"תודה מכל הלב בעל הרחמים, שחליתי רק אחרי שזיכיתני בעשרה ילדים…". זו היא שורה משיר שכתבה פנינה (45). כשמבינים מה עבר לאחרונה על פנינה, השורה בשיר והשיר כולו מקבלים משמעות אחרת לגמרי.
פנינה היא אם לעשרה, שיום אחד לפני 3 שנים, גילתה כי היא חולה בסרטן. היא החליטה שדווקא מהמקום הזה היא תמצא את הכוח להגיד תודה לאל על כל מה שקיבלה עד כה, ובדרך השירים היא פורקת את שעל נפשה, את מה שהיא מרגישה.
מבחינתה היא חייבת להעביר לכולם את התודה שהיא רוחשת לאל. היא אישה דתייה ובכתיבה שלה האלמנטים הדתיים בולטים מאוד. מבחינתה היא מאמינה שכל רגע הוא מתנה, ואם אפשר צריך לעשות בו מעשים טובים. זו תמצית הבריאה בעיני פנינה.
בימים אלה היא נוסעת על הקו נתניה-אשדוד. היא גרה בנתניה ומגיעה לאשדוד לביקורת, לאחר שעברה כבר ניתוח להוצאת הגוש הסרטני ועברה הקרנות וטיפולים עד להחלמתה. היא הגיעה לאסותא בעקבות ד"ר לאריסה ריבו, מנהל המכון האונקולוגי באסותא, שטיפלה בה וליוותה אותה לאורך כל הטיפול עוד בבית החולים איכילוב.
פנינה: "לפעמים אתה בא לרופא, הד"ר כאילו מפחד שאם יספר לך קצת יותר על המחלה, ויפרט כאילו שמחר תתפוס לו את המשרה בבית החולים… מין עליונות כזו שחוששת לחשוף מידע. ד"ר ריבו היא לא רופאה כזו, היא פתוחה, חושפת את כל האמת גם אם היא קשה ,רופאה מבינה המדברת בגובה העיניים ולא מתנשא".
הכל החל כאמור לפני 3 שנים. פנינה חוזרת אחורה בזמן ומתארת בפרטים הקטנים ביותר, כיאה למי שהמילה חשובה לה את מה שעברה: "הרגשתי גוש ולא סיפרתי לבעלי כשהגיע הביתה. אמרתי שאין מה להגיד ואין כלום עד שאבדק. לא האמנתי שזה משהו רציני. החלטתי לקחת אנטיביוטיקה על דעת עצמי והייתי בטוחה שזה ייעלם. יום למחרת חג השבועות התקשרתי לרופאת המשפחה ואמרתי שאני צריכה הפנייה לממוגרפיה. הרופאה ביקשה שאגיע ואחרי בדיקה אמרה לי שאין כלום, אבל אם אני מתעקשת אז שאעשה בדיקת ממוגרפיה".
פנינה בטוחה שמאותו הרגע הכל היה השגחה עליונה: "התקשרתי לממוגרפיה והנה פתאום יש במקרה תור להיום. באותו היום צילמו ואמרו שיש גוש חשוד ולמחרת כבר קבעו לי תור לכירורג".
התוצאות היו אמורות להגיע בתוך 10 ימים. אבל פנינה ביקשה להגיע בעצמה לקבלת התוצאות. היא ממשיכה ומתארת את הרגעים הקריטיים בחייה: "פתחתי ספר תהילים ומה שקראתי הבהיר לי שמשהו לא טוב. המשפט הראשון שראיתי בספר תהילים הבהיר לי מה יקרה. היה כתוב שם "יושב בסתר עליון בצל שדי יתלונן". הבנתי מיד. הרופאה אמרה שיש גוש ממאיר. ביקשתי כוס מים וברכתי, "שהכל נהיה בדברו". זו פנינה.
