא תמונות של רגע אחד
מה קורה כאשר עוברים פשיטת רגל, מקבלים הפטר אבל הבנקים לא מוחקים את החובות שלכם מהספרים שלהם? מה שקורה זה שהדו"ח שלכם ממשיך להגיד שאתם עדיין בעלי חובות לבנקים. מה שזה אומר, שאתם לעולם לא תקבלו משכנתא.
אני כבר לא חוגג את ראש השנה. עבורי זה עוד ערב אחד. אבל כשהערב האחד הזה יורד, אני מיד הופך להיות אותו ילד קטן שמחזיק ביד של אביו, מסתכל על אמו היפה, ונפעם מהנעליים הלבנות והבגדים הלבנים החדשים שקנו לו פעם מזמן, שהיה ילד, לכבוד החג ורק פעם בשנה. אני מתגעגע לרגעים האלה. להורים שלי ובעיקר לילד שהייתי.
בחירות מועד ב' 2019 הסתיימו בדיוק כמו בחירות מועד א', ומחזירות אותנו לנקודת מוצא בעייתית מאוד
הרבה אנשים רוצים לא להישאר לבד. חוששים. גם עבדכם הנאמן מידי פעם. אבל אם כבר אנחנו לבד, אז לפחות נהנה מזה. יש חצי מיטה מלאה ואפשר בחצי השני לישון באלכסון ולא רק.
מנהלת חשבונות בת 55 ששברה הקרסול תוך כדי ירידה לחוף דלילה באשקלון, תובעת מאות אלפי שקלים מהעירייה ומחברת ביטוח הפניקס המבטחת את עיריית אשקלון. כך עולה מתביעה שהגישה לבית משפט השלום באשדוד באמצעות עו"ד דותן לינדנברג, העוסק בתביעות בגין נזקי גוף
שנת הלימודים תש"פ יצאה לדרך. גם בעיר אשדוד. ראש העיר ד"ר יחיאל לסרי: "אנחנו צריכים להכין את הילדים שלנו לעולם העתיד".
הפעם הטור הזה עוסק במשהו טוב, משהו טוב שנגמר, כשמשהו טוב נגמר, זה עצוב. אבל איך אפשרו שזה יקרה? תקראו, אולי מישהו עוד ישנה את סוף הסיפור…
מייזי שב-4 שנים האחרונות עומדת בראש חברת פרח א.ב מחזור והובלה ואחת הנשים היחידות בתחום המחזור, פרסמה פוסט חריג בפייסבוק, נוקב, מרגש וכתוב היטב שמתאר את עולמה כאישה בעולם של גברים, על הצינויות, הרומנטיקה ועל נשיות
12 החשודים באונס התיירת הבריטית באיה נפה, מסמלים בעיניי מעבר להשתוללות חסרת רסן, את החבר'ה הצעירים שיוצאים לחו"ל ומתנהגים כמו חיות. ואין לי גם כח לשמוע את ההורים שבוכים אחרי מעשה – מעץ תפוחים לא נופלים אגסים
שוב אנחנו חוזרים לימים מרתקים ומעניינים של בחירות ופוליטיקה, שמספקים כמות נדיבה של תככים, קורטוב של הברקות, ובעיקר כמות מסחרית של שנאה והפחדה. עוד לא נרגענו מכל ההכפשות, ההמצאות והרוע שהיו כאן ממש לפני חודשים ספורים, במערכת הבחירות לכנסת ה-21, וכבר אנחנו נכנסים לישורת האחרונה לפני הבחירות לכנסת ה-22 שיתקיימו ב-17 לספטמבר.
זה טור לא תיאורטי של עצות לחיים, אלא טור מעשי מהתור להישפט בבית המשפט לתעבורה. השורה התחתונה, גלגלי הצדק נעים מהר תרתי משמע בבית הדין לתעבורה. אצלי זה נגמר בארוחה.
