אני לא נופל מהרגליים (במקרה הזה מכסא הנהג…), כשאני סופר את מספר העובדים המבצעים את העבודות, ותמיד חוזר הביתה בתחושה שהיה ניתן לעשות יותר בפרויקט הזה, כדי שנוכל לחזור ל"מסלול תקין" (תרתי משמע), אפילו יותר מהר ממה שהיה מתוכנן מלכתחילה.
יש אנשים שאני נהנה מאוד לפרגן להם, בעיקר מהסיבה הפשוטה שהם כאלה שאינם "דוחפים" את עצמם בכח, כאלה שאינם "מכורים" לפרסום ולהאדרה עצמית. יש כמה וכמה דמויות כאלה באשדוד שרחוקים מאור הזרקורים, למרות שהם תורמים תרומה מכרעת לעיר, כל אחד בתחומו. אחד מהם הוא אבי לוי, איש צנוע מאוד, שמעולם לא ביקש ממני דבר וחצי דבר. להיפך, בכל פעם שפניתי אליו, הוא ביקש לפרגן לאחרים. "תעזוב אותי, אני לא הסיפור", אמר לי לא פעם.
התחושה האולטימטיבית אצל כל הורה ממוצע עם תחילת החופש הגדול היא לחץ, לחץ ועוד פעם לחץ. גם אם יבטיחו לנו אופר צמוד לילדים 24 שעות
אני לא נמנה בין חוג מעריציו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט, ויש לי הרבה השגות על התנהלותו הפוליטית והאישית, שבסופו של יום הובילו אותו לישיבה במאסר בכלא מעשיהו. מי שהתנהל בצורה לא ראויה ולא ישרה צריך לשלם את המחיר, וגם ראש ממשלה בישראל אינו חסין ואינו שונה מהאזרח בוזגלו המתגורר בירוחם.
עיתון "המגזין אשדוד" הוא המקומון הטוב במדינה בזכות הרבה סיבות. זה מתחיל בפורמט העשיר שלא קיים באף עיר אחרת בארץ. הבעלים של העיתון ג'קי בן זקן, הוא זה שקיבל בשעתו את ההחלטה להגיש לתושבי אשדוד עיתון בסגנון עיצובי של "לאישה", המודפס על נייר כרומו מהודר, עם כריכה חמה (ולא סיכות). בסך הכל מדובר כמעט בכל שבוע במהדורה של 140 עמודים בממוצע, שיוצאת בכמות של עשרות אלפי עותקים ומגיעה בסופו של יום כמעט לכל בית באשדוד.
גדלתי בעיר (דימונה) בה המועצה הדתית התנהלה בצורה שכונתית, חובבנית לגמרי. משכורת בעשירי לחודש זו הייתה פנטזיה בלתי ניתנת למימוש… העובדים נאלצו לחיות מהלוואות של בני משפחה וחברים, ורק לאחר שלושה-ארבעה חודשים, ראש עיריית דימונה באותם ימים גבי ללוש ז"ל, היה נכנס לעובי הקורה, לוחץ על יו"ר המועצה ועל משרד הדתות, והעובדים היו מקבלים את שכרם בשיטת הטלאי על טלאי, כל פעם חתיכה אחת מהשכר… על שירות לאזרח ואווירת עבודה ראויה אין בכלל על מה לדבר.
ביום שישי בצהריים קפצתי עם הבת שלי יהלי לקנות ארטיקים לשבת במיני-מרקט הגדול של רובע ט"ו. בכניסה לסופר ישב הרב מנחם עמאר, יו"ר ארגון קשר, אותו אני מכיר שנים ארוכות. לאחר שיחה קצרה והנחת תפילין, הרב עמאר ביקש ממני בצורה שלא ניתן לסרב לה: "תגיע ערב שבת להתפלל במרכז החדש שלנו 'אור מנחם' ע"ש הרבי מליובאוויטש". הבטחתי לו שאני מגיע.
