לעיתים קורה שכאשר צריכים להושיט עזרה ממצוקה כלשהי, אנשים רבים מתחמקים מלהושיט יד ולעסוק במצווה. לכל איש תרוץ וסיבה משלו מדוע אינו יכול לסייע כרגע או בכלל.

במעשה החסד של המתואר, לאברהם אבינו הייתה סיבה טובה מאוד להיפטר ממצוות הכנסת אורחים שהזדמנה לו. אברהם היה בן 99 וביום השלישי למילתו, ובהתאם לכך ודאי שלא היה צריך לחכות לאורחים לקבלם ולשרתם… אך אברהם אבינו, למרות כל זאת, רץ לקראתם וקיבלם באהבה ובזריזות גדולה. מהסיבה הזו התורה דווקא העצימה את המעשה הזה של הכנסת אורחים של אברהם אבינו כדוגמא למאמצים ולמסירות נפש הנדרשים מן היהודי בקיום המצוות.

עוד בשבחיו של אברהם אבינו בהכנסת אורחים רואים שהכל הוא עשה במידה מרובה, שלוש סאים קמח סולת, שלושה בני בקר טובים שנשחטו, וכן חמאה וחלב הגיש להם לרוב, אך כשמדובר במים כתוב "יוקח נא מעט מים". מסבירים המפרשים שאת כל ההכנות הכין אברהם בעצמו למלאכי השרת, וכך החזיר הקב"ה בעצמו לעם ישראל, ואת מה שעשה ע"י שליח גם הקב"ה עשה לישראל ע"י שליח. וכשהיה מדובר על שאיבת מים ע"י שליח, לא רצה להכביד עליו אברהם אבינו ולכן הסתפק ב"מעט מים". שנזכה לקיים את המצוות בשמחה ואהבת ה'.

הלכות נטילת ידיים
א. מצווה ליטול את הידיים קודם שאוכל סעודה עם פת, והסמיכו זאת על הפסוק "והתקדשתם והייתם קדושים", והתקדשתם אלו מים ראשונים וכו'. ואף שזו מצוה מדברי סופרים מכל מקום מברכים על נטילת ידיים קודם הניגוב: "אשר קדשנו במצותיו וציוונו על נטילת ידיים". שגם על מצוות דרבנן שייך לברך בלשון "וציוונו", שהקב"ה ציוונו לשמוע לדברי חכמים. וצריך להיזהר מאד בנטילת ידיים, שכל המזלזל בנטילת ידיים חייב נידוי, ובא לידי עניות, ונעקר מן העולם.
ב. אף מי שאין ידיו מלוכלכות, ואינו יודע להם שום טומאה, אינו רשאי לאכול לחם עד שייטול ידיו.
ג. גם הנשים חייבות בנטילת ידיים, ועל כן צריך כל אדם להיות בקיא בהלכות נטילת ידיים, וללמד את בני ביתו דיני נטילת ידיים, וישגיח שייטלו ידיהם כהלכה. וכן יחנך את בניו ובנותיו הקטנים לנטילה בברכה.
ד. האוכל פחות מכזית פת מעיקר הדין אינו צריך ליטול את ידיו, ורק אם בדעתו לאכול שיעור כזית, צריך ליטול את ידיו, אבל לא יברך על נטילה זו. ורק אם בדעתו לאכול פת שיעור כביצה, נוטל ידיו ומברך על נטילת ידיים.

שבת שלום!