אני חש בושה וכלימה מול ההתנהלות של פוליטיקאים ואנשי ציבור ברמה הארצית והמקומית, שבדרך קבע מחליטים להציב את הציבור החרדי בכיכר העיר, לסקול אותו באבנים, להעליב אותו ולגרום לשנאת אחים כאן בעיר הנמל
עובדת שיצאה בבוקר מביתה למקום עבודתה נפגעה בתאונת דרכים, במסגרת תביעה שהוגשה למוסד לביטוח לאומי, היא הוכרה כנפגעת עבודה וזכתה לקצבה חודשית עד גיל פרישה. זאת בנוסף לפיצוי שתקבל מחברת הביטוח שביטחה את רכבה בביטוח חובה, מה שיזכה אותה לפיצוי כולל של כ-1,100,000 שקל
עוד טרם סיימתי לכתוב את הכתבה על פרויקט 'שבוס', קיבלתי דרישת שלום ממספר אנשים במגזר החרדי, שנודע להם שאני בדרכי לראיין את המנכ"ל החדש של האגודה השיתופית 'שבוס'
אני לא מתכוון ללמד אנשים אם צריך לצעוד או לא, כל אחד שיחליט אם מצעד הגאווה הוא מלא בגאווה או לא. אבל בתל אביב תופעות הלוואי שהיו במצעד, בעיקר ההתערטלות של חלק מהצועדים, לא קירב את הציבור אל הגאווה, אלא דווקא הרחיק… וחבל
את שרה כלפון הכרתי לפני שבע שנים לערך, כשהגעתי לעבוד בעיתון שאתם מחזיקים ביד. שמעתי על העשייה המקצועית שלה מרחוק
השבוע עשיתי ניסוי חברתי – ביקשתי שאנשים יעלו תמונות בפייסבוק שלהם לא רק של רגעי האושר, שרובם באמת לרגע אחד בלבד, וקיימים עד הקליק של המצלמה. ניסיתי לאמת את השקר. הצליח? תקראו, אל תצלמו…
הכותבת חיה מלוקה M.A. יועצת טיפולית לזוגיות הורות ומשפחה. מומחית בהתערבות טיפולית במערכות יחסים. משדרת "מדברים אהבה בסופ"ש" ברדיו אשדוד אונליין ביום חמישי בשעה 14:00
בחודשים האחרונים אני עובד על תחקיר עיתונאי סביב ענייני תמ"א 38 באשדוד, ובעיקר סביב הפעילות של אשת נדל"ן מקומית שהייתה החלוצה בתחום בעיר
נהייתה אופנה פה לבוא בטענות על ישראל. נכון יש על מה. אבל סיבוב קטן בעולם מגלה, שלא רק שלא חסר כאן כלום, העם היושב בציון עולה בכמה וכמה דברים על מדינות העולם. מה אתם חשובים סתם ב-71 שנות קיום הצלחנו מה שאומות הגיעו בקושי או לא הגיעו כלל במאות שנים? תובנות של חוצן בארה"ב.
למען האמת, אני מתבייש וכמוני רוב רובו של העם היושב בציון צריך להיות בוש ונכלם על כך שאנחנו לא עושים מספיק למען ניצולי השואה. בואו נודה על האמת – אנו נזכרים בהם יום בשנה, בשאר 364 הימים הם שקופים, מיותרים, עלים נידפים ברוח
מחשבות על זהותו של אלוהים ומהותה של האישה, ואיך כל זה קשור לבחירות?
תגידו, מישהו מכם מופתע ששוב יורים עלינו מעזה? מה, אנחנו צריכים טיל בעזריאלי בכדי להבין שאין עם מי לדבר וגרוע מזה, אין עם מי לדבר על שלום? על הפסקת לחימה?. היה ברור שאחרי הטיל שנורה על תל אביב ונשאר ללא תגובה, יבוא טיל נוסף… ולמה אין דין עוטף עזה כדין רחוב אלנבי בתל אביב. הטור הזה יחזור על עצמו בעוד… כשהטיל הבא יפגע פה שוב
טור אישי / עו"ד חני בן שמחון ממשרד עו"ד בלטר-בן שמחון | טלפון: 077-2344824
יום השבת הוא הזמן המדויק לדעת איפה אתה נמצא כרגע בחיים שלך. אזהרה, טור לא פשוט, בוודאי למי שמוצא עצמו בשבת לבד
תושב אשדוד ירד לאילת עם משפחתו והיה בטוח שהוא הולך להעביר סופ"ש בלתי נשכח. הוא באמת לא שכח את החופשה הזו לאחר שהחליק בחדר באוכל של המלון ומעבר למכות הכואבות בגופו, נשאר עם צלקות נפשיות. בית המלון הציע פיצוי של סופ"ש במתנה על הנפילה הכואבת, אך האורח החליט לגשת לבית משפט, בעצת עו"ד מאיר הילל-טבול ממשרד עורכי הדין גונטמכר-הילל טבול, וזכה לקבל פיצוי של 360 אלף שקל
אומרים עלינו, העם היהודי, שאנחנו ברוב המקרים מקבלים החלטה ברגע האחרון. ככה יוצא לנו שאנחנו קונים מטריה רק אחרי שאנחנו נרטבים מהגשם, ממהרים לקנות חלב רק אחרי שגילינו שאריזת הקרטון במקרר ריקה,
משרדנו ייצג לקוח אשר נפגע בנפילה מסולם במהלך עבודתו באשדוד. הנפגע קיבל פיצוי בסך 127,000 שקל מהמוסד לביטוח לאומי ומחברת הביטוח של המעביד, וזאת בהתאם להסכם פשרה שנחתם עם חברת הביטוח בעקבות תביעה שהוגשה ע"י משרדנו.