בן גניש דקר למוות את החייל הקרבי יפתח גריידי, ועוד 6 שנים ייצא מהכלא חופשי ומאושר
ביום שישי אחר הצהריים עברתי על פוסטים חדשים בדף הפייסבוק שלי, וברגע אחד התחלתי להתרגש עד דמעות כשראיתי מה עשה איציק איטח, אשדודי משלנו, יחד עם רעייתו חיה ועוד כמה חברים בעלי לב ענק. בזמן שכולנו היינו עסוקים בקניות לשבת, ארגון וניקיון הבית ושאר עיסוקים בלתי נגמרים של שישי בבוקר, איציק איטח הניע את הרכב שלו יחד עם כמה אשדודים מלאי נתינה, והגיעו לרובע ו' בבאר שבע, כדי לנסות לשקם "בית" של א', תושב בירת הנגב בשנות ה-50 לחייו.
הקיץ עוד לא התחיל וכבר הבנתי שזה הולך להיות קיץ ארוך מאוד, בכל הקשור להפרעות ובעיות בלתי נגמרות שיהיו לנו בחופי הים באשדוד. מדובר במגמה מדאיגה של צעירים שחושבים שמותר להם לעשות הכל, כאילו מדובר בחוף פרטי שנרכש ממיטב כספם.
לפני כשבועיים החלטנו להשיק קמפיין חדש תחת הכותרת אפס הרוגים בתאונות הדרכים באשדוד. היה לנו ברור כי הציבור הרחב ישלב עימנו זרועות, לאור העובדה שמדובר בנושא שחשוב לכל אחד מאיתנו. ואכן, על פי התגובות החמות והרצון של הציבור להתנדב ולסייע בהצלחת הקמפיין, אני בהחלט יכול לומר בגאווה שאנו יוצאים לדרך עם כמה וכמה פעילויות מגוונות שבסופו של יום יסייעו בהורדת עקומת תאונת הדרכים באשדוד, וכפועל יוצא ירידה במספר הנפגעים.
משהו מוזר מאוד מתרחש בימים האחרונים במערכת הפוליטית המקומית. אפילו מוזר מאוד. ראש עיריית אשדוד לשעבר צבי צילקר, החליט לשמור על "זכות השתיקה", בפרשת השוחד הגדולה שהולידה בסופו של תהליך כתבי אישום נגד נבחרי ציבור בכירים וקבלנים מוכרים. הפרשה החמורה הזו התרחשה מתחת לאפו של צילקר, בזמן שהוא כיהן כראש העיר, וחשוב מאוד להבהיר כי אין לה שום קשר להנהגת העיר הנוכחית. זה קרה במשמרת שלו, בין השנים 2003-2008, ועם עובדות אי אפשר להתווכח.
בנוסף לעשר המכות שקראנו בהגדה, יש עוד שתי מכות מדאיגות במיוחד: אלכוהול וסמים
יש כל כך הרבה נושאים עליהם חשבתי לכתוב בגיליון החגיגי שאתם אוחזים ביד, גיליון ערב ליל הסדר. מדובר באחד הגיליונות הכי חשובים ומעניינים של השנה, בו אנחנו תמיד עושים הכל כדי להגיש לציבור הקוראים הגדול והנאמן שלנו גיוון של סיפורים וכתבות מרתקות שילוו אתכם בימי החג
כל אחד מאיתנו צריך לעשות את ההשתדלות ולו הקטנה ביותר כדי להשמיע את זעקתם של ציבור הנכים, שחלקם נאלצים לקבץ נדבות כדי להביא אוכל הביתה
בנימין נתניהו הוא לא אריק שרון, לא יצחק רבין ובטח לא מנחם בגין, אבל הוא האיש הכי מתאים כיום להוביל את מדינת ישראל
מי שמכיר אותי יודע שאני רחוק מלהיות שמרן, ממש להיפך. אני בעד ליברליות כמעט בכל תחום, לאפשר לכל אדם לחיות על פי אמונתו ועל פי צו מצפונו. מה שכן, אני משמיע לאחרונה באופן תדיר לכל מי שסביבי, את הדאגה שלי מכל מה שמתרחש סביב הדור הצעיר. כאבא לבן מתבגר שחצה לפני יותר משנתיים את גיל המצוות, אני רואה בעיניים את הפוטנציאל החיובי שיש בקרב הדור המוכשר הזה, ובאותה נשימה גם רואה את הסכנות שיש בכל קרן רחוב לבני הנוער ברחבי הארץ.
