מעיין מטוס נולדה עם תסמונת נדירה בשם בלום, המתבטאת אצל הלוקים בה בגוף צנום החשוף למחלות קשות, ואכן באוגוסט 2017 התבשרה בבשורה המרה כי חלתה בסרטן השד וכי קיימות גרורות בבלוטות הלימפה. מעיין החלה בטיפולי כימותרפיה, אך אלו לא הועילו וביום שבת מעיין נפטרה בביתה כאשר יקיריה לצידה.
התסמונת לא כיבתה את הלהבה של מעיין והיא חגגה את החיים והגשימה לעצמה חלומות עד ליומה האחרון. למרות הפטור הרפואי, מעיין התעקשה לשרת את המדינה ולהתגייס לצה"ל, ושירתה שירות מלא בחיל הרפואה. לאחר שחרורה מצה"ל ארזה מזוודה, טיילה בעולם וצברה חוויות רבות שמילאו אותה באוויר מחודש, ואכן עם חזרתה לארץ החלה ללמוד לימודי תואר ראשון במחול.
בשבוע שעבר הגשימה מעיין עוד חלום אחד, שהתברר שהיה האחרון, והוא לפגוש בשנית את להקת ה"בקסטריט בויז". את החוזק שהעניקו לה שירי הלהקה המוכרת, העלתה על הכתב בפברואר האחרון: "לפני חצי שנה גיליתי שאני חולה בסרטן שד ומאז בכל טיפול, כל מחט שדוקרת אותי אני נזכרת בהופעה שלהם בארץ, ושרה בלב את השירים שלהם ופתאום הם אומרים שהם באים לארץ שזה פשוט פסיכי, שאני אשכרה אצליח להגיד להם תודה על החוזק הנפשי שיש לי מהשירים שלהם". מעיין זכתה לפגוש את חברי הלהקה למרות שחשה ברע וזאת ימים בודדים לפני שהלכה לעולמה.
מיד לאחר לכתה רשתות המדיה התמלאו במילות פרידה מרגשות ממשפחתה ומחבריה שנותרו המומים וכואבים. חברתה של מעיין, שיראל דובינר וולף, כתבה: "תודה לך על המורשת שהשארת לנו בלכתך, שנזכור תמיד לקבל את האחר! שנזכור שהחיים הם מתנה שצריך לנצל עד הרגע האחרון. והכי חשוב שתמיד נזכור לא לוותר! אוהבת ומתגעגעת".
יהורם אור, חברה לחוג התיאטרון, שיתף: "הייתה תלמידה בחוג לתיאטרון חינוכי קהילתי במגמת המחול במכללה, סטודנטית מופלאה ואהובה על כולם, חותרת למצויינות ותמיד מושכת עד הקצה. העבודות שלה במגמת המחול קצרו תמיד מחמאות ותשואות והאש בערה בא בכל פעם שנכנסה לסטודיו. מעיין, נוחי בשלום על משכבך".
לילך עובד, חברת ילדות של מעיין, נפרדה: "תודה שעשית את החיים שלי יפים וטובים יותר. תמיד תהיי הדובי שלי…. הרקדנית הנצחית שלי, תנוחי על משכבך בשלום אחותי שלי… את בלב שלי מגיל 8 ותהיי עד יומי האחרון".