לדבר זה בכלל לא פשוט, לדבר רגשות זה אימון. אנחנו כבר יודעים שלא לכולם קל וזורם לדבר רגשות, להמליל תחושות, או לשתף ברגש, כאב או תסכול. לסביבה שבה אנו גדלים, ובה אנו מגדלים ילדים, יש השפעה גדולה על ההתפתחות שלנו ושלהם. זה לא קורה מעצמו, זה דורש מאתנו להפוך את השיתוף לחלק משגרת הבית שלנו, לשתף במה שמתרחש בחיים שלנו, ולהתעניין ולהקשיב למה שמתרחש בחיים שלהם. עבור חלק מאיתנו זו משימה די פשוטה, ועבור אחרים קצת פחות. פעמים רבות, בית המעודד דיבור ושיתוף מסייע לכך, טיפול עוזר, ויש תיווך, המקל על התהליך.
בג"צ ממשיך להתבלבל – אם הוא פסל את מועמדותו של ד"ר מיכאל בן-ארי לכנסת, אבל מנגד אפשר לרשימות בל"ד-רע"ם וחד"ש-תע"ל, וכן מועמד חד"ש עופר כסיף להתמודד, אז כנראה לא יודעים מי האויב . מנותקים
הכותבת חיה מלוקה M.A. יועצת טיפולית לזוגיות הורות ומשפחה. מומחית בהתערבות טיפולית במערכות יחסים. משדרת "מדברים אהבה בסופ"ש" ברדיו אשדוד אונליין ביום חמישי בשעה 14:00
מי שמכיר אותי יודע שאני רחוק מלהיות שמרן, ממש להיפך. אני בעד ליברליות כמעט בכל תחום, לאפשר לכל אדם לחיות על פי אמונתו ועל פי צו מצפונו.
שמי מרטין בוקסדורף ואני משיג משכנתאות עבור אנשים שהבנקים לא רוצים לתת להם משכנתא, הכוונה שלי היא לאנשים שרוצים לקחת משכנתא בבנק ולא משהו חוץ בנקאי. אני רוצה קצת להסביר איך הדברים האלו עובדים ואת הדברים שאני מאמין בהם.
בשבוע שעבר כתבתי כאן טור על מה שעוברים גברים גרושים, קראתי לזה "ארץ אוכלת גבריה". הטור עורר הדים רבים בקרב גברים ונשים. אחת הקוראות, נקרא לה על פי בקשתה נ.א מהמרכז, החליטה שהיא רוצה לתת את הצד השני * אז קבלו תגובה אותנטית ומעניינת מאוד של הצד שלהן סביב כל עניין הגירושין
את יום האישה הבינלאומי בחרתי לציין בשיח מצמיח, המלווה שינויים בתפיסה. באולפן אשדוד אונליין, התארחו שתי נשים, שני עולמות שונים.
בכל מערכת בחירות נולד לו גזען חדש, חשוך ומכוער, שמנסה (ואף מצליח) לעלות לכותרות על חשבון יהדות ספרד. פעם זה היה דודו טופז ז"ל, פעם זה היה יאיר גרבוז, פעם זה היה מבקר הקולנוע גידי אורשר, איש קטן וחסר חשיבות שזכה לדקות התהילה שלו על חשבון אוכלוסיה שלמה וחשובה מאוד במדינה שלנו
בהלת הקניות לקראת חג הפסח מתקרבת בצעדי ענק, וכל משפחה ממוצעת מתכננת להוציא אלפי שקלים על הקניות לחג. ככל שנתקרב לערב ליל הסדר (ב-19 באפריל), קצב הקניות לא ילך ויגבר כי תמיד חסר לנו בקבוק יין נוסף, שישיית קוקה-קולה, סוג נוסף של בשר שעוד לא קנינו, פירות בשלל צבעים וטעמים ופיצוחים טריים…
אתם יכולים לבלבל לי כמה שאתן רוצות על קמפיין ME TOO, כשזה מגיע לרשויות המדינה לגברים גרושים, הכל, אבל הכל לטובת האישה * החל מהילדים, עבור דרך המזונות, המשך דרך עיקולים וכל מה שתרצו * הגיע הזמן שהמדינה הזו באמת תתנהג בצורה שווה… לגברים