פנינה, לאחר ההחלמה, למדה ראיית חשבון, אבל למדה גם יחסי ציבור, שיווק ודוברות והיום אחרי המחלה היא פועלת בעמותת "בני יעקב", בעזרה לילדים שנושרים מבתי הספר מעין פרויקט של "הזדמנות שנייה". פנינה: "אני מאמינה מאוד בלעזור לאחרים, לתת לבני אדם שלא הצליחו הזדמנות שנייה". זה בא לי ביטוי בשירה, כמו בשיר "יורדים לניתוח", הנה חלק ממנו: "ועתה ישראל מה ה' אלוקיך שואל מעימך? תובנות מחדר ניתוח. בשלב מסוים הסניטר עומד ואומר לכל הפמליה: רבותי, בזאת דרכינו נפרדות. עד כאן ההלוויה. ומולי נפתח שער ברזל גדול וננעל אחרי ומשאיר מאחור דואגים את כל יקירי. צאת ספר התהילים אני לוחצת חזק יותר. המרדים אדיש ומחייך אלי רגוע: עוד רגע את תגיעי לעולם שכולו טוב… ואני מרגישה את אבא שבשמיים כל כך קרוב…".
נחזור לרגעים הקשים. לאחר גילוי המחלה התחיל השלב הקשה של הטיפולים. פנינה נזכרת: "ביום הראשון שעליתי עם בעלי שליווה אותי בכל רגע, אמרתי שאני אשמח, אודה על הטוב. גיליתי ברגעים האלה כמה יש לי בעל מיוחד, אוהב ותומך. כשהגענו למחלקת אונקולוגיה, הגעתי כאילו לעולם אחר. ראיתי אנשים שנראו לי כמו בשואה, כמו מחנה השמדה. כולם שקטים בייאוש טוטאלי, רזים, קרחים. זה עשה לי פחד לראות את זה שאין אחד שאומר – אני אשיר, אני ארקוד. אני כתבתי. אני אגיד תודה על הכל".
הנה עוד קטע משיר אחר, "תודה רבה": "להודות לך על ניסיך ועל נפלאותיך, שבכל יום ובכל עת ובכל שעה להודות לה', זו משימה שאי אפשר לעולם להקיף אותה. לעולם לא נוכל להודות על כל מה שעשה עבורנו בורא עולם. תודה מכל הלב, האוהב אותך בעל הרחמים שחליתי רק אחרי שזיכיתני בעשרה ילדים. תודה רבה שבחרת בי להיות חולה וזכיתי להודות לך על הרעה כשם שעל הטובה מבקשת ממך בתחינה: אנא די! רחם על עמך ישראל השרויים בצרות. זכנו בבניין בית המקדש יחד לראות, לכאב, לפחד ולצער ולא יהיה עוד סיבה…".
התודה היא בעיקר לאל, אבל גם לרופאים ולאחיות שליוו אותה. מי שמלווה אותה בכל השנים האלה היא ד"ר לאריסה ריבו, מנהלת המכון האונקולוגי באסותא, שהייתה רופאה בכירה באיכילוב במחלקה האונקולוגית, שם נותחה וטופלה פנינה, אבל כאמור היא החליטה שהיא הולכת עם ד"ר ריבו לאשדוד. ד"ר ריבו: "זו אישה שבעיניי היא מיוחדת, היא אישה צעירה עם 10 ילדים. היא קיבלה את כל הטיפולים באהבה יש לה רצון להמשיך לחיות".
ד"ר ריבו מתייחסת להחלטה של פנינה ללכת אחריה עד אשדוד: "יש הרבה חולות שנקשרות עם אותו רופא, עם אותה מדיניות. זו תופעה ידועה".
שאלנו את ד"ר ריבו מה היא חושבת על כתיבת השירים של פנינה: "אני יודעת שהיא כותבת שירים, היא שלחה לי שיר. שיר איך התמודדה עם זה. היא אישה חזקה מאוד בחייה, אבל זה חלק מהתמודדות, להוציא את האנרגיה. היא נותנת הרצאות על התמודדות והסכימה ללוות בנות אחרות כמותה. היא מרגישה בזה שליחות על כך היא שיכולה לעזור לאחרים. הכתיבה מבחינה נפשית עוזרת, זה חלק של ההתמודדות. כל דבר שעוזר לנפש הוא טוב, בפרט אם זה בדרך יפה".
פנינה מסכמת ואומרת: "היום אני כותבת את הספר 'להיות מאושרת' ומאמינה שכל אחת יכולה להגיע לזה. שום דבר לא המצאתי, אני עוברת על התנ"ך מא' ומכל פרשה מביאה את הטיפים האלוקיים לאושר. אלוקים ברא אותנו והוא יודע הכי טוב מהי הדרך אל האושר".
למעוניינים לתמוך בפרויקט "הזדמנות שנייה" של פנינה ניתן לפנות אליה בטלפון: 0723369060 או 0723392318.