זה הפך למכת מדינה: קשישים שמגיעים לפרק האחרון של חייהם בבתי האבות, עוברים התעללויות והזנחה פושעת עד שהם עוברים לעולם שכולו טוב
אלאור אזריה הוא לא גיבור, בדיוק כפי שהוא רחוק מלהיות רוצח או מואשם בהריגה. המסר הועבר, ואלאור חייב לחזור הביתה לחיק משפחתו המפורקת
גג חדיש עם תאורה, חזית אחידה ומטופחת לכל החנויות, החלפת תשתיות מהיסוד. שוק ב' יעבור מתיחת פנים משמעותית בעלות של 4 מיליון שקל
העיר אשדוד מככבת, למרבה הצער, במאבקי הכוחות הבלתי נגמרים בין ארגוני הפשיעה הגדולים בדרום. למזלנו, ימ"ר לכיש ומשטרת אשדוד עושים את העבודה כמו שצריך מול העבריינים המסוכנים
הקרב על הנהגת העובדים בנמל אשדוד חצה מזמן את התחום ההגיוני והלגיטימי, ועצוב מאוד שההסתדרות הכללית מובילה קמפיין מכוער נגד אלון חסן
מהדו"ח השנתי של המועצה לשלום הילד עולה כי 10% מהילדים דיווחו שהלכו לישון רעבים בגלל חוסר מזון בבית
ברוכים הבאים למערב הפרוע של הנגב, זה שממשלת ישראל אוהבת כל-כך להדחיק, ובכך הזניחה בעיה של 220 אלף בדואים
שר האוצר קיבל החלטה אמיצה ונכונה – לנתק מהזרם את מכונות המזל של מפעל הפיס, שפירקו לגורמים אלפי משפחות ברחבי הארץ
ממצב שאביגדור ליברמן רצה לגרש את הערבים, שר הביטחון הפך את עורו ונשמע מנומס כאילו הוא בוגר בית הספר לנימוסים והליכות ע"ש חנה בבלי…
מתלוננת שעברה טראומה קשה בילדותה, אומרת על הסדרי הטיעון עם עברייני מין: "ההסדרים האלה מעוותים את המציאות. אונס הופך לליטוף, מגע אסור הופך להטרדה…"
מסבירים המפרשים: יהודה לא הסתפק בדברי תחנונים אלא "דיבר אליו קשות". לכאורה קשה להבין את טענות יהודה ליוסף. הרי יהודה עצמו הציע ליוסף עונשים חמורים יותר, ויוסף הוא שהציע להקל, ולקבוע שגונב הגביע יהיה לעבד והשאר ישוחררו.
כ-8 מיליון יהודים חיים כיום מחוץ לישראל, ומה שצריך להיות נר לרגלנו, זה שיהודי כל העולם הם משפחה אחת גדולה
מיישוב בן 22 משפחות מוקף חולות לעיר מודרנית ומתקדמת שממשיכה לצמוח ולהתפתח
שיהיה ברור כבר בתחילת דבריי – אופק בוכריס התנהג בצורה מחפירה כלפי מספר נשים, ניצל את מעמדו ותפקידו הרם, ובסופו של דבר היה צריך לשלם את המחיר ולפשוט את מדי צה"ל בבושת פנים. הוא משלם את המחיר על ההתנהגות הלא ראויה והלא מכבדת שלו.
