"תמיד היה בי את הרצון לשחק, בתור ילדה הייתי שמה עקבים ועושה הופעות בבית. זה משהו שהנפש רוצה וזה מולד אצלי". את הלן ברגיג (30) מגיל צעיר עניין רק דבר אחד – החלום להיות שחקנית. היא חלמה על טלוויזיה והופעות בסדרות שונות, אך וויתרה על התחום בגלל התנגשות עם הדת לדבריה. ברגיג גרה באשדוד מגיל צעיר ובאה מבית דתי. היא למדה משחק אצל השחקן המוכר עופר חיון, במשך 4 שנים ושיחקה בהצגות כשהייתה בבית הספר היסודי והתיכון.
אביה היה נגד המקצוע וכשהגיעה לגיל 18 היא מתארת את ההתנגשות בין הדת לתחום המשחק, ואת דברי אביה בנושא: "בגיל 18 היו הרבה התנגשויות, אבא שלי היה בא ואומר לי שזה מקצוע לא יציב ושאני צריכה להתחתן ולהביא ילדים, להקים משפחה. שמעתי את כל האי אפשר שקיים. גם מבחינה דתית אמרתי שנשיקות וכאלה זה לא יקרה מבחינתי ולמעשה כבר ויתרתי. אמרתי נלך להיות גננת כי אני מאוד מחוברת לעבודה עם ילדים וזה מה שעשיתי".
היום היא גננת לילדים לחינוך מיוחד בגן יבנה בגן לתקשורת לילדים. על השילוב כשחקנית וכגננת היא מסבירה: "השילוב בין השניים הוא מצוין. אני מביאה גם את המשחק לגן ונותנת לילדים תרגילים באימפרוביזציה, תרגילי חימום ונשימות. גם הילדים נהנים מזה וגם אני, אז כולם יוצאים מרווחים".
לפני כחצי שנה הלן החליטה שהיא הולכת עם החלום, לאחר מודעה שקפצה לה במקרה בנייד. ההודעה הייתה מהקורס של יובל המבולבל שנקרא "הדרך שלי". היא מסבירה: "חיפשתי את עולם המשחק עם השילוב של עולם הילדים וראיתי את המודעה. התקשרתי והם הסבירו לי על הקורס שלהם של 3 חודשים. חודשיים אחרי סוף הקורס הם שלחו שעושים אנסמבל של מופע משותף של הבוגרים ועשו אודישנים". הלן הלכה לאודישנים, התקבלה והחלה בחצי שנה של חזרות, כשרגע לפני גיל 30 היא מגשימה את החלום.
לפני כשבוע וחצי הם עלו בהצגת בכורה שנקראת "האקדמיה לבלבול" שנערכה בת"א. ההצגה מדברת על בית ספר לאומני ילדים, כאשר כל אחד מביא מעצמו את השאלה איך מגיעים לילדים? ההצגה נערכה אל מול אולם מלא של 300 ילדים, כאשר גם המנטור יובל המבולבל משקיף מהצד. "יובל היה איתנו והראה נוכחות, הוא ליווה אותנו", היא אומרת. על הערב המרגש וסגירת המעגל עבורה הלן הוסיפה: "כל אותו היום הדחקתי והדחקתי וחמש דקות לפני שהמופע עלה, עשו לנו שיחת מוטיבציה על כך שבאנו לשמח ילדים. מאוד התרגשתי, ואיך שאמרו לנו שבאנו לשמח ילדים, נפתחו לי הברזים, בכיתי והרגשתי שוואו זה המקום שלי. הלכתי נגד כולם והוכחתי. שמחתי שאבא שלי גם בא והוא מאוד פרגן והתלהב, עם אבא זה היה מאוד מרגש".
אחרי שהגשימה את החלום על הבמה היא לא מתכוונת לעצור לא כגננת ולא כשחקנית, ומקווה להמשיך ולשלב בין שניהם. לטענתה ההצגה "האקדמיה לבלבול" עתידה לעלות לעוד הופעות, אך עד אז היא ממשיכה להציב יעדים נוספים ומתארת את החלום הגדול: "אני מאמינה בלעשות מה שעושה לך טוב ומה שמביא אותך לידי ביטוי. החלום הגדול שלי זה לרוץ עם ההופעה בכל הארץ וגם לרוץ עם הצגת יחיד משלי. מופע משלי על הבמה והצגה שתעסוק בקבלת האחר והשונה. אני רוצה שבעוד חמש שנים כל ילד כבר יכיר אותי, זה החלום הגדול".
