ראשי / טורים / מיטל על.. (דף 3)

מיטל על..

לא חלמת שתגיע לכאן

ביום שני הקרוב אי"ה יחול יום הולדתי העברי, ד' בסיון. התאריך אומר שאני חוגגת יומולדת, אבל האמת היא שיום הולדתי בכלל חל בזמן אחר לחלוטין ואני לא באמת בת 32 אלא בת פחות משנתיים...

קרא עוד

למה לקיים מצוות?

"אמונה זה מבפנים... אני לא חייבת לקיים מצוות כדי שהשם יאהב אותי או כדי להיחשב לאדם טוב יותר". ככה חשבתי שנים. ידעתי שיש בורא לעולם והאמנתי בקיומו. היום אני מבינה שלא הכרתי אותו כלל. אז נכון, אמונה זה קודם כל ולפני הכל בפנים, בתוכנו ממש, אבל הדרך הטבעית של אהבה הינה להתממש... וכיצד אממש את אהבתי לבורא אם לא ע"י קיום מצוות אותן הוא כה אוהב?

קרא עוד

לשמור על השלום, אחרי הגירושין

מדברים המון על שלום בית בכל מקום, זה הרי מובן... שלום בית הוא החלק העיקרי בחיים שלנו, הכל תלוי בשלום – הפרנסה, חינוך הילדים, המצב הנפשי והרגשי של האדם, הבריאות, השמחה. הכל תלוי בשלום בבית. אך מה קורה אחרי שהבית מתפרק? מה קורה אחרי שהנישואים מסתיימים ונותרים אוצרות יקרים לגדל ביחד? כיצד מכניסים את השלום לבית מפורק?

קרא עוד

מפסיקים לבכות, מתחילים להודות

כשהייתי חילונית, נהגתי להאשים הרבה פעמים את מרפי בדברים שקורים לי. נו, אתם מכירים אותו, "חוק מרפי". כל פעם שכל הרמזורים אדומים כשאתה ממהר, כשאתה רץ לאוטובוס ומפספס אותו בשנייה, כשאתה שולח הודעה לנמען האחרון שהיה אמור לקבל אותה, כשאתה מנסה להתחמק ממישהו ודווקא אותו אתה פוגש, כשאת סוף סוף לוקחת לך יום חופש ודווקא היום הזה יהיה יום גשום וסגרירי, כשאת מכירה את גבר חלומותייך ואז פוגשת את אשתו היפיפייה... פעם היינו קוראים לזה אירוניה, היום אנחנו מבינים שיד השם היא המכוונת את הכל, כן, גם את הפספוסים, העיכובים, הקשיים, הבלבולים... הכל ממנו. אז את ממהרת מאוד להגיע הביתה כי הילד צורח מכאבי בטן וכל הרמזורים אדומים... את לחוצה וכועסת ומתלוננת... רק שאת לא יודעת ממה זה הציל אותך.

קרא עוד

אלוקים שלי, רק רציתי שתדע

היי, זאת אני, הבת שלך. זאת שבכל יום פונה אליך, זאת שאחרי שנים ארוכות של ריחוק, חזרה לזרועותיך... בכל יום אתה שומע ממני, למדתי לקשר כל דבר שקורה לי ישירות אליך, מצאתי אותך בדברים הגדולים וראיתי אותך גם בקטנים...

קרא עוד

תקעקע את עצמך מבפנים

בגיל 22 עשיתי את זה. אחרי מחשבות ולבטים החלטתי לקעקע על גופי ציור אשר משמעותו בעיניי הייתה עמוקה ונצחית, או כך חשבתי בזמנו. גדלתי כבחורה חילונית שומרת מסורת, מעולם לא ראיתי בעשיית כתובת קעקע על הגוף דבר שלילי או בעייתי. העיסוק הבלתי נלאה בחיצוניות בדור שלנו הוא שהופך את הדבר הזה לכה מקובל עד מתבקש, בייחוד כשמדובר בדבר שלכל אדם שני כבר יש...

קרא עוד

אתה מי שאתה בזכות מה שקרה לך

"אילו היה קורה אחרת...". אנחנו אומרים לעצמנו כשקורה לנו משהו שמכאיב לנו עד אובדן הכרה, "אילו יכולתי להחזיר את הזמן...", "אילו יכולתי לשנות את בחירתי...". בטוחים שאם היה באפשרותנו, היינו משנים את הסדר של הדברים שקרו ומגיעים למקום טוב יותר. מה שאנחנו נוטים לשכוח זה דבר אחד, שכל החיים שלנו יכולים להשתנות ברגע שנפנים אותו: בורא עולם לא עושה טעויות.

קרא עוד

לבער את החמץ מהלב

רגע לפני פסח, כולם עמלים בניקיון הבית, משפשפים את הקירות, מרוקנים את הארונות, מנקים את המקרר והתנור מהשאריות, עושים קניות של מוצרים כשרים לפסח ומדלגים על הדבר חשוב, אם לא החשוב מכל... שהרי מה זה שווה אם אתה מבריק את הבית ואז נכנס עם נעליים מלאות בבוץ ומלכלך הכל?

קרא עוד

גם אני משתתפת ב"אח הגדול"

אתם בטח מכירים את הפורמט... חיים 24/7 במקום בו מצלמות נמצאות בכל פינה, מקליטים כל מילה, רואים כל תזוזה וכל מעשה, מנווטים אותנו כמו בובה על חוט גם כשאיננו רואים זאת והמטרה? לא לצאת משם לפני שמגיעים לקו הסיום. גם אני משתתפת ב"אח הגדול" רק שאצלי זה יותר "האבא הגדול". מיטל על / מאת מיטל בוארון

קרא עוד

הלב או השכל?

מתי בפעם האחרונה עשית החלטה (בנושא זוגיות בעיקר) שבאמת היית שלם איתה ב-100% וגם בדיעבד הבנת שפעלת נכון?

קרא עוד