ישראל היא מעצמת צוללות, וזו בשורה עצמוה מבחינה ביטחונית לכל אחד שגר בארץ הקודש ורוצה להמשיך לישון טוב בלילה. אין עוד מדינה בגלובוס שמונה פחות מ-10 מיליון תושבים, ויש ברשותה צי של 6 צוללות מתוחכמות, שבעצם מעניקות למדינה שלנו יתרון בלתי מחיק מול כל האוייבים הגדולים שיש לנו, ורחמנא לצילן לא חסרים לנו כאלה…
שימו לב לנתון המדהים והמדאיג הבא: כ-100 גברים גרושים מתאבדים מדי שנה בגלל סכסוכי גרושים, מצב כלכלי קשה ונתק מהילדים. כן, 100 גברים שהיו בעבר נורמטיביים לחלוטין, חלקם אפילו מסודרים כלכלית, נקלעים למצב נפשי קשה לאחר שהקן הפרטי מתפרק (בחלק מהמקרים באשמתם הישירה!), ואז הם נכנסים למערבולת של הסתבכות כלכלית, מצב נפשי רעוע וריחוק מהילדים, מה שבסופו של דבר מוביל לקבלת החלטה קיצונית של התאבדות.
זו הייתה אהבה ממבט ראשון, משהו שמעולם לא חוויתי לפני זה… איך שראיתי אותה לראשונה לפני שמונה שנים הבנתי שזה הולך להיות סיפור אהבה חסר גבולות, כזה שיסחוף אותי למחוזות חדשים. אומנם לא כתבתי לה שירים כי אני לא גאון גדול בחריזה, אבל הקדשתי לה אלפי מילים, כאלה שיצאו מהלב. נראה לי שזו אהבה לכל החיים, למרות שזה ממש לא פשוט… כי בכל זאת יש לא מעט הוצאות בזוגיות הזו, ולעיתים נדמה שהיא דורשת יותר מדי, אבל אני נכנע לה כל פעם מחדש, כי בכל זאת אתה מקבל ממנה הרבה יותר ממה שאתה נותן… זה סוד ההצלחה שלה.
השבוע היה קרב לא הוגן ולא ראוי ברשתות החברתיות. רוב האנשים שפותחים חשבון בפייסבוק הם אנשים עובדים, בעלי הכנסה ממוצעת ומעלה, שמן הסתם יכולים להרשות לעצמם להחזיק רכב אחד (ולעיתים יותר). הם אלה שהשמיעו זעקה מול העבודות בצירים המרכזיים באשדוד, במסגרת פרויקט "תחבורה ירוקה" RE-WAY. הם לא בחלו במילים, על כל דקה שהם עמדו בפקק הם ירו עשרות מילים פוגעות, מלאות ארס ורוע. דעה אישית / שי מלול
את הטור האישי שלי בכלל תכננתי להקדיש לנושאים הבוערים במדינה, אבל ידיעה הזויה, כואבת ומכעיסה (תבחרו אתם את המילה המתאימה) גרמה לי לעשות שינוי קיצוני, ולהציג בפניכם את המציאות בה אנו חיים, בעולם שהפך לכמעט בלתי אפשרי לנהל בו חיים נורמטיביים.
אני לא הולך לזכות בפרס פוליצר בקטגוריית "הסקופ הבלעדי של השנה", על השורה הבאה שאתם הולכים לקרוא, ובכל זאת מדובר בנתון חשוב מאוד – יש משבר מנהיגות בעולם. שימו לב מי הם שני המתמודדים המתקוטטים ביניהם על נשיאות המעצמה הכי גדולה בעולם, דונאלד טראמפ והילרי קילנטון. אחד חובב נשים מושבע, עם עבר בעייתי מאוד ופה גדול שאינו מפיק מרגליות
ראש הממשלה שלנו בנימין נתניהו הוא האדם הכי "בחיר" בתולדות המדינה, וכנראה יכול להתמודד על התואר הזה גם ברמה הגלובלית. נתניהו יכול לישון בשקט, ונראה לי שבעשור הקרוב הוא ימשיך להבחר ולהוביל את המדינה שלנו, ולא משנה כמה מערכות בחירות יהיו (גם אם בכל שנה ניגש לקלפי…).